דני שטג: "אין לי בעיה להיות שחקן ואדם מאמין"

דני שטג הוא שחקן ותיק ומנוסה בנוף התיאטרון, הטלוויזיה והקולנוע בישראל, וכמקצוען הוא עשה את כל ההכנות המתבקשות לקראת האודישן שלו מול הבמאי שמי זרחין עבור הסרט "העולם מצחיק". הוא למד את הדמות, למד את הטקסט והתאמן על הדיקציה לקראת הסצנה המדוברת - סצנת בליינד-דייט מרירה של מירון, התפקיד לו נבחן.

זה התחיל בסדר, שטג פתח במונולוג שלו, עשה הכל נכון, ופתאום התחיל לבכות בכי תמרורים. האודישן נפסק, הוא יצא מהחדר, שטף פנים וחזר לעוד ניסיון. והנה, זה שוב קורה: באמצע המונולוג הוא התחיל לבכות. אחרי שנפרד מזרחין, כלל לא היה בטוח שהוא התקבל - אולי הוא רגיש מדי - ולמרות זאת, בסרט "העולם מצחיק" שיוצא היום (ה') לאקרנים תוכלו לראות את שטג מגלם את מירון, ויתכן שאף יגרום לכם להזיל דמעה. 

"קרה לי משהו לא רצוני", משחזר שטג את האודישן ההוא, "לא הצלחתי להפסיק לבכות. שמי אמר לי: 'תרגע, שטוף פנים ותחזור'. יצאתי החוצה אמרתי לעצמי: 'מה עובר עלייך, תרגע. אתה באמצע אודישן'. נרגעתי, וחזרתי לחדר, חשבתי שאני מוכן עכשיו, אבל פתאום התחלתי לבכות שוב, וכך הסתיים האודישן. אחרי שלושה שבועות, שמי פנה אלי ואמר: "שמע, אני רוצה אותך, אבל אני לא בטוח בזה. אחרי מה שקרה באודישן, אני רוצה גם לראות אותך משחק. תבוא אלי עוד פעם'".

דני שטג כמירון ושני בניו בגילומם של משה אשכנזי ואור בן מלך(צילום: ורד אדיר)

ואכן, השניים נפגשו שוב, ונחשו מה: נכון, שטג שוב נכנע לדמעות, שהחלו לזלוג מהעיניים. ב"העולם מצחיק" יש כמות גדושה של צחוק ודמע, חום אנושי וגם הומור, עממיות ונוסטלגיה, ואלו עולים מהשתלבות הסיפורים ששזר זרחין לכדי סרט אחד. מירון, אחד מהדמויות הרבות במובילות את הסרט, הוא איש עסקים טברייני, אמיד אך בודד. הוא התאלמן מאשתו ומנסה לגדל בעצמו את שני בניו (אור בן מלך ומשה אשכנזי), שאחד מהם התעורר בגיל 19 מתרדמת ארוכה. הוא מריר, וסובל מהתקפי זעם. הוא נושא עמו סוד נוראי וגם סכסוך ארוך שנים עם שני אחיו (בגילומם של אסי לוי ואלי פיניש).

"אני מת על הדמות הזאת. מירון אמיתי, כן, אוהב, שונא, כועס ומלא אגרסיות וטוּב", מנסה השחקן בן ה-45 להסביר את רגישותו. "השעתיים של הסרט מחולקות בין הרבה דמויות, ובמירון יש משהו נורא מרוכז. יש משהו מאוד קשה בניגודיות שלו ובמה שהוא עובר, וזה נגע לי ללב בצורה מאוד מרוכזת. אני באופן אישי אוהב משהו מרוכז, ולא מרוח.  

"אני כזה גם במשחק. אני אומר מה שיש לי להגיד וזהו. וגם שמי כתסריטאי וכבמאי השכיל ללכת בדרך הזו. הוא לא מרח את הסיפור. אני אוהב את זה, אני אוהב את הנקודתיות ואני מאמין בה".

זיהית במירון נקודות השקה לחיים האמיתיים שלך?

"עברתי התאמה לדמות ויש בה משהו ממני. האימפולסים של מירון מוכרים לי. כל הזמן שאלתי את עצמי איך אני הייתי מתנהג? איך אני הייתי מתפרץ? הפנימיות שלו מוכרת לי: מירון אופיין בתסריט כמישהו שמזהה את החסרונות לפני הכל, ולא מתבייש להגיד אותם. הוא ישר פוסל. לכל אחד יש את זה. בדרך כלל החכמים מזהים את החסרונות, מבליגים וממשיכים הלאה, כי זה הצד האנושי - שאיפה לחברתיות. הוא בוחר לא לעשות את זה".

"ניסיתי לבודד את עצמי"

הסרט משלב עלילות משנה רבות ואינספור דמויות - שלכל אחת מהן נשמר מקום מוגדר ומוגבל בתוך פקעת הסיפורים. לצד שטג - שמגלם את אחד התפקידים היותר גדולים בסרט - מככבים, כאמור, גם אסי לוי, אלי פיניש, אור בן מלך, משה אשכנזי, וגם - אולה שור-סלקטר, נעמה שטרית, יחזקאל לזרוב, שלומי קוריאט, רותם זיסמן-כהן, ישראל קטורזה, שייקה לוי, משה איבגי, זאב רווח, ועוד ועוד. במצב הזה, לא היתה זו עבודה קלה לטעון את דמותו של מירון בתוכן עם טון מובהק משלו.

דני שטג, אחד מני רבים ב"העולם מצחיק"(צילום: ורד אדיר)

"זה לא פעם ראשונה שאני משתתף באנסמבל" מסביר שטג, ומזכיר את סדרות הטלוויזיה "הפוך" ו"הבורר", הסרטים "צומת וולקן", "צור הדסים", "מישהו לרוץ איתו" ועוד. "המטרה שלי היתה להפריד את התפקיד שלי משאר התפקידים בסרט. קראתי את התסריט, והוא היכה בי. אחר כך, תוך כדי תהליך העבודה, ניסיתי לבודד את עצמי - כי אני בסופו של דבר צריך להיות האדם שמוצק בתוך הדמות.

שמי זרחין מתדרך את דני שטג, אסי לוי ואלי פיניש(צילום: ורד אדיר)

ואיך זרחין הצליח לפקח על הסט הזה - עם כל השחקנים והסיפורים?  

"שמי בן אדם חזק, נוכח מאוד. הוא אוהב אנשים, ומצד שני שומר על עצמו ועל היצירה שלו. הוא בא מוכן לסצנות - לא מבולבל או רופס. מצד שני, כשהוא לא רוצה להקשיב, הוא פשוט חותך. הוא הוביל את הסרט למה שהוא היום".

שטג מספר כי הגישה הישירה של זרחין (המוכר לנו גם מסרטיו הקודמים "לילסדה", "הכוכבים של שלומי", "אביבה אהובתי") השפיעה עליו לחיוב גם מחוץ לסט. "כשהוא התקשר להגיד לי שקיבלתי את התפקיד, הוא אמר 'אני לוקח אותך, אבל תצטרך להוריד חמישה קילו. אני רואה אותך בתור מירון, אבל אני רואה אותו יותר חתיך ממה שאתה היום'. עד היום הצלחתי להוריד תשעה קילו ואני שומר עליהם בחירוף נפש. הוא עשה לי טוב".  

דני שטג עם משה אשכנזי. פחות תשעה קילו(צילום: ורד אדיר)

אין קמח, אין תורה

שטג אוהב את העבודה שלו כשחקן, ועליה הוא מנסה לשמור. זה לא תמיד קל, ותהליך החזרה בתשובה בו התחיל לפני יותר מעשרים שנה, אף מקשים עליו יותר את הפרנסה. "בשנים האחרונות תיאטראות ישראל החלו לעבוד בשבת. זו מחלה של כל המוסדות, והיא מקשה עלי", מודה שטג, "תודה לאל שאני מצליח להישאר ולממש את הכישרון שלי".

האהבה למשחק והאמונה לא מתנגשים?

"אהבה היא החוק הראשון לכל דבר. אני אוהב מאוד את המקצוע שלי, זה כשרון שקיבלתי משמיים. בד בבד, אני לא יכול להתעלם מהאמונה. זו הדרך שאני הולך בה. זו המהות שלי בעולם. אני יהודי, אבל התורה מורה עלינו להתפרנס באהבה. אין חוק שאומר תלבש שחור, תלבש לבן, תגדל זקן ותקבץ נדבות. ההפך, התורה מזהירה משדידת הבריות".

דני שטג. לובש את כובע השחקן ואיש האמונה(צילום: ענת מוסברג)

שטג מספר כי הוא נהנה מתמיכת הרבנים איתם הוא בקשר בכל הנוגע למשלח ידו. "אין עליי שום לחץ, ועובדה שאני ממשיך. לרבנים שאני נמצא איתם בקשר, יש הראש פתוח וראייה רחבה. יש חלק צר בציבור הדתי שחינכו אותם שכל מה שחילוני זה לא טוב. מבחינתם הם גויים, פרוצים. אין לי דו-שיח עם אנשים כאלה. בגלל זה אני מצליח להבריג את עצמי כשומר מצוות, להמשיך לעסוק בטלוויזיה ובקולנוע".

מנגד, יש אנשים בתעשייה שחושבים אולי שמשהו הסתובב אצלך, שאתה לא חלק מהם יותר.

"אני בטוח שיש אנשים שחושבים כך, אבל מי שמדבר איתי, הוא רואה שאני פיקס - אותו בן אדם. אולי הוספתי עוד כמה דברים לראש בעניין של מידע, אבל לא הסתובב לי כלום. שמי למשל, קרא לי בידיעה שאני שאני איש מאמין, וזה לא הרתיע אותו. צרי המוחין היו קיימים ותמיד יהיו קיימים. הם יכולים לחשוב כל מני דברים, אבל הכל פנטזיות ודמיונות. המציאות מוכיחה שאני בן אדם שלא מפסיק לעבוד".

ב"העולם מצחיק" יש קצת עירום - זה לא הפריע לך?

"זה ששמי עשה את זה, זה בחירה שלו. אני ביקשתי ממנו עוד בפגישות העבודה הראשונות שלנו, שבכל מה שנוגע אלי, שלא יהיה עירום. והוא ענה: "נראה לך שהייתי קורא לך לסצינות כאלה?". הרבנים אולי לא ימחאו כפיים כשיראו את העירום, אבל אני לא אטיף לאף אחד. כל אחד יעשה בחיים האלה מה שהוא רוצה. כל שאני יכול לעשות, זה להשתדל שאני וסביבתי לא נשתתף בדברים שנוגדים את תורת ישראל".

מתוך הגישה הזאת, מצא עצמו שטג מתקשה דווקא להתגייס לפרויקט אחר - "המשימה X", סרט דל תקציב בבימויו של פרוספר מלכה, המשלב סיפור מתח עם תורת הקבלה - ובו הוא מגלם את יצר הרע. "זה תפקיד יוצא דופן בחיים שלי - לשחק את השטן - הייתי צריך לשנות את היציבה שלי ואת הקול שלי ומאוד ניהניתי לעשות את זה וגם להעיז. היה קשה לי לגייס את כל כוחות האופל שבתוכי, להקצין ולצרוח, לפתות . בתור בן אדם שמנסה לבחור בטוב ולא ברע, זה היה מאתגר. אבל אני מרוצה מהתוצאה. זה סרט מהפכני". 

קטע מ"המשימה X"

כך ניצל שטג את כישרונו הדרמטי לצורך יצירה יהודית, וגם בחיי היום היום כחזן בבית

הכנסת הוא מנצל מכישרונו המוזיקלי, שהוקפא מאז האלבום שהוציא ב-1996. "ככה אני שומר על גחלת השירה. אני אוהב את זה, אבל נראה לי מאוד קשה להתפרנס מזה", הוא מספר ונזכר באהבת הילדות הגדולה שלו - המוזיקה, לה נהג להאזין בצעירותו. פופ ורוק, וגם לגשש החיוור. בסרט "העולם מצחיק" הוא סוגר איתם מעגל.

"הגשש ליווה את הילדות שלי", הוא מספר, "אני יתום מאבא מגיל מאוד צעיר, וחלק ממה שנשאר ממנו זה תקליטים מהגשש. בגיל 11 כשהתחלתי להאזין למוזיקה, שמתי על הפטיפון את מה שהיה בבית. ומה שהיה זה מה שאבא השאיר. גם בתור ילד ידעת שזה מצחיק וטוב, עם צליל מאוד ברור. הדמויות הגניבו אותי. חיקיתי אותם. ומה שמדהים זה שאת המערכונים שלהם כתבו במשך חודשים, ולכן אין מילה מיותרת שם. כל מילה פיקס".