שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: דודי ועקנין
    צהר לחקיקה: החוק והמשנה - מתי כדאי להתחתן?
    כיום יכול אדם להקים בית בישראל, עוד לפני שהוא נחשב בוגר דיו כדי לרכוש בית. הצעת החוק שמעלה את גיל הנישואים המינימלי ל-18 משקפת את עמדת היהדות "בן י"ח לחופה"

    שימו לב לאבסורד: קטין (בן פחות מ-18) במדינת ישראל אינו יכול לבצע עסקת מקרקעין, אבל יכול להינשא כבר מגיל 17. השלכותיה של עסקת מקרקעין הן כלכליות בלבד, ולעומת זאת, כאשר אדם מתחתן, הוא קובע למעשה את האופי של ביתו לעתיד, עם מי הוא יבלה את מרבית שנותיו, וכיצד ייראו משפחתו וילדיו. האם יעלה על הדעת שמי שאינו נחשב בוגר ובשל דיו לעשות עסקת מקרקעין ייחשב כבוגר ובשל דיו להתחתן?!

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    מטרתה של הצעת החוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התשע"ב–2012, שאותה אני מקדם ואשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, היא להתמודד עם אבסורד זה, הפוגע באיכות החיים של יחידים ובחוסנן של משפחות. על פי הצעת החוק, גיל הנישואין לשני המינים יעלה לגיל 18, כמאמר חכמינו בפרקי אבות (ה, כא): "בן שמונה עשרה לחופה".

     

    הקורבן - נערות צעירות

    הצעת חוק זו כבר עלתה על-ידי מציעים רבים מקרב חברי הכנסת, והיא גם מקובלת כבר במדינות רבות, בהן לא רק מדינות המערב, אלא אפילו מצרים, עמאן ומאוריטניה - והיא מוציאה אותנו מחברתן של מדינות כגון סעודיה, איחוד האמירויות ואיראן.

     

    אמנם יש הטוענים שאסור למדינה דמוקרטית להתערב בהחלטות אישיות של בני זוג. אלא שמנגד צריך לזכור שמבחנה הגדול ביותר של דמוקרטיה הוא היכולת שלה להגן על החלשים בחברה, ובכללם קטינים. תופעת נישואי קטינים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של קטין, ובראשן הזכות להיכנס בברית הנישואין תוך הסכמה חופשית וגמירות דעת.

     

    עיקר הקורבנות של תופעת הנישואים המוקדמים הן נערות צעירות ממגזרים שבהם יש מסורת שלפיה ההורים הם הקובעים למי תינשא בתם ומתי. כאשר הנערה היא גם קטינה, שעדיין תלויה כלכלית ואפילו חוקית בחסדי ההורים, הסכמתה להינשא היא במקרים רבים תוצר של הלחץ המופעל עליה מצד משפחתה או סביבתה, ולמעשה הנישואים נערכים בכפייה. תופעה זו נוגדת את רוח ההלכה היהודית, שלפיה (תלמוד בבלי, קידושין מא ע"א): "אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה".

     

    ההלכה היהודית מכירה בכך שישנן החלטות גורליות הדורשות מעורבות אישית לטווח ארוך, ומשום כך הן חייבות להתקבל כהחלטה אישית, כפי שעשו הורי רבקה ביחס לנישואיה ליצחק : "נִקְרָא לַנַּעֲרָה - וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ!" (בראשית כד, נז).

     

    חמור מכך, מחקרים מראים שנישואי בוסר אינם רק פגיעה נקודתית ביכולת הבחירה של הנערה, אלא אף פגיעה בחירותה ואפילו בשלמותה הנפשית והפיזית לאורך זמן. מחקרים מצביעים על שיעור גירושים גבוה של זוגות שהתחתנו בנישואי בוסר, אף שהם חיים בחברה מסורתית שבה גירושים אינם מקובלים כנורמה, כמו גם על גילויי אלימות בתוך המשפחה.

     

    נוכח זאת יש לקבוע שנישואים אלה אינם רצויים לפי עמדת חכמי ישראל, שכן חכמי ישראל קבעו שאסור לאדם לשאת אישה בטרם נבנתה התשתית לאהבה אמתית (קידושין מא ע"ב). הנחיה זו נגזרת לדעת חכמינו מהכלל: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח).

     

    יש יוצאים מן הכלל

    גם אם נישואי בוסר אינם מסתיימים בגירושים, הם כמעט בהכרח יובילו לחיי עוני ודוחק מתמידים. חכמי ישראל הדריכו את האדם להניח את התשתית הכלכלית לביתו בטרם ייכנס בברית הנישואין, כפי שבא לידי ביטוי בדברי הרמב"ם: "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה" (דעות ה, יא). אמנם בזמננו, בגיל 18 עדיין האדם רחוק מאוד מלקבוע את עתידו המקצועי ומלבנות את ביתו, אך זהו השלב שבו מסתיימים הלימודים הפורמליים המאפשרים לאדם לרכוש מקצוע שיאפשר לו בסופו של דבר לבנות בית. זוג אשר נישא בנישואי בוסר, מטיל את פרנסתו על
    הציבור, תופעה שחכמינו גינו בכל תוקף (תלמוד בבלי, שבת קיח ע"ב; כתובות מט ע"ב).

     

    אחד הקשיים בהתמודדות עם תופעת נישואי הקטינים הוא החשש מהתערבות במסורות דתיות או בנורמות חברתיות של מיעוטים אתניים כאלו ואחרים. על כן בית המשפט לענייני משפחה, בבואו לשקול מתן היתר בנסיבות מיוחדות, יבטיח התייחסות נאותה לשונוּת דתית וחברתית, כגון ילדי האדמו"רים, מבלי לסכל את מתן הסיוע הנדרש לנפגעות מהתופעה.

     

    אני מאוד מאמין במוסד הנישואים, ואני עסוק כעת גם בקידום הצעות חוק שיבטלו מספר תקנות מס הגורמות לזוגות להימנע מנישואים מסיבות כלכליות. אני חושב שהנישואים הם מוסד הכרחי לחינוך של הדור הבא, לערכים, לנאמנות ולזהות אישית ויהודית. משום כך אני מאמין כי אחד מתפקידיה של הרשות המחוקקת הוא להעניק למשפחה חוסן כדי שהיא תיכונן על יסודות מושכלים, מתוך בשלות, בגרות, וכבוד הדדי. כך נוכל לייסד משפחות שבהן יתקיים מה שנאמר לאחר שיצחק ורבקה נישאו: "...וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ..." (בראשית כד, סז).

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מכיל 18 בלבד. חוק חדש
    צילום: ישראל ברדוגו
    ח"כ יריב לוין
    צילום: נועם מושקוביץ
    מומלצים