שתף קטע נבחר

איך מדבירים מזיקים בלי להשתמש בכימיקלים?

הדברה ביולוגית כוללת בשימוש באויבים טבעיים כמו צרעות ועכבישים נגד מזיקים בגידולים שונים, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית. כיצד עושים זאת ומה היתרונות והחסרונות שבשיטה? מדריך

מזה שנים רבות שמבוצעת בארץ הדברה ביולוגית בעזרת מינים מקומיים ומיובאים, כאשר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר יש סמכות לאשר יבוא ופיזור של חסרי חוליות אקזוטיים. מדובר בחלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית. כיצד עושים זאת?

 

 

הדרכים לביצוע הדברה ביולוגית

בהדברה ביולוגית משתמשים באורגניזם טבעי (אויב טבעי - ד.כ.) להדברת צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים המהווים נגעים (אורגניזם המטרה - ד.כ.). בהדברה ביולוגית אין הכחדה מלאה של המזיק - הצלחת השימוש מתבטאת בהפחתה ברמת אוכלוסיית המזיק והתייצבות האוכלוסייה מתחת לסף הנזק הכלכלי או האקולוגי. קיימות שלוש דרכים לשימוש באויבים הטבעיים:

 

א. הדברה ביולוגית קלָסית - בשיטה זו מייבאים אויב טבעי, שמסוגל להתבסס באזור היעד ולהביא להדברה לטווח ארוך. השימוש בשיטה זו נפוץ כנגד מזיקים פולשים.

 

ב. תגבור - בשיטה זו מפזרים אויבים טבעיים (מקומיים או מיובאים) באופן תקופתי ובכמויות גדולות (הצפה) או בפיזורי זריעה עונתיים. השיטה קצרת טווח מכיוון שהאויב הטבעי איננו מתבסס בבית הגידול.ניתן לטפח אויבים טבעיים לתכונות מועדפות.

 

ג. שימור - ביצוע שינויים (אגרוטכניים ואחרים) בבית הגידול, כדי לעודד את אוכלוסיות האויבים שקיימים בו באופן טבעי.

 

 

יבוא אויב טבעי

למציאת מדביר ביולוגי בשיטות הראשונה והשניה, יש לסרוק את אזור הגידול הטבעי של הנגע, לזהות ולהעריך את מערך האויבים הטבעיים בארץ המקור, ולשחרר בארץ היעד אויבים טבעיים ספציפיים לאורגניזם המטרה (מדגם בטבלה.

 

שחרור אויב טבעי שלא בבית הגידול הטבעי שלו מתבצע בשני שלבים: בראשון מעריכים מומחים את היתכנות היבוא - לומדים על הביולוגיה והאקולוגיה של האויב הטבעי, ובוחנים את מידת התאמתו לשמש אויב טבעי לאורגניזם המטרה בהשוואה לחלופות אחרות. בשלב השני נבחרים האורגניזמים שייבדקו במבחן טווח הפונדקאים.

 

דוגמאות לאויבים טבעיים מיובאים ששוחררו בארץ בשנים האחרונות ()
דוגמאות לאויבים טבעיים מיובאים ששוחררו בארץ בשנים האחרונות

לצפייה בטבלא בגודל מלא

 

מה זה 'טווח פונדקאים'?

'טווח הפונדקאים' כולל אורגניזמים שישמשו כפונדקאים לטפיל או כמזון לטורף. טווח זה נע מספציפיות למין יחיד של פונדקאי או טרף, ועד לאויב טבעי הקשור לסוגים רבים של פונדקאים או טרף. 

 

מינים שמתאימים לבדיקת טווח הפונדקאים לאויב הטבעי, צריכים להיות בעלי קִרבה ביולוגית למין המיובא ולמינים המצויים בבית הגידול שהאורגניזם מיועד אליו. חשוב שלא לפגוע במינים מוגנים שמצויים בסכנת הכחדה ובמינים בעלי ערך כלכלי.

 

מבחני בדיקת טווח הפונדקאים מתבצעים ללא אורגניזם המטרה ומוגדרים כמבחנים ללא בחירה (non-choice). במסגרת זו חושפים את המועמד להיות אויב טבעי בשלבים שונים של חייו, למזיק על גלגוליו. יש לתת עדיפות לאויב טבעי ספציפי למין המטרה, שאיננו מתפתח או ניזון ממינים אחרים.

 

עם הגעתו, מושם האויב הטבעי במִתקן הסגר. בתקופה זו מוודאים בין השאר את זהות המין וניקיונו ממחלות ומטפילים. יש לשים לב כי התנהגות האורגניזמים שונה בתנאי הסגר ועלולה להתקבל הערכה שגויה.

 

כנימות שמזיקות לגידולים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
כנימות שמזיקות לגידולים(צילום: shutterstock)

 

עוברים לוועדה המייעצת

לאחר איסוף הנתונים, הם מועברים לוועדה המייעצת לשחרור חסרי חוליותף שממליצה למנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת אם לאשר את הפיזור או לא. הוועדה המייעצת, שהחלה לפעול בשנת 2005, מונה חוקרים מהאקדמיה, ומומחים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר ומרשות הטבע והגנים, שחוות דעתם מקצועית ובלתי תלויה. עיקרי הנושאים שהוועדה עוסקת בהם:

 

א. הערכת סיכון לאדם.

 

ב. זיהוי האורגניזם, אפיונו וניקיונו.

 

ג. הערכת הסיכון לחקלאות ולסביבה ביחס לתועלת הצפוי - במסגרת זו  נבחנים גורמים המשפיעים על רמת הסיכון לאורגניזמים שחיים בבית הגידול ואינם אורגניזם המטרה. הסיכוי להתבססות של המדביר הטבעי בבית הגידול הרצוי מובא בחשבון.

 

בנוסף נבחנים התנאים האביוטיים והתנאים הביוטיים: זמינות הפונדקאי או הטרף בזמן ובמרחב, הימצאות מתחרים בבית הגידול, גישה למזון ועוד. חלק מהגורמים ניתנים לחיזוי מוגבל.

 

ד. השפעות ישירות ועקיפות על מינים שאינם מין המטרה - האם הטורפים או הטפילים הטבעיים בבית הגידול הם כוללניים (generalists) וניזונים גם מהאורגניזם המדביר. תיתכן דעיכה של אויבים טבעיים קיימים כתוצאה מהזנה ממשאבים משותפים שמצויים במחסור.

 

ה. צמצום השונות הגנטית הטבעית בעקבות הכלאה עם האויב הטבעי.

 

ו. הצגת נושאים ביולוגיים, אקולוגיים ואחרים.

 

ז. דיון בפרטי תכנית הפיזור ומעקב אחר ביצועה.

 

הוועדה מעבירה את המלצתה להנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת.

 

יתרונות וחסרונות

בין יתרונות השימוש באויבים טבעיים על פני הדברה כימית נמנים שימוש בטוח לבריאות האדם, יעילות לפרק זמן ממושך ומחיר זול יחסית. בנוסף, הדבר ביולוגית בטוחה לאורגניזמים שאינם אורגניזם המטרה, מביאה להפחתה בשאריות חומרי הדברה במזון ובסביבה ומשמרת את פעילות האויבים הטבעיים המקומיים ואת המגוון הביולוגי בבית הגידול.

 

האורגניזמים ניתנים לריבוי בסביבה מלאכותית בדרך כלל, ניתן לשמר אותם באחסון לפרק זמן מוגדר, ופיזורם בשטח מתבצע בעזרת מכשור חקלאי קונבנציונלי.

 

אך בצד היתרונות ישנם חסרונות: תיתכן עלות שימוש יקרה, כושר ההישרדות נמוך בתנאי סביבה שאינם מיטביים, קצב קטילת המזיקים או הפתוגנים אִטי, טווח הפונדקאים עלול להיות רחב או צר מדי, ואוכלוסיית המזיק אמנם פוחתת אך אין הדברה מלאה שלו.

 

בנוסף, עלולה להתרחש הפרה של האיזון האקולוגי ושינוי בתפוצה ובשכיחות של אורגניזמים טבעיים שנמצאים בבית הגידול, שכן פיזור אויב טבעי - הוא צעד בלתי הפיך.

 

הכתבה התפרסמה בגיליון האחרון של "אקולוגיה וסביבה" – כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה www.magazine.isees.org.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות תערוכת החקלאות אגריטך 2012
צילום: באדיבות תערוכת החקלאות אגריטך 2012
מומלצים