שלום ללוחם חופש הביטוי: השופט ריבלין פורש

השופט ריבלין. "חופש הביטוי זקוק למרחב"(צילום: חיים צח)

את חותמו השאיר ריבלין באמצעות פסיקותיו בתחום דיני הנזיקין וחופש הביטוי, שכמה מהן עוררו פולמוס ומחלוקת. אחת מהחלטותיו המשמעותיות של השופט ריבלין הייתה בפסק הדין שבו קיבל העליון את ערעורה של העיתונאית אילנה דיין בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה סרן ר'.

הרכב שופטי העליון, בראשותו של ריבלין, הפכו את פסק דינו של השופט המחוזי דאז נועם סולברג (כיום שופט עליון), וקבעו שדיין לא צריכה לשלם פיצויים לסרן ר'. בפסק הדין קבע ריבלין שבעניינה של דיין התקיימה הגנת אמת הפרסום וכי "בעניינים בעלי חשיבות ציבורית יש להתיר לפרסום שוליים עובדתיים ויש לאפשר למפרסם שיקולי עריכה. חופש הביטוי זקוק למרחב נשימה".

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• איראן: כוחותינו בסוריה, מונעים טבח באנשי אסד
• בן 12 תלה עצמו במהלך משחק עם אחיו - ונהרג
• הגננות מאיימות: לא יתקיימו מסיבות סיום בגנים
• בן 10 בעקבות גלפנד: "מקווה להגיע למקום שלו"
  

ב-2006 היה ריבלין בדעת מיעוט כשקבע כי קריאתו של אמנון דנקנר לפעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר "נאצי" בתוכנית פופוליטיקיה, לא מהווה לשון הרע. במקרה אחר הוא פסק שאדם שפרסם כרזה בגנות שוטר בפתח תחנת משטרה לא אשם בהעלבת עובד ציבור, מאחר שדברי הביקורת כווונו נגד תפקודו של עובד הציבור.

אילנה דיין לפני הדיון בערעור של סרן ר'(צילום: אוהד צויגנברג)

כאמור, במקביל עסק ריבלין גם בדיני נזיקין. הפסיקה המשמעותית ביותר שלו בנושא נקראה "הלכת השנים האבודות": ב-2004 הוא פסק שיש לפצות את משפחתו של אדם מת בגין אובדן השתכרות בשנים שקוצרו מתוחלת חייו.

ריבלין קבע באותו פסק דין כי "שוב אין זה זול יותר להרוג אדם מאשר לפצוע אותו" .

ריבלין עסק גם בדיני שחיתות ציבורית ובמהלך השנים האחרונות דחה הן את ערעורו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון והן את ערעורו של אחיה של שולה זקן, יורם קארשי, בפרשת רשות המסים.

ריבלין נחשב שופט מחמיר שדוגל במיצוי הדין עם נאשמים שהורשעו, והיה זה שקבע כי יש להשאיר על כנה את הרשעתה של מרגלית הר-שפי באי מניעת רצח ראש שהממשלה יצחק רבין.

בטקס שיתקיים לכבודו, ושאליו צפויים להגיע שופטים רבים בדימוס, ינאמו שר המשפטים יעקב נאמן, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, יו"ר לשכת עורכי הדין וכמובן נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

בתחילת הטקס יקרא ריבלין את אחד מפסקי הדין שלו, וההערכה היא שיהיה זה פסק הדין בנושא הולדה בעוולה, הנמצא במסגרת תחום דיני הרשלנות הרפואית. הכוונה היא ללידה שהייתה נמנעת אלמלא רשלנות רופא, והכוונה היא למומים קשים שבגינם אמורה המערכת הרפואית להמליץ לבני הזוג לבצע הפסקת היריון.