שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האתגר: איך מאכילים כל כך הרבה פיות בעולם?

    מנהיגי העולם יתמקדו השנה בכנס האו"ם לפיתוח בר קיימא, בהבטחת אספקת מזון, מים ואנרגיה, על רקע המשאבים שהולכים ומתכלים. האם הפעם גם ימצאו פתרונות?

    "כנס האומות המאוחדות לפיתוח בר-קיימא ", שנפתח היום (ב') בריו דה ז'נרו, יעסוק בקשר שבין שמירה על איכות הסביבה לצדק חברתי ומניעת עוני. הכנס יתמקד בכלכלה ירוקה - כזו שמבוססת על מדיניות של יעילות בשימוש במשאבי טבע, במטרה להניב שיפור באיכות החיים לצד הפחתת הסיכונים הסביבתיים.

     

     

    בשונה מכנסים קודמים של האו"ם בנושא איכות סביבה, הפעם הכנס יעסוק בשוני הקיים בין חברות ומדינות, וביישום של אסטרטגיות ספציפיות ומקומיות לפיתוח צמיחה כלכלית ולהגברת התעסוקה. זאת, תוך הפחתה בפליטות פחמן וזיהום, התייעלות אנרגטית, שימור משאבים ומניעת התמעטות המגוון הביולוגי והפגיעה בשירותים האקולוגיים.

     

    במוקד הכנס יעמדו שבעה נושאים מרכזיים:

     

    1. עבודה הגונה - המיתון הכלכלי העולמי הוביל להפחתה משמעותית בכמות ובאיכות של המשרות בעולם. לכן דרושה פעולה בינלאומית ליצירת מקומות תעסוקה חדשים שיאפשרו רווחה כלכלית ויציבות חברתית ויתאימו לדרישות של הסביבה הטבעית. יצירת משרות "ירוקות" בחקלאות, בתעשייה ובמגזר השירותים שיתרמו לשימור ושיחזור הסביבה הטבעית היא הדרך המועדפת להתמודד עם המיתון העולמי.

     

    2. אנרגיה - אנרגיה היא הכוח המניע של כל אתגר שעומד בפני האנושות. היעד המרכזי הוא לספק אנרגיה בת-קיימא המבוססת על שימוש במקורות מתחדשים וידידותיים לסביבה לצד התייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה ושתהיה זמינה ונגישה לכלל האוכלוסייה בעולם. כמו כן השימוש באנרגיה חייב להיעשות תוך אחריות להפחתת פליטות גזי החממה.

     

    3. ערים ירוקות - מרבית הפעילות האנושית מרוכזת בערים, ולכן בידי הערים קיים הכוח האמיתי להוביל לשינוי סביבתי וחברתי. עליהן להמשיך ולצמוח תוך התייעלות בניצול המשאבים המקומיים והפחתת הפליטות.

     

    4. מזון - בעולם של משאבים מוגבלים חייבים לחשוב מחדש על הדרך בה אנו מגדלים, מפיצים וצורכים מזון. חקלאות מקומית המבוססת על משאבים זמינים ועל סחר הוגן במצרכים היא הפתרון לשימור משאבי כדור הארץ.

     

    5. מים - מים הם מקור החיים ולכן אספקה קבועה של מים נקיים ושווים לכל נפש חייבת להיות הבסיס לפיתוח עולמי.

     

    6. אוקיינוסים - איכות החיים באוקיינוסים והטמפרטורה שלהם הם המנוע המרכזי לכל התהליכים הטבעיים בעולם והבסיס לחיים של המין האנושי. על כן דרושה מדיניות בינלאומית אחידה לניהול של משאבים באוקיאנוסים.

     

    7. אסונות טבע - לאסונות טבע כגון הצפות, הוריקנים וצונאמי יש השפעה הרסנית על המין האנושי. בכדי להפחית את הסיכון יש לתכנן מראש את המיקום והאופי של בתים, תשתיות ושטחי חקלאות.

     

    היסטוריה של כינוסים סביבתיים

    כנס האו"ם בריו מתקיים בתום מספר עשורים של שינוי תודעתי ומעשי שעבר העולם בתחום. מעקב אחר שמות הכינוסים של האו"ם בנושאי איכות הסביבה ממחיש אותו. הראשון, "כנס האו"ם לאיכות הסביבה האנושית", התקיים לפני 40 שנה - ב-1972, בשטוקהולם ודן לראשונה בנושאים סביבתיים בפורום בינלאומי רחב ובכיר.

     

    ברוח אותה תקופה הוא התמקד בהשפעת זיהום תעשייתי ומפגעים סביבתיים על בריאות הציבור, והעלה לראשונה את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי ומדיניות גלובלית בתחום.  

     

    כמו כל כינוס של האו"ם, הכנס הניב הצהרה שעיקרה עקרונות הקושרים בין פיתוח לבין איכות הסביבה וכן כמה תוכניות פעולה מומלצות. אולם חשוב מכך, הכנס היווה את הבסיס לגיבוש מדיניות סביבתית אחידה באירופה ולהקמת מוסד לבריאות וצרכנות, שפועל עד היום ליישום של חוקים בנוגע לבטיחות מזון ומוצרים אחרים לצד הגנה על בריאות וזכויות הצרכנים האירופאים.

     

    עשרים שנה לאחר מכן, ב-1992 התכנס בריו דה-ז'נרו "כנס האו"ם לפיתוח וסביבה" הראשון, שהגדיר מחדש את המושג איכות הסביבה והרחיב את גבולות "הירוק".

     

    הכנס הניח על השולחן בפעם הראשונה את המושג פיתוח בר-קיימא, שמבוסס על שימוש מוכשל ושוויוני במשאבי הטבע תוך שקלול היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, מתוך הבנה שהם מוגבלים. למעשה, בכנס זה דיברו לראשונה לא רק על השפעת איכות הסביבה על האדם - אלא על ההשפעה של האדם על איכות הסביבה.

     

    פסגת כדור הארץ בריו הציבה במרכז גם את העובדה שלנושאים סביבתיים אין גבולות. היא יצרה לראשונה את החיבור בין המקומי לגלובלי ואת החשיבות בפעולה משותפת של ממשלות, ארגונים אזרחיים וחברות עסקיות. המסמך המרכזי שהוגש במסגרתה היה "הכרזת ריו", שכלל מדיניות ועקרונות לפיתוח בר-קיימא, לצד תוכניות פעולה. התוכנית קבעה סדר יום חדש במאה ה-21, בשם "אג'נדה 21" ובבסיסה העיקרון: "פעל מקומי-חשוב גלובלי".

     

    מסגרת חדשה

    ההבנה הבינלאומית, כי לפעילות אנושית יש השפעה על פליטות גזי החממה ותופעת ההתחממות הגלובלית, הובילה במהלך פסגת ריו ב-1992 להקמת "המסגרת הבינלאומית של האו"ם בנושא שינוי האקלים". מאז מתכנסת מסגרת זו מספר פעמים בשנה, ופעם בשנה מתקיימת "ועידות האקלים של האו"ם", שדנה באופן ספציפי על ההתמודדות עם תופעת ההתחממות הגלובלית..

     

    הכינוס המפורסם ביותר התקיים ב-1997 בקיוטו ובעקבותיו הוכן "פרוטוקול קיוטו", המהווה הסכם משפטי שמחייב מדינות לקצץ את פליטות גזי החממה בתחומן. כ-200 מדינות כבר חתמו על ההסכם, אך ארה"ב לא הצטרפה אליו.

     

    העובדה שתוקפו של ההסכם אמור היה להסתיים השנה הובילה למרתונים אין סופיים בוועידות האקלים בקופנהגן ב-2009, בקנקון ב-2010 ובדרבן ב-2011, במטרה לגבש הסכם חדש, אך כרגע ההסכמה היחידה היא על הערכת התוקף של "פרוטוקול קיוטו" ב-5 שנים נוספות, עד לשנת 2017.

     

    ועכשיו: מתייעלים

    הכנס שמתקיים השבוע שוב בריו דה ז'נרו, 20 שנה לאחר הכנס הראשון (ולכן מכונה מכונה "ריו 20+" - ע.ו.) הוא למעשה הכנס השלישי שיעסוק בנושא פיתוח בר קיימא (הכנס השני התקיים לפני עשור ביוהנסבורג - ע.ו.). האתגר האמיתי שעומד כעת בפני משתתפי הוועידה והאנושות בהקשר של פיתוח בר קיימא, הוא התמודדות עם ריבוי האוכלוסין והעלייה המתמדת באיכות החיים בעולם מוגבל במשאבים.

     

    שאלת הגבלת הילודה, בעיקר במדינות נכשלות ומתפתחות, עדיין לא ניצבת מפורשות על השולחן מסיבות אתיות ודתיות. גם ריסון משמעותי של תרבות הצריכה המודרנית וקידום צרכנות אחראית במדינות מפותחות נמצאים עדיין בחיתוליהם. במוקדם או במאוחר כדור הארץ לא יוכל להמשיך ולספק את כל צורכינו ומדינות העולם יצטרכו לעבור למעשים משמעותיים יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים