אבי לוזון בתפקיד שאול מופז
מה מוכיח את עצמאות בתי הדין, יותר מההתנפלות של לוזון עליהם? אריה מליניאק עם תהיות על המופע של יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ועל תפקיד התקשורות עם שני האישים שהשפילו אותה
אני מבין את אבי לוזון. ההתנפלות עליו בשבועות האחרונים הייתה קשה. התקשורת הציגה באמת חזית כמעט אחידה נגדו, וגם אני הייתי שותף. אמי לימדה אותי שאת כל מה שאקבל, לטוב ולרע, כנראה הרווחתי ביושר. לוזון אוכל כנראה את מה שהוא בישל.
עוד ב-ynet ספורט:
- פרגוסון מתקשה להשלים עם האליפות של סיטי
- האם יואב כץ מצא מחליף לבנין?
- היפים והאמיצים / סיכום סדרות הפלייאוף בליגת לוטו
- ובארסנל כבר מתגעגעים ליוסי בניון
ההתפרצות שלו הוכיחה את מה שאמרו עליו - הוא אוהד מכבי פתח תקווה לפני שהוא יו"ר ההתאחדות לכדורגל. אבל אם תשימו לרגע בצד את ההתנפלות המכוערת על הצלם (שלא לקח את ההתפרצות קשה מדי), ותחשבו מה בעצם לוזון אמר, קשה להבין על מה התקשורת מלינה.
ברור שיו"ר התאחדות לא יכול להטיל ספק ביושרה ובניקיון כפיה של המערכת השיפוטית של ההתאחדות שהוא עומד בראשה. הרי רק לפני מספר שבועות, דרש תובע ההתאחדות להעמיד לדין
את איציק קורנפיין, אחרי שרמז על ההשפעה שיש למעורבותה של הקבוצה של לוזון במאבק הירידה, על פסקי בית הדין. אז איך ניתן לעבור לסדר היום על הכפשות מפורשות של יו"ר ההתאחדות בכבודו ובעצמו, כלפי אותו בית דין?
מצד שני, התקשורת, שטוענת שלוזון משפיע על בית הדין, הייתה אמורה להיות דווקא מרוצה מדבריו. כי בהפוך על הפוך, מה מוכיח את עצמאות מוסדות השיפוט של ההתאחדות, יותר מההתנפלות שלו על בית הדין? אז למה המתקפה התקשורתית נמשכת?
מאותה סיבה שהתקשורת התנפלה על שאול מופז. גם הוא הרוויח ביושר
כל מה שחטף. שוב יצא מגוחך, שוב הוכח שמילה שלו זו לא מילה, שהוא אומר ימין ועושה שמאל. כל מה שאמרו עליו - נכון. אז למה התקשורת, שיצאה גם כאן צודקת, עדיין כועסת? כי בשני המקרים, של לוזון ומופז, הם פגעו בכבוד התקשורת.
טורים נוספים של אריה מליניאק:
מופז הצליח להסתיר מהמצלמות והמיקרופונים את הקומבינה עם ביבי, ולוזון אפילו לא ניסה להסתיר מה הוא חושב על המראיינים שלו, ופשוט ירה את הבוז שלו ישר למצלמה: "אני לא סופר אתכם ממטר".
נכון שלתקשורת מותר לבקר את בית הדין, וליו"ר ההתאחדות אסור. אבל ללוזון יש לפחות נסיבות מקלות: הוא נתפס בצערו כשמפעל חייו ירד ליגה. אבל אתם הכתבים והפרשנים, אחרי שרמסתם בעצמכם את בית הדין (ובצדק), פתאום תובעים את כבודו? אם הוא אומר בדיוק מה שאתם חושבים, על מה אתם כועסים? אין גבול לצביעות?
לפנייה לכתב/ת 
