שתף קטע נבחר
 

מיזם חדש ילווה מחזאים ותיקים ומתחילים

מחזאים חדשים מתקשים להשתלב בתיאטרונים הרפרטוארים, ולאלו אין האמצעים ללוות את הכותבים במהלך העבודה. פרויקט "נקודת פתיחה" מתכוון לשנות את המצב

תחום המחזאות בישראל, אין זה סוד, סובל בשנים האחרונות מסטגנציה. לצד מחזאים ותיקים, שמחזותיהם הם חלק מארון הספרים של התיאטרון הישראלי, מעטים הם הכוחות החדשים שקיבלו דריסת רגל במרחב התיאטרוני שמציעות הבמות המרכזיות. קרן חדשה לפיתוח מחזאות בישראל, שמשיקים בימים אלה עמותת קבוצת עבודה ומפעל הפיס, מבקשת להרחיב את מעגל המחזאים באמצעות תמיכה וליווי דרמטורגי, החל בשלב כתיבת הטיוטה הראשונית ועד להשלמת המחזה.

 

במפעל הפיס העמידו לטובת הפרויקט תקציב של 300 אלף שקל. בתוכנית, שנחלקת למסלול לכותבים בעלי ניסיון מקצוע ולכותבים חדשים, ישתתפו עד עשרה מחזאים כשלכל אחד מהם תקצה הקרן מענק של עד 30 אלף שקל. בראש הוועדה האמנותית של "נקודת פתיחה" עומד יוזם הפרויקט ומנהל העמותה, השחקן והבמאי יגאל זקס. לצדו חברים בוועדה גם הבמאי רוני ניניו, השחקנית שרה פון שוורצה, הדרמטורגית והבמאית לילך דקל אבנרי והדרמטורג והמתרגם רועי חן.

 

גורמים בתחום התיאטרון מברכים על היוזמה ואומרים: "מדובר בפרויקט מבורך, בעיקר כיוון שמחזות רבים מוגשים לתיאטרון במצב של פוטנציאל או בגדר הצהרת כוונות. לתיאטרון אין משאבים ללוות דרמטורגית מחזה שהוא עדיין חומר גלם, אם אינו חלק מהרפרטואר". על אף חשיבות היוזמה, טוענים אחרים בתחום כי הקריטריונים שמעמיד הפרויקט הופכים בהכרח את רשימת מגישי המחזות הפוטנציאליים לסגורה ומוגבלת.

 

יהושע סובול. תומך בפרויקט (צילום: מרב יודילוביץ') (צילום: מרב יודילוביץ')
יהושע סובול. תומך בפרויקט(צילום: מרב יודילוביץ')

 

המקטרגים מכוונים לתנאי הסף לקבלה לכל אחד מהמסלולים, כאשר למסלול המיועד לכותבים בעלי ניסיון מקצועי יכולים להתקבל מחזאים שמחזות פרי עטם הציגו בתיאטרון הישראלי בהפקה מקצועית או לתסריטאים שתסריט פרי עטם הופק והוקרן כסרט באורך מלא. המסלול לכותבים חדשים מיועד לבוגרי בתי הספר לאמנויות הבמה או הקולנוע, כמו גם לסופרים או משוררים שפרי עטם יצא לאור או למתרגמים שמחזות בתרגומם הציגו כהפקה מקצועית.

 

"הקריטריונים הללו מצמצמים אנושות את רשימת מגישי המחזות", אומרים המקטרגים. "עד שפרויקט חשוב שכזה קורם עור וגידים, מדוע בעצם לא לפתוח אותו לכלל הציבור ולייצר מסלולו שמיועד לבעלי כל המקצועות ולחסרי ניסיון?". כמו כן הועלו טענות בנוגע למבנה הוועדה האמנותית הממיינת, שאינה כוללת בתוכה מחזאים. "לרוב חברי הוועדה אין ניסיון משמעותי בכתיבה או ליווי כותבים", הם מציינים.

 

"כל אחד מחברי הוועדה הוא איש תיאטרון בעל ניסיון מוכח וכולנו באים לפרויקט מתוך תשוקה למצוא את הקול המיוחד, המקורי, החדש ואת הסגנון שיוצר הבטחה ליצירה תיאטרונית משמעותית", אומר יגאל זקס. "מחזאים שפנינו אליהם רצו להגיש מחזות בעצמם או שהסתייגו מהרעיון של קריאת עשרות מחזות של כותבים אחרים. הרכב הוועדה מייצג מגוון רחב של טעמים ונקודות מבט שונות על העשייה התיאטרונית. אסור לשכוח שמדובר בפיילוט וחשוב שהפרויקט, שזכה בין היתר גם לתמיכה של יוצרים ותיקים ומוערכים כמו יהושע סובול, יזכה לרצף ולהמשכיות. כיוון שאחד מעקרונות הפרויקט הוא חילוף של חברי הוועדה מדי שנה, אני מניח שבהמשך יצטרפו גם מחזאים".

 

למה בעצם לא לפתוח את הפרויקט לכל מי שרוצה להגיש את מועמדותו?

 

"מדובר בתוכנית מקצועית. זה לא 'כוכב נולד' למחזאים או בית ספר לכתיבה. זה בפירוש מסלול מקצועי שמאפשר לאנשים שיש להם איזה שהוא ניסיון וידע בתחום התיאטרון או הכתיבה, לממש את הכישרון שלהם ולהתפנות לכתיבה בעזרת תמיכה כלכלית משלב מוקדם מאוד. הדרמטורגים המלווים הם לא מורים לכתיבה אלא מלווים מקצועיים שעובדים ביחד עם הכותבים ועוזרים להם איפה שצריך. הקריטריונים אולי לא מושלמים אבל בפירוש ניסינו לפתוח את השער רחב ככל הניתן. בלי לקבוע תנאי סף הוועדה היתה מוצפת בחומרים בלי יכולת מיון אמיתית".

 

הבמאי רוני ניניו, חבר הוועדה האמנותית, אומר: "הצטרפתי ליוזמה כיוון שאני חושב שזה בדיוק מה שחסר לתיאטרון הישראלי כמו אוויר לנשימה. לתחושתי בשנים האחרונות הדגש המרכזי הוא על מחזות עיתונאיים, שעוסקים בנושאים חדשותיים ובכותרות בתקשורת. מעטים מדי הם המחזות שחותרים למקומות עמוקים יותר שמעוררים מחשבה והולכים איתך הלאה גם אחרי שהמסך יורד. מחזאות אחרת מקבלת פחות ופחות פוקוס בבמות התיאטרון הרפרטוארי שמחפש יותר ויותר אקטואליה ומנסה להגיע לקהל גדול של מנויים. המטרה של המיזם היא לגלות מחזאים חדשים ולתמוך בהם, לטפח כותבים בעלי ניסיון שמתקשים להתפנות לכתיבה מסיבות כלכליות ולא פחות חשוב לקשר בינם לבין התיאטרונים הרפרטוארים משלב מוקדם של הכתיבה כדי לפתוח בפניהם את הדלת ולאפשר להם מגע מיידי עם השטח".

 

דולין מלניק, ראש אגף תרבות ואמנות במפעל הפיס, מדגישה: "המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס מסייעת במקומות שבהם אנחנו מזהים חסך ובכל הנוגע לתחום המחזאות, גילינו שאין בשטח מענה אמיתי למצוקה קיימת. יש כותבים שמחזות שלהם כבר הוצגו אבל אין להם את היכולת הכלכלית לממן את תקופת הכתיבה של המחזה הבא. יש כותבים צעירים מוכשרים שזקוקים לתמיכה ולליווי דרמטורגי שייתן להם רשת ביטחון לאורך התהליך. המטרה היא ליצור תשתית למנגנון קבע שיעשיר את מגוון היצירה התיאטרונית המקורית בישראל".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחזאים חדשים מחפשים דריסת רגל ברפרטואר
צילום: תיאטרון הקאמרי
לאתר ההטבות
מומלצים