לונדון מחכה לו: דובי גל כבר מוכן לאולימפיאדה
השחקן והבדרן שכיכב גם ב"מלך הסלים", הוא בין החלוצים מכוחותינו שנחתו באולימפיאדת לונדון. בדרך הוא ניסה להתגנב להצצה ראשונה בכפר האולימפי, נקלע לוויכוח עם שומר ספרדי והריץ דאחקות עם מוכרת מוסלמית
בשבת האחרונה, בדיוק ביום בו הג'ודאי הוותיק שלנו אריק זאבי זכה באליפות אירופה, הגיע עוד ישראלי לאולימפיאדה. טוב לא ממש ספורטאי, אבל חמוש בקסקט ובפרופיל נמוך נחת הבדרן והשחקן דובי גל, בפתח המתחם האולימפי עם דגלי ישראל קטנים על צווארו, הישראלי הראשון שלנו באולימפיאדה, מלך הסלים.
לונדון 2012 - חדשות אחרונות:
- הדרים טים, קיבלה את "בית המוות"
- בעקבות הזהב: אריק זאבי יהיה מדורג בלונדון
- הוא כבר לא יהיה בלונדון: השחיין הנורבגי מת מהתקף לב
כמו זאבי, גם דרכו לא הייתה קלה. ערב קודם, נחתו גל וזוגתו ג'ינקו בשדה התעופה הית'רו. "נחתנו בשמונה ורבע", הוא משחזר. "היינו בטוחים שלקראת האולימפיאדה תוך חצי שעה כבר נהייה בחוץ, אבל היה תור לפני בקורת הדרכונים שארך שעתיים וחצי. היו שם רק שני עובדים. בשלב מסוים, הגיע שלישי וכולם פרצו במחיאות כפיים. אלא שהם לא הבינו שהוא רק הגיע כדי להחליף את אחד מהצמד שהלך לשתות תה".
מחדל התורים בהית'רו אגב, הגיע עד לפרלמנט והחשש הגדול של מארגני האולימפיאדה היא שביולי התורים יתארכו עוד יותר. למחרת, בתחנת הרכבת סיינט פנקראס המשוכללת והחדישה שהקמתה הושלמה לא מזמן, מחכה לנו הרכבת,
נוצצת לא פחות, על הרציף המיוחד המוביל לכפר האולימפי. הבטיחו שתגמא את הדרך בשש דקות ובדרך פלא, במיוחד באנגליה בה האיחורים הפכו לשמה האמצעי של הרכבת, הנסיעה לא ארכה יותר. חוצים את לונדון ממערב למזרח.
גל וג'ינקו מספרים שבזמן הזה לפני ארבע שנים ביקרו גם בבייג'ינג כדי לעמוד על טיבם של ההכנות לאולימפיאדה ושם, אומר גל, "הרכבת נסעה במהירות של 345 קמ"ש. צילמתי". אין הרבה נוסעים בקרונות. למעשה אפשר לספור אותם על אצבעות של כף יד אחת. "כשהגענו לבייג'ינג", מספר גל, "קרוב משפחה של ג'ינקו שעבד במתחם הכניס אותנו לסיבוב. אולי גם פה נמצא מישהו".
המשימה לא קלה. מהכניסה כבר רואים את האצטדיון האולימפי, מבנה בריכת השחייה ואולם הכדורסל וכמובן את הפסל הענקי של אניש קאפור במרכז הכפר, אבל שומר בריא גוף חוסם את דרכנו. גל מנסה לדבר על לבו אבל זה לא ממש
עוזר. השומר שמתברר כספרדי בשם רמון מברצלונה, נכנס ללחץ כשגל פורס את הדגלים לצילום. אחרי שהבין שלא מדובר בהפגנה, אלא ברצון טוב ברוח המשחקים, הוא מתרצה.
"להשוות לאולימפיאדת ברצלונה?", הוא מנסה למצוא דמיון, "פה זה פירסט קלאס. בנו פה באיכות הכי גבוהה שיכולה להיות. את אולם הכדורסל הם מתכוונים לפרק אחרי המשחקים ולשלוח לאמריקה, אבל כל השאר יישאר פה". "זה הכי קרוב שנגיע לאולימפיאדה", ממלמל גל שעדיין מנסה לאתר קרובי משפחה בשער, "בא לי להגיד דבר איום ונורא, שרתצלם אותי חופר עם כף, אבל שכחתי להביא כף".
למה כף?
"שנתחיל כבר עכשיו לחפור ולחפש למה שוב נכשלנו. כשמדובר בספורט, אני פסימי".
הפגישה עם המוכרת המוסלמית
ממול למתחם ממוקם מרכז הקניות החדש "ווסטפילד סטרטפורד", המרכז העירוני הענק באירופה. בחנות הכל בו המפורסמת ג'ון לואיס יש תצפית מיוחדת על הכפר האולימפי. גל וג'ינקו מפלסים דרך במחלקת הילדים ובין הררי המזכרות והתצפית אכן שווה. המבנה המיוחד של אולם בריכת השחייה מזכיר לג'ינקו דג. "לי זה נראה יותר כמו הטיטניק", אומר דובי, "שרק לא יטבעו שם".
במחלקת המזכרות המחירים בשמיים. במרכז דוכן ועליו בובות וונלוק, בובת המשחקים. רוקדת על בטרייה, אבל מפחידה בגלל העין האחת שמזכיר יותר את קיקלופ מהמיתולגיה היוונית, היצור עם העין האחת. "זה מזכיר לי מישהו שאני מכיר
בנתניה", ממלמל דובי. המוכרת, לבושה במחלצות המעידות על אמונתה הדתית באיסלם, חשה בחיוך מקסים לעזרתו.
"לא, לא", היא מצחקקת, "הרעיון הוא שהעין מייצגת עדשת מצלמה, כי עיני כל העולם יהיו נעוצות במשחקים".
"אהה", דובי משחרר אנחת הקלה, "אז צריך חוברת הסברים. למה זה כל כך יקר? איפה זה מיוצר?". המוכרת בודקת ומוצאת שבסין. "אהה", צוהל דובי ומצביע על ג'ינקו, "גם היא מתוצרת סין!".
המוכרת מביאה בינתיים בובה קצת יותר זולה, בדמות אריה אולימפי. "להוציא לה עכשיו את הדגלים?", לוחש דובי והיא מחייכת בלי להבין, "תראה מה זה אחוות עמים. כל הרעיון של האולימפיאדה ליד הדוכן הזה, כשישראלי ומוסלמית אדוקה
עושים צחוק מהחיים".
"אם היו מייצרים את וונולק באנגליה, זה היה עולה כפול", מבטיחה המוכרת, "בכל מקרה יש לזה הרבה ביקוש גם ב-35 ליש"ט פחות פני וביולי יהיה פה דחוק כי כולם ירצו לעלות למפרסת התצפית". - "רק שהמרפסת לא תיפול מהעומס", מזדזעז דובי, "לך תדע, הספרדי אמר פירסט קלאס ובסוף יתברר שהכל מ'פל-קל'".
לפנייה לכתב/ת 
