המשטרה: ייתכן שחרדים השחיתו הגן הלאומי

האם גורמים חרדיים עומדים מאחורי מעשי הוונדליזם שהתגלו בבית הכנסת בגן הלאומי חמת טבריה? גורם בכיר במחוז הצפוני של המשטרה סבור שהדבר ייתכן. לדבריו, "יכול להיות שגורמים חרדיים קשורים למעשי הוונדליזם, מכיוון שיש מתיחות בינם לבין מבצעי חפירות בשטח שבקרבתו ישנם קברים עתיקים".

מפקד משטרת טבריה, סגן-ניצב אבי דניאלי אמר כי טרם נעצרו חשודים. לדבריו, "פתחנו בחקירה ונבדוק מיהם החשודים ומהם המניעים שלהם".

מנגד, גורם בעיריית טבריה שלל את האפשרות שמדובר בוונדליזם על רקע מחלוקת עם גורמים חרדיים בעיר וציין כי ייתכן שהמעשה הופנה ספציפית נגד מנכ"ל רשות העתיקות שוקה דורפמן. הגורם בעירייה הוסיף כי אדם דתי לא ירצה לפגוע בבית כנסת עתיק.

ראש העיר טבריה, זוהר עובד, גינה את מעשי הוונדליזם. "זאת פעילות שפוגעת ברגשות כאלה ואחרים", הוא אמר. "מדובר בעיר דת בינלאומית וככזאת אני מצפה מכולם לשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות. היא שמרה בכל שנותיה על סטטוס קוו בין דתיים לחילוניים ואני מאמין שלא היה פה מעשה שבין דתיים וחילוניים".

"נכסי תרבות ומורשת בני מאות שנים". ההשחתה בבית הכנסת, הבוקר(צילום: מוטי דולב)

עובדי הגן הלאומי הגיעו הבוקר (יום ג') לאתר והזדעזעו למצוא במקום ונדליזם רב שנגרם במהלך הלילה. בין השאר פגעו העבריינים בכתובות פסיפס עתיקות שנמצאות במתחם בית הכנסת העתיק, על ידי ריסוס כתובות וניתוץ. בין היתר התגלו במקום הכתובות "על כל קבר אתר", "תגובה לאורך שנים" ו"לשוקה הקניבל", שמופנית למנכ"ל רשות העתיקות דורפמן.  

מרשות הטבע והגנים נמסר: "הם פשוט פרצו לאתר שלא סגור הרמטית אבל יש לו גדר. זה גן לאומי והחלק של הפסיפסים בבית הכנסת פתוח, והוא זה שנפגע קשה". הרשות הוסיפה כי מדובר בנזק של מיליוני שקלים שידרוש מלאכת שיקום ארוכה. מנכ"ל הרשות שאול גולדשטיין אמר כי "אנו רואים את האירוע בחומרה, ונפעל למצות את הדין עם העבריינים. מדובר בנכסי תרבות ומורשת בני מאות שנים".

"אפשר לכוון לקבוצה קיצונית שחיה כאן בארץ והורסת עתיקות"(צילום: מוטי דולב)

רצפת הפסיפס. לפני מעשי הוונדליזם(צילום: ראובן ריבן)

דינה אבשלום-גורני, ארכיאולוגית ברשות העתיקות, אמרה כי המשחיתים השתמשו בכלים כבדים כדי לנפץ את רצפת הפסיפס. לדבריה, "האתר הזה הוא בית כנסת מהמאה הרביעית

 לספירה ויש עליו כתובות בארמית, עברית עתיקה ויוונית. בחלק שנופץ ברצפת הפסיפס נפגעו העיטורים של ארון הקודש ושבעת הקנים. אנחנו משאירים את ההערכות למשטרה, אך אפשר לכוון לקבוצה קיצונית שחיה כאן בארץ והורסת עתיקות".

בית הכנסת של חמת טבריה נודע בשל הפסיפס המרהיב שלו שהוא גם העתיק ביותר מבין בתי הכנסת הביזנטיים בארץ. הפסיפס הצבעוני כולל עיטורים מהמאה ה-4 לספירה ובהם גלגל מזלות החודשים, מנורות בית המקדש ועיטור ארון קודש ביניהן, כפי שאופייני לפסיפס בתי כנסת גליליים מאותה התקופה.

העיר חמת היא מתקופת בית המקדש השני, והוקמה בסמוך למעיינות התרמו-מינרליים החמים שהנובעים עקב מיקומה על בקע ים המלח. במעיינות נהגו לרחוץ רבים וטובים, בהם רבנים חשובים מתקופת המשנה והתלמוד.