שתף קטע נבחר

 
צילום: ראובן שוורץ

טרף קל ברשת

גם חברי הכנסת ברכה ומג'אדלה לא מאמינים שעידו קוז'יקרו התכוון ברצינות למה שכתב בפייסבוק, אבל זה לא הפריע להם לחולל מהומה. אריה מליניאק על הסערה שעורר הסנטר

לפני כמה חודשים כתבתי בדף הפייסבוק שלי ש"דפני ליף הורסת במו ידיה את ההישגים של המחאה החברתית". תוך כמה שעות התמלא הדף שלי בעשרות תגובות זועמות. במקום להתמקד בנזק שליף גרמה (לדעתי) למחאה, בהתבטאויות המזלזלות שלה כלפי ראש הממשלה ופרופסור מנואל טרכטנברג, רוב התגובות תקפו אותי על הכינוי "מטומטמת".

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

בשיעור מספר אחד שלי למדתי ש: 1. "החברים" בפייסבוק הם בכלל לא חברים. יש אנשים שיש להם 5,000 חברים בפייסבוק, ואפילו לא חבר אמיתי אחד במציאות. 2. גם אם מעניין את "החברים" שלך מה אתה חושב, הם לא יסלחו לך על שטויות שאתה כותב. 3. אם אתה צריך להסביר את עצמך, אתה בבעיה. אף אחד לא הצטער על דברים שלא אמר ולא כתב.

 

עידו קוז'יקרו. "פשע" שהוא משלם עליו ביוקר (צילום: ערן יופי כהן) (צילום: ערן יופי כהן)
עידו קוז'יקרו. "פשע" שהוא משלם עליו ביוקר(צילום: ערן יופי כהן)

 

גם עידו קוז'יקרו למד השבוע משהו על עוצמת הרשת החברתית. הוא כתב שטויות שאף אחד, כולל חברי הכנסת מוחמד ברכה וראלב מג'אדלה, לא מאמין שקוז'יקרו התכוון לומר ברצינות. זה לא הפריע להם לחולל מהומה, ומשטרת ישראל זימנה את הסנטר לחקירה תחת אזהרה. הדגש על "תחת", כי זה בערך מה שהסיפור הזה שווה.

 

בישראל מסתובבים חופשי מאות שורפי מסגדים וגובי "תג מחיר". אף אחד לא מסוגל לשים עליהם יד, כי המשטרה עסוקה בחקירות של קוז'יקרו ועלי חטיב. לאחד בעטו בראש, השני איבד את הראש. שניהם נחקרו באזהרה.

 

שלמה בניזרי. חארטה ולא חרטה (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
שלמה בניזרי. חארטה ולא חרטה(צילום: נועם מושקוביץ)
 

במדינה דפוקה לא חשוב מה אתה עושה, רק מה שאתה אומר. אורי אור היה במלחמת ששת הימים מפקד פלס"ר חטיבה 7, ביום כיפור מח"ט 679 שעצרה את הסורים קילומטרים מגשר בנות יעקב, בהמשך אלוף פיקוד מרכז, אלוף פיקוד צפון, מנכ"ל קק"ל, סגן שר הביטחון, חבר כנסת ועוד. כל הרקורד המפואר הזה נמחק, כשעיתונאי כתב שאורי אור אמר לו משהו על מרוקאים. שלום אסייג עשה על זה קריירה, אבל לו מותר. הוא מרוקאי.

 

במדינה צבועה אנשים אונסים, רוצחים את הוריהם ודורסים את שכניהם. בסוף הם "מביעים חרטה" ויוצאים בעונשים מגוחכים. לשלמה בניזרי חתכו שנת מאסר, אחרי שהביע חרטה. משפט אחד חסך לו שנת מאסר, כי בישראל לא חשוב מה תעשה, חשוב מה תגיד. אחרי שהלך הביתה, בניזרי חזר בו מכל החרטות. חארטה ולא חרטה.

 

דפני ליף. יש חברים בפייסבוק ויש חברים אמיתיים (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
דפני ליף. יש חברים בפייסבוק ויש חברים אמיתיים(צילום: מוטי קמחי)
 

אני בטוח שגם יגאל ממן הבועט ועמי גניש הנוגח מצטערים, כי הם כנראה נשארו בלי עבודה. אם זה לא היה קורה במגרש כדורגל, לא היו עושים להם כלום, כי אנשים נוגחים ובועטים בפרצופים של אנשים כל יום. אבל כשקוז'יקרו אמר שטות, שום התנצלות לא תעזור. אלפי נקודות וכדורים חוזרים, 15 שנות משחק ועשרות משחקים בנבחרת ישראל, כל זה יימחק. מה שיזכרו לקוז'יקרו זה משפט מטומטם שהוא כתב בפייסבוק.

 

בורשטיין עצר את בלאט

מדהים מה שקורה למאמנים כשהם מגיעים למכבי תל אבבי. או שעושים להם שטיפה צהובה במקלחות בנוקיה, או שזה סתם סינדרום. פיני גרשון היה מתנפל על השופטים עוד לפני המשחקים של מכבי ת"א. את מה שהוא חושב באמת אפשר לשמוע עכשיו ברדיו. גם דייויד בלאט נדבק בצהבת, והתלונן שהשופטים דפקו את מכבי בסדרה נגד פאו. לרוע מזלו התגלה צדיק לרפואה, טל בורשטיין, שהודה שלא עשו עליו פאול בשניות הסיום.

 

דייויד בלאט. טענות בלי סוף (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
דייויד בלאט. טענות בלי סוף(צילום: עוז מועלם)
 

האמת היא ששופטים תמיד דפקו את מכבי ת"א. אני זוכר שופטים, חלקם זרים, ששמעון מזרחי צריך להתחלק איתם בפרס ישראל. אסתפק רק בחוויה אישית שעברתי ב-1985, כשאימנתי את גליל עליון בגמר גביע המדינה נגד מכבי ת"א.

 

עוד טורים של מליניאק:

 

השידור נפתח בהפסקה. לוח התוצאות הראה: גליל 59, מכבי 39, וצופי הטלוויזיה היו בטוחים שהמספרים הוחלפו בטעות. תוך שלוש דקות הטעות תוקנה ומכבי כבר הובילה, אחרי שעשר התקפות רצופות לא הצלחנו לעבור את קו מחצית המגרש. לא יכולתי לקחת אפילו פסק זמן, כי השופטים לא שרקו, ובימים ההם אי אפשר היה לקחת פסקי זמן אחרי סל.

 

דמונד מאלט. גם הוא לא בדיוק היה שחקן חופשי בזמנו (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
דמונד מאלט. גם הוא לא בדיוק היה שחקן חופשי בזמנו(צילום: ראובן שוורץ)
 

זה היה אונס קבוצתי. אפילו השרופים בצהובים הרגישו רע בסיום, ומחאו לגליל כפיים. קצת מזכיר את מזרחי, שהתגאה השבוע במחמאות שמכבי קיבלה מהעיתונות היוונית. ככה זה, בסוף כולם לומדים שקבוצה אחת מנצחת, והשניה מקבלת מכות ומחמאות.

 

ולסיום עוד בדיחה: מזרחי כועס שצסק"א מוסקבה ניהלה, לטענתו, מו"מ עם ריצ'רד הנדריקס, והציעה לו סכומים גבוהים. גם בלאט התלונן שמכבי משביחה שחקנים שנחטפים על ידי קבוצות שמציעות להם הרבה כסף. חוצפנים הרוסים. איך הם מעזים לפנות לשחקנים של קבוצות אחרות. שילמדו מקבוצות נקיות שמעולם לא התעסקו בזבל הזה. למשל, מכבי ת"א.

 

נדב הנפלד. "השתבח" במכבי ת"א (צילום: אורן אגמון) (צילום: אורן אגמון)
נדב הנפלד. "השתבח" במכבי ת"א(צילום: אורן אגמון)
 

נדב הנפלד, דורון ג'מצ'י, גור שלף, טרנס מוריס, לבאן מרסר, בראד ליף, מוטי דניאל, כולם גדלו והושבחו במכבי ת"א. עומרי כספי לא התלונן שהוא לא מקבל אפילו את דקות המשחק שהובטחו לו בחוזה. מזרחי מעולם לא ניהל משא ומתן עם שחקנים של קבוצות אחרות באמצע העונה.

 

דמונד מאלט שיחק בשרלרואה, ששיחקה בבית המוקדם של מכבי ת"א. הוא נחת בישראל יומיים לאחר המפגש בין הקבוצות בבלגיה, אבל אף אחד לא דיבר איתו לפני המשחק. אמנם כל העיתונים צפו שמאלט יעבור למכבי אחרי המשחק. איך הם ידעו? כנראה ספקולציה.

 

שמעתם שפייסבוק קנתה את חברת אינסטגרם במיליארד דולר? לדעת מומחים אינסטגרם לא שווה אפילו חצי מיליארד, ובנוסף לפייסבוק יש שיתוף תמונות משלה, לא פחות טוב מאינסטגרם. אז למה לזרוק מיליארד דולר על משהו שאתה בכלל לא צריך? בשביל שלמתחרים לא יהיה. חומר למחשבה לחג. לפחות פייסבוק לא בוכה שאין לה כסף.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עידו קוז'יקרו
צילום: אלי אלגרט
מומלצים