המדינה שודדת את אזרחיה לאור יום

הצגת מחיר עם סיומת של 99 אגורות הוא טריק שיווקי ישן, הנועד להטעות את הצרכן ולתת לו להרגיש שהוא משלם פחות. מולדת הטריק הזה היא ארה"ב. גם שם תמצאו מכנסיים ב-9.99 דולר, נעליים ב-13.99 דולר, חטיף ב-0.99 דולר.

ההבדל הגדול הוא שבארה"ב תקבלו סנט אחד עודף, גם אם המוכר יצטרך ללכת לשכניו כדי לפרוט כסף ואילו בארץ, כשאנו רואים שמחיר קילו עגבניות הוא 2.99, מאליו המוח שלנו מתרגם את זה ל-3 שקלים.

כוח ההרגל 

למה? כי כבר התרגלנו שעובדים עלינו ואנחנו כבר מזמן יודעים ש-9.99 הוא ה-10 החדש. ובכל זאת - זה עדיין עובד. עדיין, כשאנו נשאלים: כמה זה עלה? אנו זוכרים רק את המספר שלפני האגורות. נכון שאני לא טועה וזה כך גם אצלכם?

מבצע על אגורה. תודה, אבל לא תודה

לפני שנים אחדות הוצאה מטבע האגורה מהמחזור על ידי בנק ישראל ולא רק - גם מטבע 5 אגורות אינו קיים כבר שנים וזה אינו מונע מסוחרים להציג מחירים עם סיומת של 99 או 95 אגורות. אנחנו משלמים מחיר עגול, הם מצהירים למס הכנסה על המחיר שהוצג ולאן הולכות האגורות הרבות שנצברות במשך החודש והשנה?

כאשר אנו עושים קנייה גדולה ברשת מזון לדוגמא, ומשלמים בכרטיס אשראי, אנחנו מרוויחים. המחיר שמדפיסה הקופה הוא המחיר שמופיע על המוצר והתשלום בכרטיס אשראי נותן לנו אפשרות לשלם את המחיר המדויק. אולם כשאנו הולכים למכולת, לחנות נוחות בתחנת דלק, לחנות בגדים ונעליים, או קונים רק מוצר אחד או שניים ומשלמים במזומן, אנחנו משאירים בידיו של בעל העסק אגורות יקרות שמצטברות והופכות למאות מיליונים, כך לפחות טוען ח"כ מגלי והבה.

הצעת חוק תאסור שימוש במטבעות שהוצאו מהמחזור

לפני שבועות ספורים הגיש ח"כ מגלי והבה ממפלגת קדימה, בפעם השנייה, הצעת חוק לכנסת לתיקון חוק מטבע השקל החדש. על פי הצעת החוק, ייאסר על בעל עסק לקבוע מחיר למוצר בסכום הנמוך מ-10 אגורות, שגורם להטעיית הצרכנים באמצעות יצירת מראית של מחיר נמוך מהמחיר האמיתי, בעוד שידוע כי לא קיימים מטבעות שניתן לשלם באמצעותם את המחירים המוצגים, לרוב בדמות 9.99 שקלים.

והבה הסביר: "לאחר שביטל בנק ישראל את מטבעות האגורה מחד, מבלי שהמציא הסדר שיאפשר לאזרחים לקבל את העודף שמגיע להם חזרה מאידך, נוצר מצב שבו נותנת הממשלה יד לעושק אזרחיה. ההסדר הקיים המאפשר הצגת מחירי מוצרים שלא ניתן לקבל עליהם עודף עולה לכלל אזרחי ישראל מיליארדי שקלים בשנה. סכומים אלו נצברים בקופותיהם של בעלי תחנות הדלק, הסופרמרקטים ודוכני השווקים, אשר מנצלים את החוק ומציגים לאזרח סכום ערטילאי שכל מטרתו להטעות את האזרח הסביר.

"אותו אזרח, שלא מחזיק בכרטיסי אשראי וקונה ממעט הכסף המזומן שיש בידו שתייה, בגד, או כל מוצר אחר, נאלץ להפסיד את כספו, שנצבר בקופותיהם של בעלי העסק. אותה ממשלה שמאפשרת את גזל אזרחיה, הינה שותפה מלאה לשוד האזרחים שכספם אינו מוחזר להם".

ומה עלה בגורלה של הצעת החוק הזו? היא נדחתה, כמובן. ברוב של 32 מתנגדים מול 19 תומכים. ומה מתכוון ח"כ והבה לעשות בעניין?

"התחייבתי להביא את ההצעה לקריאה טרומית בכל חצי שנה, במטרה ללחוץ על הממשלה לבטל את התמחור המטעה", אומר והבה. "לפני כשנה, העליתי את הצעת החוק המוצעת, אולם משנדחתה על ידי הממשלה, תוך הבטחה להסדיר את הנושא במסגרת התקנות הקיימות ומאחר שטרם נמצא פתרון להטעיית הצרכנים, ביקשתי להעלות את ההצעה בשנית, מתוך תקווה כי הפעם אצליח לשים קץ למחירים המופקעים שאינם קיימים במציאות".

עובדים עלינו בעיניים

ח"כ והבה אינו לבד במלחמה הסיזיפית הזו. יש עוד כמה אנשים שאיכפת להם ואינם יכולים לראות את גזל האזרחים כדבר מובן מאליו.

עורך הדין עופר שחל, שותף במשרד שחל את האזרחי בתל-אביב, הוא אחד מוותיקי עורכי הדין בישראל. שחל פנה בעבר במכתב לשר התמ"ת לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר, התריע על התופעה ואיים: איסרו על השימוש במטבעות 1 אגורה ו-5 אגורות שבוטלו, או שאפנה לבג"ץ.

שום דבר לא נעשה עד היום ובקרוב יגיש עו"ד שחל עתירה לבג"ץ.

"העתירה שנגיש אינה אומרת שאין לגיטימיות שיווקית בהצגת מספרים לא עגולים. זה בסדר גמור, כל עוד ישנן מטבעות שניתן לתת עודף. אבל אם לפי צווי הבנקאות הוצאו המטבעות משימוש, היה צריך להיות בצווים שהוציאו אותם משימוש איסור מפורש לנקוב במחיר שאין לו מטבע חוקית", אומר שחל. "אני מרגיש שאני חי במדינה של מערכוני הגששים ורק אצלנו זה יכול לקרות. בארה"ב, שגם שם ישנה הצגת מחירים עם סיומת של סנטים בודדים יש כבוד לכל סנט והצרכן מקבל את העודף שלו עד הסנט האחרון. לא כך אצלנו וזה צריך להיפסק".

אזרחים שאכפת להם

ישנם בכל זאת אזרחים בודדים שבכל זאת אכפת להם מכך שמציגים להם מחירים פיקטיביים והם מתלוננים. במועצה הישראלית לצרכנות לא חולף שבוע שבו לא מתקבלת תלונה בנושא. גם ברשות להגנת הצרכן.

בעלי יוזמה שרוצים להגביר מודעות ומאמינים בכוחו של האינטרנט הקימו קהילות בפייסבוק בשמות כמו: "כי 9.99 זה 10 שקל, זה אותו דבר", "9.99 מעצבן, הא?" ואחרים.

תגובת משרד התמ"ת

הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן שפועלת בחסות משרד התמ"ת מגיבה: "גם לדעת הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד תמר פינקוס, קיימת הטעיה בהצגת מחיר במטבע שאינו הילך חוקי. על מנת להפסיק נוהג פסול זה, הגישה הרשות הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן אשר תשים סוף לתופעה ודיונים בקשר לכך מתנהלים במשרד המשפטים בשיתוף עם בנק ישראל (אשר בשלב זה מתנגד לתיקון).

"במקביל, נבחנת על ידי משרד המשפטים ועל ידי הרשות להגנת הצרכן, האפשרות המשפטית להפעיל את סעיף ההטעיה בחוק הגנת הצרכן ללא שינוי חקיקה. עם סיום הדיונים תקבע דרך הפעולה".