האבולוציה של הגיבורים: ספיידרמן
שלא כמו גיבורים רציניים וטעונים יותר, ספיידרמן נולד כסופר-הירו נוח להזדהות מצד הקוראים והצופים הצעירים: נער גיקי שמוטרד גם מנבלים ופושעים, אך גם מבחינות ודייטים. קבלו אותו ואת גלגוליו השונים, מתחילת דרכו בקומיקס ועד הסרט החדש
"הנוקמים" מאחורינו, ו"ספיידרמן המופלא" כבר איתנו. הסרט החדש על גיבור-העל הפופולרי יצא השבוע לאקרנים, ואנחנו שוב כאן בשביל לקדם את פני "העכב-איש" על שלל גרסאותיו השונות.
היסטוריה על הנייר
בדרך כלל, קורות החיים של גיבורי העל נובעות מההקשר ההיסטורי-פוליטי של התקופות בהן נוצרו - זהו גם מקור קסמם. מלחמת העולם השניה והמלחמה הקרה הנביטו דמויות הירואיות בשירות החופש והצדק (האמריקני כמובן). כזה היה קפטן אמריקה בשנות ה-40, או חבריו "הנוקמים" משנות ה-60.
אבל המקרה של ספיידרמן שונה בתכלית. הוא אמנם נולד בבית הגידול של מארוול (על ידי סטן לי וסטיב דיטקו), והוא בן שכבת הגיל של הענק הירוק ואיירון-מן - אך סיפורו היה אינטימי יותר.
בעוד שהנוקמים ודומיהם התייצבו בחזית המלחמה בזרים - באויבים שבחוץ, איש העכביש הוא גיבור על צעיר שמתכנס לתוך עצמו ולתוך הסביבה האורבנית הטבעית שלו: העיר ניו יורק, עליה הוא מגונן מהאויבים שבפנים. בכך הוא דומה יותר לבאטמן - המקביל שלו מ-DC, מגנה של גות'האם. כמו ברוס וויין, גם פיטר פארקר (הלא הוא ספיידרמן) התייתם מהוריו. בניגוד למיליארדר הנועז, פיטר הוא נער מופנם - גיק רזה ורפה, שמסגל לעצמו כוחות על אנושיים במקרה.
כגיק קלאסי, פיטר א-סוציאלי וסובל מהתעללויות בתיכון. במקום מסיבות הוא מתעניין במדעים. אנחנו מתוודעים אליו לראשונה ב-1962 ב-"Amazing Fantasy #15", כשהוא נוכח בהדגמה של ניסוי רדיואקטיבי. עכביש תמים שעבר בסביבה נטען במנה גדושת קרינה נוגס בידו של פיטר, וגורם לשינוי במבנה הפיזיולוגי שלו. פתאום הנער החלשלוש מגלה כוחות עצומים: כמו "הזבוב" של דיוויד קרוננברג, אבל מבוקר.
הכישורים הגופניים שרכש מצטרפים לאיי.קיו הגבוה שלו, וביחד הם תורמים גם לכישורים החברתיים שלו. פיטר - מלא ביטחון עצמי, לשם שינוי - מפגין את כוחו בקרב ראווה בזירת ההיאבקות ומנצח. פתאום הוא לא שקוף יותר, אנשים שמים לב אליו, וכך גם התקשורת. ולמרות זאת, הוא נשאר מרוכז בעצמו ובדודיו שאימצו אותו. לכן גם לא טרח לעצור עבריין במנוסה שחלף על פניו. מאוחר יותר, כשאותו ברנש רצח את הדוד בן, חל מהפך תפיסתי אצל פיטר.
האירוע הטראומטי יכתיב את המשך דרכו של פיטר פארקר, שמחליט לנצל את כוחותיו לטובת הכלל (בהתאם להטפת דודו: "עם כוח גדול, מגיעה אחריות גדולה"). הוא מצליח לנקום את מות דודו, והכל היה נשאר במשפחה שהצטמצמה (רק הדודה מיי נשארת לצדו), לולא היה מכריז מלחמה על פושעי העיר במגרש הביתי שלהם - רחובותיה הסואנים, סמטאותיה האפלוליות וגורדי השחקים התמירים שלה, שהפכו לסביבה הטבעית של ספיידרמן.
אז מיהו ספיידרמן?
השינוי הפיזיולוגי שעבר פיטר נבע כאמור מאותה נגיסה רטובה שנגס בו העכביש הרדיוקאטיבי - נגיסה שהחדירה בגופו ארס גדוש ב-DNA עכבישי, שהתמזג ברקמות האנושיות שלו. התוצאה, לשמחת פארקר, לא ניכרת במראה שלו. הוא לא צימח כליצרות ופדיפאלפים (אברי לסת מפלצתיים האופייניים לעכבישאים), עיניים נוספות לא בקעו על פניו, וראשו לא התאחד עם חזהו. הוא גם נותר עם ארבע גפיים במקום שמונה, ואלו נותרו חלקות, בלי תוספת שיער עכבישית.
הסינטזה בין פארקר לעכביש היתה הרמונית וסטרילית, למזלו. הוא קיבל ממנה רק דברים טובים: נהיה חזק יותר, מהיר יותר, וזריז הרבה יותר. לקח לו קצת זמן להתרגל, ומה שעמד לו לעזר הוא תכונה מסתורית של עכבישים - שימושית מעין כמותה - יכולת לראות את הנולד. חוש שישי שכזה, שמיוחס כנראה לפרוקי רגליים אלו.
הזריזות הפיזית, המסונכרנת עם האינטואיציה החזקה והתגובות המהירות, איפשרו לספיידרמן לרוץ, לדלג, לקפוץ, להתגלגל על גגות ניו יורק וגם קירותיה - פארקר גילה עד מהרה שידיו דביקות, וכך גם רגליו. באמצעות זיזים מיקרוסקופיים הצליח לטפס על קירות, גדרות וחלונות. בהמשך ניצל את ידיעותיו הטכנולוגיות כדי לפתח בלוטות טווייה מלאכותיות בפרקי ידיו, שמאפשרות לו לירות קורי עכביש בדיוק מרשים.
למה זה טוב בעצם? תתפלאו לגלות כמה שימושים יש לקורי עכביש - ללכוד אויבים במלכודת, ולנטרל אותם. בנוסף זה מקל על התנועה, שכן ספיידרמן גילה שבאמצעות הקורים הוא יכול להיתלות מהגגות, והמרפסות, וכך אף להתקדם - מבלוק לבלוק. ממש כמו טרזן בג'ונגל העירוני.
כך הוא תר בשעות הפנאי אחר טרף - שודד בנק, רוצח או עבריין מוטנטי. "שומר השכונה הידידותי שלכם", כהגדרתו. רק שיש מי שלא ממש לטובתו. מילא המשטרה, אבל גם התקשורת נגדו. בימים כתיקונם פארקר עובד כצלם עיתונות, אך דווקא הבוס שלו, ג'יי. ג'ונה ג'יימסון הקפריזי, מעוניין לחשוף את ספיידרמן ולהכפישו. הוא לא כל כך מצליח. עובדה: מזכירת המערכת בטי ברנט מתאהבת בפיטר. בהמשך הוא ינהל רומנים גם עם מרי ג'יין ווטסון וגוויין סטייסי. ידיים דביקות, זוכרים?
מי נגד מי?
ג'יימסון הוא הבעיה הפחות רצינית שעומדת בפני ספיידרמן, והוא מוצג על פי רוב כקריקטורה של אנשי התקשורת. מנגד, יש לא מעט פושעים רבי כוח שמעוניינים בחיסולו. ראשון בהם הוא הגרין גובלין, הפנים הטכנולוגיות ההרסניות שעטה על עצמו המדען המיליארדר נורמן אוסבורן (אביו של הארי, חברו של פיטר). גם מורו של פיטר, ד"ר קרטיס קונורס, הופך לאויב כשהוא מתגלגל ללטאה ירוקה ונוראית.
בכלל, נראה שלספיידרמן יש בעיה קשה עם אקדמאים, והעימותים עמם קשים ומסוכנים ולא מהסוג התיאורטי. כך למשל דוקטור אוקטופוס, בשילוב ארבע זרועות המתכת שהתקין לעצמו (מה שהופך אותו לבעל חזות עכבישית של שמונה גפיים יותר מספיידרמן עצמו), וגם דוקטור דוּם בקלחת. בעלי מקצוע אחרים שעושים לספיידי קצר הם חשמלאים - כאלה הם אלקטרו ו-וולטצ'ר. לספיידרמן יש בעיות גם עם סנדמן, ובעיקר עם ונום, בן דמותו השלילי.
מהדף אל המסך
ההצלחה של חוברות הקומיקס של ספיידרמן הפכה עד מהרה להיסטריה טלוויזיונית עם סדרת האנימציה האהובה שעלהת לאוויר בשנת 1967 ושרדה במשך שלוש עונות (ילדי ישראל נחשפו אליה רק בשנות ה-80, בערוץ המזרח התיכון), כשהיא מלווה בנעימת הפתיחה המפורסמת.
נעימת הפתיחה של ספיידרמן
היה זה הספתח לאינספור סדרות שהגיעו בהמשך - סמל לפופולאריות הבלתי פוסקת של הגיבור: הטלוויזיה האמריקנית היתה רצופה בסדרות אנימציה שהוביל באייטיז ובניינטיז, ואף בעשור האחרון (כולל גרסת MTV מ-2003, בה נתנו מקולם ניל פטריק האריס והזמרת ליסה לואב).
עכבישי?! ספיידרמן תוצרת יפן
הפופולריות של ספיידרמן הביאה אותו גם ליפן, שם זכה לסדרה שרצה בסוף שנות ה-70 והוא גם הופיע עם החברים אייסמן ופיירסטאר ב"ספיידרמן וחבריו המופלאים" לאורך שלוש עונות, בתחילת שנות ה-80.
כמו אחרים לפניו, היה ניסיון גם לתת חיים לדמות במסגרת סדרת לייב-אקשן בסוף הסבנטיז. אולם הקשיים ההפקתיים שליוו את הניסיון לשכנע את הצופים שניקולס המונד יכול לקפוץ בין בניינים הביאו לסיום המיזם היומרני אחרי 14 פרקים ותחת התקפה של מבקרים רבים, וביניהם היוצר דיטקו. גורל דומה נכון להפקת המחזמר "ספיידרמן", שעלתה בברודוויי והיתה רצופה תקלות,פרישות ותאונות, שכמעט הסתיימו במוות.
ניקולס המונד מנסה לעשות את ספיידרמן בלייב
מי שנענה לאתגר זה ועמד בו בצורה משכנעת הרבה יותר, בסיוע גרפיקה ממוחשבת, היה סם ריימי - שאימץ את הסיפור שהגה ג'יימס קמרון ובעזרת התסריטאים דיוויד קופ, סקוט רוזנברג ואלווין סרג'נט יצר את הסרט "ספיידרמן" ב-2002. העלילה (עליה חתום קופ בלבד) חוזרת לימיו של פיטר בתיכון, ומגוללת את נשיכת העכביש, הרצח של הדוד בן, וגם המאבק בגרין גובלין. כל זאת על רקע הבעיות הכלכליות של פיטר, וגם אלו הרומנטיות.
מי שלוהק לייצג את פארקר היה טובי מגווייר, שחקן אלמוני יחסית, שזכה להזדמנות חייו בגיל 27. לצדו לוהקו ווילם דפו כנורמן אוסבורן (הלא הוא הגרין גובלין), ג'יימס פרנקו כהארי אוסבורן, קליף רוברטסון כדוד בן, רוזמרי האריס כדודה מיי, ג'יי.קיי. סימונס כג'יימסון, אליזבת' בנקס כמזכירתו בטי, ואף קריסטן דאנסט כמרי ג'יין - דמות שהפכה דומיננטית ביותר בסרט, וגם בשניים שיתווספו אליו. על פי העיבוד של ריימי, אהבת הנעורים היא חלק משמעותי ביותר בפעילות ספיידרמן.
הטריילר של "ספיידרמן"
"ספיידרמן" של ריימי היה הצלחה היסטרית בקופות. הוא הניב ליוצריו יותר ממאה מיליון דולר תוך שלושה ימים (התקציב כולו עמד על 140 מיליון דולר) ועד מהרה הפך לאחד הסרטים הריווחיים בהיסטוריה, עם הכנסות של 403.7 מיליון דולר בארצות הברית (13 בטבלה עד כה) ו-821.7 מיליון דולר בכל העולם. הגישה הרומנטית-קומית של ריימי עבדה. הסרט אולי לא היה אפל והגותי כמו אחרים, אבל הוא נגע ללבם של בני הנוער - הקהל הטבעי שלו.
וכך חזר ריימי לתמה זאת גם ב"ספיידרמן 2" מ-2004, בו נאבק פיטר בדוקטור אוקטופוס ומתלבט בין השאר בנוגע להמשך דרכו כספיידרמן. מה שמגדיר את ההתלבטות הוא ענייניו הרומנטיים עם מרי ג'יין. היא מאוהבת בו, והוא נדרש לדחות אותה. הוא מסתיר ממנה שהוא ספיידרמן כי אינו רוצה שאויביו יתנכלו לה. מה שמצחיק הוא שאיכשהו זה תמיד קורה: הגרין גובלין וכך גם אוקטופוס (בגילומו של אלפרד מולינה) משתמשים בה כבת ערובה על הדרך. כמעט במקרה.
הטריילר של "ספיידרמן 2"
"ספיידרמן 2" שהופק בעלות של 200 מיליון דולר הצליח פחות בקופות (783.7 מיליון דולר בכל העולם) ובכל זאת הצדיק את השלמת הטרילוגיה עם "ספיידרמן 3" מ-2007, בו נאבק הגיבור בלא פחות משלושה אויבים: הגובלין החדש (פרנקו), סנדמן (תומאס היידן צ'רץ'), ו-ונום (טופר גרייס). הסרט היה מלא טוויסטים לא משכנעים והמבקרים גערו. גם הקהל האמריקני פחות התלהב - אחרי פתיחה מטורפת שהניבה 151.1 מיליון דולר, חלה האטה. הסרט הניב בכל העולם 890.8 מיליון דולר, אבל יש לזכור שהושקעו בו כ-258 מיליון דולר.
הטריילר של "ספיידרמן 3"
למי שמאס במגווייר הילדותי ובסיפור הדביק, מגיע השבוע "ספיידרמן המופלא" בבימויו של מארק ווב (שם מחייב) שיציג מחדש את פארקר כאנדרו גרפילד, כך שהוא יהיה פחות חנון. העלילה מלווה את ימיו כילד, כנער וגם כאיש העכביש. הפעם הוא מאוהב בגוון סטייסי (אותה מגלמת בת זוגו של גרפילד, אמה סטון) ונלחם בד"ר קונורס שהפך ללטאה (ריס איפנס). את דודיו, אגב, מגלמים מרטין שין וסאלי פילד.
דבר המומחה: ד"ר קורד סקוט
ספיידרמן היה הצלחה מידית כי הוא היה סופר-הירו טינאייג'ר, שלא היה מחוסן מחיי היומיום. הוא היה לחוץ מבחינות, מדייטים ומהרצון להיות מקובל, ולכן קוראי הקומיקס התחברו אליו. שלא כמו באטמן או סופרמן, ספיידרמן התחבט בשאלות של מה נכון לעשות. הספקות הפנימיים שלו התעצמו עם המוזרות של
השינויים ההורמונוליים שעבר כנער מתבגר. הפגמים הללו קסמו לקוראים. האבל על מות דודו סיבך את ההתמודדות עם כוחותיו. מצד שני, מי לא רוצה שיהיו ברשותו כאלה?
הקסם של ספיידי נובע גם מהחוצפה שלו כנער. הוא עוקץ אחרים ומתרברב כדי ליצור פחד אמיתי ממאבק אצל יריביו. אויביו של ספיידרמן זכו גם הם לפופולריות - בין אם זה דוקטור אוקטופוס, ונום, הגובלין או אפילו אנטי-גיבורים כמו הפאנישר, ורבים מהם ממשיכים עד היום.
