שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המתבגרת שמנה? הורים, האחריות כולה שלכם

    יותר ויותר הורים חשים כעס אמיתי כשהם מביטים בהשמנה של בנותיהן המתבגרות - ומאשימים אותן במצב. אבל האחריות, מסבירה הדיאטנית טובה קראוזה, כולה של ההורים. איך צריך לפעול ולמה חשוב שתשלימו, קודם כל, עם הגוף שלכם? מדריך

    מה עושים כשבתך המתבגרת משמינה ולא מפסיקה לאכול? דנה ספקטור סיפרה בטור שלה מיום שישי האחרון במוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" על חברתה, אשת קריירה מתוקתקת ומוצלחת בת 40, שזועמת ועומדת חסרת אונים מול בתה בת ה-16 ששמנה מאוד בשנתיים האחרונות. האמא, שמקפידה לקום כל בוקר בשש כדי לתרגל יוגה, נראית טוב יותר מבתה המתבגרת.

     

    איך מאתרים הפרעות אכילה ?

     

    כשקראתי את הדברים הקשים שאומרת האם על בתה ("לוזרית", "לא יכולה כבר להסתכל עליה", "עדיף שתרעיב את עצמה"), לא יכולתי להישאר אדישה, כיוון שזה לא חייב ולא אמור להיות כך. סביר להניח שלא מעט הורים בכלל ואימהות בפרט חווים תחושות דומות כלפי המתבגרים שלהם, ויש כמה דברים שכדאי לדעת ושיכולים לעזור.

     

    הפרדוקס של גיל ההתבגרות

    כשהילדים קטנים, צריך לדאוג להם סביב השעון, וכשהם הופכים למתבגרים נדמה שהעבודה הסתיימה. זו רק אשליה, כיוון שאף על פי שהם כבר עצמאים בתחומים רבים, הם עדיין זקוקים לגיבוי, להדרכה ולתמיכה שלנו. התמיכה הזאת מתבטאת, בין היתר, גם באחריות שלנו ההורים לגבי אכילה.

     

    עקרון חלוקת האחריות באכילה בין הורים למתבגרים נשמע פשוט מאוד: ההורים אחראים על ארוחות מסודרות ועל זמני הארוחות, והם קובעים מה יוגש בהן ואילו מאכלים יהיו בבית.

     

    המתבגרים אחראים על מה לאכול מהמגוון הקיים, וכמה. בפועל, צריך לעבוד קשה מאוד כל יום כדי שיהיו בבית ארוחות מסודרות, כמה שיותר ארוחות משפחתיות ולדאוג להכנת אוכל לבית הספר על כל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך.

     

    קל לחשוב שאם הילדים שלנו כבר גדולים, הם יכולים לדאוג לעצמם גם לארוחות. כשמדובר בארוחות ביניים זה בהחלט נכון, אבל מישהו בבית עדיין צריך לעשות קניות ולדאוג שתהיה ארוחה מבושלת וארוחת ערב. זה סיזיפי, זה גוזל זמן, זה מתיש ואין פלא שרבים מוותרים ונכנעים לאכילה בחוץ ולטייק אווי, במיוחד כשעובדים שעות ארוכות מחוץ לבית.

     

    עוד אלמנט חשוב שמשליך על תחומים נוספים הוא הצבת גבולות. אין הכוונה לשליטה על הכמויות שהמתבגרים אוכלים, זאת כאמור האחריות שלהם. הכוונה למסגרת הארוחות, להחלטה מה יהיה בבית ומה לא מבחינת אוכל, לדעת איך לעמוד בפני בקשות לכסף כדי לקנות אוכל מהקיוסק או שתייה קלה מהמכונות בבית הספר במקום להביא אוכל בריא יותר מהבית, והחלטה על הזמן שהם מבלים מול טלוויזיה ומחשב.

     

    כל אלה ועוד הם גורמים שמשפיעים על המשקל ועל הבריאות. מחקרים ושיחות עם מתבגרים מעידים על כך שהם זקוקים נואשות לגבולות הללו, אלא שמתוך רצון גדול כל כך להיות חברים של הילדים, הגבולות לא באמת קיימים.

     

    המתבגרים אחראים על מה לאכול מהמגוון הקיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המתבגרים אחראים על מה לאכול מהמגוון הקיים(צילום: shutterstock)

     

    הגוף מדבר

    וזה אולי הדבר החשוב מכל: ההורים צריכים להקדיש זמן. זמן שהורים נמצאים בו עם המתבגרים ורק איתם, ללא הסחות דעת, מקשיבים להם ומתעדכנים במה שקורה להם, מה מטריד אותם ומה קשה להם. כי כשההורים לא מקשיבים, הגוף מדבר.

     

    נערה שעלתה 17 קילו בשנתיים, כמו שמתואר בטור של ספקטור, היא נערה שמשהו מאוד לא טוב התרחש בחייה באותה תקופה. המצוקה לא תמיד מתבטאת במילים, יש מי שפונה לאכילה ויש מי שנמנע מאכילה. הדבר נפוץ במיוחד בעקבות תקיפה מינית, אבל גם בעקבות משבר כלשהו במשפחה או עם חברים.

     

    אם היד שלנו נמצאת כל הזמן על הדופק, אפשר להגדיל את הסיכוי שנצליח לאתר את מקור המצוקה ולטפל בו, כיוון שהאוכל הוא לא הבעיה אלא רק הסימפטום. לפעמים הדרך היחידה לקבל התייחסות מההורים היא להשמין או להפסיק לאכול, לעתים השמנה היא זעקה לעזרה.

     

    הפסיכולוגית ד"ר אורית יוגב מיטיבה לתאר דוגמאות למקרים כאלה בספרה המצוין "רדו ממני", שעוסק בהשמנה אצל ילדים. ארוחה משפחתית היא דרך מצויינת להקדיש זמן לילדים ולשוחח איתם, והוכח מחקרית שככל שיש יותר ארוחות משפחתיות בשבוע, כך הסיכון להשמנה נמוך יותר, אבל כך גם שכיחות שתיית אלכוהול, עישון סיגריות ושימוש בסמים.

     

    אף אחד לא "יתקן" לכם את הילדה

    לפעמים ההורים צריכים לטפל בעצמם כדי שיוכלו לעזור למתבגר הפרטי שלהם. מתחת לפני השטח יכולים לרחוש משברים שמצריכים טיפול זוגי. לחלופין, אימהות שהיו שמנות בעבר או בהווה יכולות לתפוס את המתבגרת השמנה ככישלון פרטי שלהן להתנהל מתוך סיבות שקשורות לחוויה האישית שלהן ובעצם להזיק יותר מאשר להועיל.

     

    אם יש להורים עניין לא פתור עם הגוף שלהם, הם זקוקים לתמיכה כדי שיוכלו לעזור למתבגר לפתח דימוי גוף חיובי.

     

    בעולם של אאוטסורסינג, קל מאוד לשלם עבור שירותים במקום לבצע אותם בעצמנו. הורים רבים שולחים את המתבגרים לדיאטנית או קבוצות הרזיה מתוך מחשבה שזה לבדו מספיק. זה אמנם חשוב, אבל לא יעבוד בלי שיתוף פעולה של ההורים. כדי לגדל ילדים בריאים עם משקל בריא כפי שנועדו לגדול לפי הגנטיקה שלהם, ההורים צריכים להשקיע.

     

    הפעם ההשקעה הזו אינה כסף אלא בעיקר זמן ותשומת לב: הקשיבו למתבגרים שלכם, דאגו לארוחות מסודרות, הציבו גבולות, שימו לב לשינויים במצבי רוח או הסתגרות, עודדו אותם, תנו דוגמה אישית של דימוי גוף בריא ואורח חיים בריא, פנו לטיפול משפחתי אם צריך - ותוכלו לאפשר לילדים שלכם לצאת מהצד השני של גיל ההתבגרות בריאים יותר ובטוחים יותר לעולם המבוגרים.

     

    הכותבת היא דיאטנית קלינית, מנהלת אתר האינטרנט "תזונה טובה




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המצוקה לא תמיד מתבטאת במילים, יש מי שפונה לאכילה ויש מי שנמנע מאכילה
    צילום: index open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים