שתף קטע נבחר

סקר: 40% ישלמו 25 אלף שקל יותר על בית ירוק

מיוחד לשעת כדור הארץ - המודעות לבנייה ירוקה מטפסת לאיטה בקרב משקי הבית, האחראים לכ-30% מפליטת גזי החממה העירוניות בשל צריכת חשמל. עם זאת, היעדר חקיקה מחייבת וחשש מצד הקבלנים, מעכבים את ההתקדמות בתחום, למרות החיסכון הניכר בצריכת האנרגיה

בשורות טובות לרגל שעת כדור הארץ שתצוין הערב (א'): מתברר כי 40% מהציבור מוכנים להוסיף למחיר הדירה 25 אלף שקל לפחות, אם היא עומדת בתקן של בנייה ירוקה. כך עולה מניתוח כלכלי ראשוני שערכה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים.

 

 

שעת כדור הארץ נועדה להדגים כיצד כל אחד מאיתנו יכול לנקוט בפעולה פשוטה שתסייע לכדור הארץ. מנתוני הסקר עולה, כי המודעות לנושא בישראל אכן מטפסת לאיטה - הנכונות שלנו לשלם עבור בית שנבנה בבנייה ירוקה עלתה משמעתית מאז 2009, אז היא עמדה על 26% בלבד.

 

רמת המודעות בקרב מי שנמצא בשוק הדיור עומדת כיום על 33% לעומת 18% בשנת 2009 - עלייה של כ-83%. בקרב מי שאינו נמצא בשוק הדיור, עלתה רמת המודעות בכ-65%, מ-14% ל-23%.

 

דגני, שעומדת בראש צוות העורך מספר תכניות אב להפחתת גזי חממה ביישובי ישראל, מספרת כי מהפרויקטים שהיא מלווה עולה שתוספת העלות הממוצעת לדירה שנבנית בבית עם תקן ירוק, נעה בין 25 ל-40 אלף שקל.

 

משקי הבית בישראל אחראים כיום לכ-30% מפליטת גזי החממה העירוניות בשל צריכת חשמל. דגני מציינת כי על אף הנתונים המעודדים, הבנייה הירוקה בישראל לא מתקדמת בשל היעדר חקיקה בנושא, ולכן הרשויות המקומיות אינן מחויבות להירתם למאמץ.

 

בנוסף לכך, טוענת דגני, קיים חשש ניכר בקרב קבלנים בהקשר לבנייה הירוקה. "החשש נובע משתי סיבות עיקריות: חוסר ידע והכרות עם הבנייה הירוקה ומרכיביה", היא מסבירה, "ולכן עד שלא יהיו מוכרחים לעשות זאת, או שתהיה דרישה מהשוק, כנראה שהקבלנים לא יתנדבו מרצונם החופשי. החשש השני נובע מכך שהקבלנים תופסים את הבנייה הירוקה כעלות נוספת, למרות שהיא משפיעה מעט מאוד על המחיר".

 

פרויקטים מצטיינים

בנייה ירוקה פירושה בנייה לפי תו תקן, שעיקרו, שמירה על צריכת אנרגיה נמוכה בדירה, שתביא לחיסכון בצריכת החשמל. הדבר מתבצע בעזרת אמצעים שונים דוגמת אוורור, איטום, תאורה ועוד. התקן כולל מספר פרמטרים, שכל אחד מהם מזכה בניקוד מסויים. ביולי 2011 פורסם תקן חדש לבנייה ירוקה 5281, אך טרם הושלמו בתים שנבנו על פיו.

 

פרויקט 'פיור חלומות השרון' ()
פרויקט 'פיור חלומות השרון'

 

אלי כהן קגן, ראש אגף איכות והסמכה במכון התקנים הישראלי מספר כי עד היום, 16 פרויקטים בישראל קיבלו את תו התקן הירוק. בתוך כך, שלושה פרויקטים למגורים קיבלו תו תקן ירוק מצטיין: מבנה ברחוב ש"י עגנון בירושלים, שבנתה חברת יצחק מימן בע"מ, פרויקט 'פיור חלומות השרון' בשכונת קרית השרון נתניה של שיכון ובינוי נדל"ן, ופרויקט "ארגמן" שבונה קבוצת חנן מור בנס ציונה.

 

כהן קגן מסביר, כי על מנת לזכות בתאור הצטיינות, המבנה צריך לקבל מעל ל-75 נקודות במסגרת התקן. "המסר פשוט", הוא אומר, " בנייה ירוקה עולה יותר, אבל זה משתלם, וההוכחה לכך היא שחברות פרטיות כמו חנן מור ושיכון ובינוי, נכנסו לנושא ולא מפסידות כסף".

 

הוא מוסיף, כי על מנת שהתחום יתקדם בישראל, על המדינה ליצור תמריצים. "אין ספק כי מבחינת התייעלות אנרגטית וחיסכון בתחומי אנרגיה, אפשר להשיג חיסכון ניכר", הוא אומר, "על המדינה לעודד סבסוד משכנתאות ירוקות ולהתנות מתן היתרי בנייה במינימום נקודות, שיביאו לחיסכון בכיס הלאומי והפרטי". כהן קגן מציין לטובה את רעננה למשל, שמשתתפת הערב בשעת כדור הארץ, שכבר מחייבת לבנות את מבני הציבור בעיר על פי התקן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
פרויקט 'פיור חלומות השרון'. קיבל אות הצטיינות
מומלצים