המקרה המעודד של קאסים חאפיז
טורו של קאסים חאפיז ב-ynet פורסם בשעה שהתחלתי להטיל ספק ביכולתי לשנות את הקיבעון האנטי-ישראלי. הפיכתו של חאפיז לציוני צריכה לעודד אותנו להמשיך ולומר את האמת
מאמרו של חאפיז פורסם בתקופה שבה התחלתי להטיל ספק ביכולתי, וביכולתם של אחרים שמנסים להגן על ישראל מההיבט של זכויות אזרח, להשפיע על דעת הקהל. השנאה לישראל בחלקים מאירופה ובקמפוסים רבים הפכה להיות כה אי-רציונלית עד כי נדמה ששום ראיה, בלתי ניתנת להפרכה או חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לשנות את הקיבעון המחשבתי שחושל במשך שנים של שקרים בלתי פוסקים. אותם שקרים מוצגים תחת הילה של אמינות לא מוצדקת, במיוחד כאשר דוגלים בהם אנשים שמזדהים כיהודים או כישראלים (או יהודים וישראלים לשעבר).
טורו של קאסים חאפיז התפרסם ביום העצמאות במסגרת פרויקט I love Israel בערוץ הדעות של ynet. עוד בסדרת הטורים:
מה אנחנו יודעים על ישראל? / צ'אז ניוּקי-בורדן, בריטניה
איך למדתי לאהוב את ישראל / רומאו מונטיירו, פורטוגל
רואים את דגל ישראל נשרף, ושותקים / טוביאס פטרסון, שבדיה
מכתב אהבה משבדיה לעם ישראל / קים מילרל, שבדיה
בכל פעם שאני חש ייאוש, אני נזכר במאורע שהתרחש לפני שנים אחדות באוניברסיטת קליפורניה באירווין, חממה של ביטויי שטנה אנטי-ישראליים. מדובר באותו קמפוס שבו סטודנטים איסלאמים קיצונים ניסו למנוע משגרירה המתון של ישראל, פרופ' מייקל אורן, מלנאום. כשנה לפני אותו אירוע, נאמתי בפני קהל רב של סטודנטים שכללו חלק מאותם קיצונים שניסו להשתיק את אורן. כמאה מהם ישבו לימיני. כמאה סטודנטים אחרים, בחולצות פרו-ישראליות וכיפות, ישבו לשמאלי. מאות סטודנטים נוספים ישבו באמצע - מילולית ואידיאולוגית. אני יודע את כל זאת כי לפני שהתחלתי לדבר ביקשתי מחברי כל קבוצה להרים את ידם.
ראשית, שאלתי את הסטודנטים וביקשתי שירימו את ידם אם הם תומכים בישראל באופן כללי. כל הסטודנטים לשמאלי וכמה סטודנטים במרכז הרימו את ידם. לאחר מכן שאלתי כמה סטודנטים תומכים בצד הפלסטיני. כל הסטודנטים לימיני וכמה באמצע הרימו את ידם. לאחר מכן שאלתי את חברי המחנה הפרו-ישראלי: "כמה מכם יתמכו במדינה פלסטינית שתחיה בשלום וללא טרור לצד ישראל?" כל חברי המחנה הפרו-ישראלי כאחד הרימו את ידם מיד. ואז, שאלתי כמה מחברי המחנה הפרו-פלסטיני יקבלו מדינה יהודית בגבולות 1967, ללא התנחלויות על שטחים שיימסרו לפלסטינים. השאלה הובילה למלמולים ולשיחות קצרות בקבוצה שלימיני, אך אפילו יד אחת לא התרוממה.
הוויכוח ביסודו נגמר פה, מפני שכל חברי המרכז ראו שלא מדובר כאן בעימות בין קבוצה פרו-ישראלית לקבוצה פרו-פלסטינית, אלא בקונפליקט בין אלה שמוכנים לקבל את פתרון שתי המדינות לבין אלה שיתנגדו למדינה יהודית כלשהי בכל מקום במזרח התיכון. הדעות הפרו-ישראליות גברו מפני שהצלחתי להשתמש בקיצוניות של המחנה האנטי-ישראלי כדי להדגים את האמת המכוערת לגבי אויביה של ישראל בפני הקבוצה הגדולה של הסטודנטים הפתוחים לדעות שונות במרכז.
האמת תנצח
מאז, אני משתמש באמצעי העזר הזה שוב ושוב בהופעותיי בקמפוסים, ובהצלחה רבה. אני מאמין שהשיעור כאן הוא שאין צורך לנסות ולשכנע קיצונים אנטי-ישראליים אי-רציונלים, אלא להשתמש בקיצוניות שלהם - שלעתים תכופות כוללת קיצוניות אנטי-אמריקנית ואנטי-מערבית - נגדם ולטובת עמדה פרו-ישראלית הגיונית ונוטה למרכז. המציאות היא שיש אנשים בלתי משוחדים רבים שפתוחים לרעיונות חדשים, אפילו באירופה ובקמפוסים. לעתים קרובות, קולותיהם נטמעים בהמולה הקולנית הרבה יותר של הקיצונים האנטי-ישראליים.ראיתי זאת בשנה שעברה כשהוזמנתי לנורבגיה על ידי ארגון נוצרי ציוני. הארגון הציע אותי כנואם לפקולטות המשפטים של שלוש האוניברסיטאות הגדולות בנורבגיה. שלושתן סירבו להזמין אותי לנאום, אף על פי שהופעתי לא הייתה עולה להם אגורה. אחת מהן הסכימה להזמין אותי, אך רק בתנאי שלא אדבר על ישראל. כשסטודנטים באוניברסיטאות שמעו שהפקולטות סירבו להזמין אותי, הסטודנטים ביקשו ממני בעצמם שאופיע בפניהם. דיברתי בפני אולם מלא בשלוש האוניברסיטאות, ולאחר מכן נאמר לי ששיניתי את דעותיהם של סטודנטים רבים שלפני כן לא שמעו מעולם את ה"קייס" הליברלי הנוטה למרכז בעד ישראל.
אני לא אוותר למרות, ואולי בגלל, השנאה הקולנית הגדלה כלפי ישראל. חובה להמשיך ולפנות לפתיחותם של אנשים רציונלים שמעוניינים לשמוע את כל הצדדים בנושא הסבוך ומלא הניואנסים הזה. בסופו של דבר, אני בטוח בכך שכוחה של האמת יגבר על שקריהם של הקיצונים האנטי-ישראליים. אם אנו מאמינים בשוק חופשי של דעות, אנו חייבים להמשיך במאמצינו. הפיכתו של קאסים חאפיז מאנטישמי אי-רציונלי לציוני בעל עומק מחשבה צריכה לעודד אותנו להמשיך ולומר את האמת.
פרופ' אלן דרשוביץ, אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית
Read this article in English
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
