מטפל בגלישה

גלעד לונדובסקי, 40, הגיע ללוס אנג'לס לפני שש שנים ביחד עם אשתו, השחקנית איילת זורר, ובנם ליעד, שהיה אז בן שנה בלבד. בני הזוג התמקמו בווניס ביץ' בבית המשקיף לים, כך שגלעד יכול כל בוקר לקום, לקפוץ לגלוש ולחזור הביתה מלא אנרגיה.

לונדובסקי הוא חולה גלישה אמיתי, בין אם זו גלישת גלים בים או סקי שלג חורף, כך שרק טבעי היה להפוך את המחלה למקצוע. בחודשי הקיץ, הוא מלמד גלישת גלים ובחורף סקי. עכשיו יש לו תירוץ טוב לשהות בים כל היום מבלי להיקרא "ביץ' באם". מה אתם רוצים ממנו? הוא עובד!

הגלישה היא התשובה. גלעד לונדובסקי

"הים תמיד פתוח והוא חופשי ואין בו חוקים ומסגרות כובלות", אומר גלעד. "גלישה בים נהדרת עבור ילדים ומעניקה להם המון ביטחון עצמי, חוץ מהפלוס הברור של כושר גופני טוב. גלישה בים מעניקה לילדים הרגשת חופש ושחרור שהם לא יכולים למצוא בשום מקום אחר וגם לא בסוגי ספורט אחרים".

גם את הילד שלך לימדת לגלוש?

"בוודאי, מגיל חמש הוא גולש. לא על גלשן, על בוגי. הוא גם עושה סקי מגיל צעיר".

באיזה גיל אתה התחלת ללמוד גלישה ובאיזה גיל היית ממליץ להתחיל ללמוד?

"התחלתי ללמוד בגיל שבע על בוגי בורד בחוף של נהריה עם אבא שלי. הייתי תמיד הילד הקטן בכיתה, אבל בזכות הגלישה היה לי המון ביטחון והייתי גם ילד מקובל בזכות העובדה שהייתי גולש. אני ממליץ להתחיל ללמוד גלישה בגיל חמש. הורים חייבים להבין שבגיל חמש-שבע, הילדים באים לים על מנת לקבל ניסיון, להתרגל לתחושה של הים ואז כשהם מקבלים את הביטחון במים, הם גם מתחילים ללמוד גלישה".

אפשר ללמוד גלישה גם בגיל בוגר יותר, נאמר אחרי 40?

"אחרי גיל 40, אני ממליץ להתחיל ללמוד על פאדל בורד, כי זה יותר קל מאשר גלישה. גלישה פונה יותר לציבור הצעיר והצעיר בנפשו והפאדל בורד פונה יותר לאנשים המבקשים לחתור. יש כאלו שגם תופסים גלים עם הפאדל בורד. הוא נראה כמו הגלשן אבל הרבה יותר גדול וגם הרבה יותר יקר".

גלעד מאמין שגלישה היא התשובה לבעיות השמנה, פיתוח שרירים, מעניק ביטחון עצמי ועוד כל מיני דברים טובים. "יש משהו במים שעוזר לילד, בדיוק כמו שמטפלים בילדים עם סוסים ברכיבה טיפולית. הים מרגיע את הילד והגלישה מעניקה לו הרבה ביטחון עצמי".

יש הרבה ישראלים שרושמים את ילדיהם לקיטנות גלישה?

"דווקא לא וזה די מפתיע אותי. בארץ, על כל פיסת חוף את רואה קייטנות גלישה. הספורט הזה מאוד מפותח והורים אוהבים לשלוח את ילדיהם לקייטנות האלו. פה בקושי רואים קייטנות גלישה. יש לכך כנראה מספר סיבות, אולי כי בארץ הגישה לים יותר קלה ואילו כאן ההורים צריכים להגיע לחוף הים במיוחד כדי להביא את הילדים בקייטנה, וזה לא בדיוק בדרך לעבודה. בארץ הים הוא כמו אגם, הוא חם, ואילו האוקיינוס הרבה יותר אנרגטי וקצת יותר קר".

הילד שלך זוכה כאן לילדות אמריקאית, האם אתה חושב שזו ילדות שונה מזו שבארץ, כמו שהורים ישראלים רבים טוענים?

"ממש לא. זו קונספציה של מה שהורים ישראלים חושבים כי הם משווים את הילדות שלהם בישראל לילדות כאן, אבל צריך להבין שדברים גם השתנו בארץ. פה אני ארד עם הילד שלי לשחק בחוץ, גם אם הייתי גר בתל אביב הייתי עושה אותו דבר. לילד שלי יש כאן 'פליי-דייטס' כל יום עם חבר או שניים ויש לו חוגים אחר הצהריים בדיוק כמו בארץ. לדעתי האלף-בית של חינוך ילדים לא בא מבחוץ אלא מבפנים, כך שזה לא משנה אם את מגדלת אותו בארה"ב או בארץ".

אתה מלמד גם סקי, מה יותר קל ללמוד, גלישה או סקי שלג?

"סקי יותר קל, כי בגלישת גלים יש המון נתונים שצריך לעכל בפעם אחת. ילדים, האמת, מעכלים את כל הנתונים האלו טוב יותר".