מתיסיהו: "צילומי 'הדיבוק' החזירו אותי לתפילות"
הראפר היהודי מתיסיהו עשה צעד ראשון אל תוך עולם הקולנוע בסרט האימה "הדיבוק", בו הוא מגלם מגרש שדים חרדי שפועל בניגוד לעצת הרב. "אני בהחלט מזדהה עם זה, כי הייתי שם", הוא מספר, ומגלה כי שאב השראה לתפקיד מבית הכנסת
כמעט מאה שנה לאחר יציאתו לאור בשפה היידיש והעברית, מגיע "הדיבוק" להוליווד בתחפושת של סרט אימה חדש בניצוחו של סם ריימי ('ספיידרמן') ובבימויו של אולה בורנדל. הסרט מבוסס על המחזה ההוא שתרגם חיים נחמן ביאליק, ומתובל בסיפורים עדכניים, שכן האגדה מספרת ש"קופסת הדיבוק" קיימת עד היום. לצד תרבות יהודית קדומה, יש בסרט גם נוכחות לכזו עכשווית בדמות הופעתו המפתיעה של הראפר החרדי (לשעבר? לא ברור עדיין) מתיסיהו.
מתיסיהו נע ונד עם ובלי זקן:
מתיסיהו גילח את הזקן: "לא עוד כוכב רגאיי חסידי"
"אולה לימד אותי המון כבר בזמן האודישן", אומר מתיסיהו, המגלם בסרט את צדוק, בן הרב שעוזר למשפחה להיפטר מהדיבוק. "בהתחלה כשקראתי את השורות בעברית של גירוש הדיבוק, זה היה נשמע כאילו אני שר אותם, אז אולה הורה עלי להפסיק לשיר. הוא אמר לי לאחוז את העוזרת שלו, והיא התחילה לתת לי סטירות על הפנים, קרעה את החולצה שלי, נאבקה בי. תוך שאני מנסה לעצור אותה, אולה צעק לי 'עכשיו תגיד את השורות', וככה זה בעצם התחיל אצלי".
זהירות! זה מדבק
"הדיבוק", שמלווה בהצהרה כי מדובר בסרט המבוסס על סיפור אמיתי, מסתמך על כתבה שהתפרסמה ב-2004 בלוס אנג'לס טיימס, ודיווחה על קופסת דיבוק מקוללת, שהביאה אסון על כל מי שהחזיק בה. הכתבה הציתה את דמיונם של התסריטאים סטיילס ווייט וג'ולייט סנואודן, שעשו את החיבור לאותו סיפור יהודי מיתולוגי. "על פי אותה כתבה, התרחשה סדרה של דברים, שאת כולם הכנסנו לסרט בצורה זו או אחרת", קובעת סנואודן.
את הגרסה ההוליוודית של "הדיבוק" מובילים קירה סדג'וויק (שזכתה בפרסי האמי וגלובוס הזהב על תפקידה בסדרה "המפענחת"), וג'פרי דין מורגן ("האנטומיה של גריי", "על-טבעי") כבעלה לשעבר. גרנט שואו, המוכר כג'ייק הנסון החתיך מ"מלרוז פלייס", מגלם את החבר הנוכחי של קירה. עוד בקאסט: נטאשה קאליס, שגונבת את ההצגה כילדה שמצאה את קופסת הדיבוק והרוח הרעה נכנסה בה. מתיסיהו כאמור מתגייס כצדוק כדי להוציא ממנה את השד שאחז בה.
"צדוק הולך עם האמפתיה שלו, ונגד מה שאבא שלו והרבי שלו אומרים, ועושה מה שהלב אומר לעשות בלי לחשוב אם זה בסדר או לא בסדר", אומר מתיסיהו, שמתעקש לאחרונה לגלות גמישות ביחסו לעסקי השואו-ביזנס, בניגוד לדעת הממסד הרבני. "אני בהחלט מזדהה עם זה כי הייתי שם בקהילה הזאת. למדתי בישיבה, ואז הייתי אמור להחליט אם אני רוצה לצאת לקריירה מוזיקלית, שהיא מחוץ לעולם הזה. בסופו של דבר אני חושב שעשיתי את ההחלטה הנכונה".
"גרתי בברוקלין עשר שנים והייתי פעיל בקהילת חב"ד, שלטעמי זה גרסה קצת יותר אינטלקטואלית של היהדות", מספר מתיסיהו, ומגלה את מקורות ההשראה שמצא בבית הכנסת לתפקיד אותו הוא מגלם. "סגנון התפילה של חב"ד יותר שקט, יותר של מדיטציה, כל אחד לעצמו. אבל לפני חמש שנים בראש השנה, הייתי בישראל במאה שערים ושמעתי מין רעש כזה שמגיע מאחד הבניינים. הלכתי בעקבות הרעש ומצאתי את עצמי בבית כנסת של סוג אחר של חסידי קרלין, שסגנון התפילה שלהם הוא צעקות.
"נפגשתי עם הרבי אחרי זה, והוא אמר לי שהם מתייחסים לתפילה כאילו הם נמצאים במלחמה. כשחזרתי לניו יורק התחלתי להתפלל בשכונת וויליאמסבורג. כל יום הייתי נוסע על האופניים שלי לשם, והתפללתי בבית כנסת שגם שם צועקים. בשביל זמר זה אולי לא רעיון טוב, אבל ממש אהבתי את זה. זה מה שלקחתי איתי לסצינת הוצאת הדיבוק. כאילו יש מלחמה. אומרים בתורה שהנשק של היהודים הוא הפה שלהם, ואני משוכנע שהם לא מתכוונים לכל עורכי הדין היהודיים".
ואיך אתה השתמשת בנשק הזה?
"יש מילה בעברית לתפילה, 'זמיר', שאחת המשמעויות שלה היא לחתוך - לחתוך דרך כוחות הרשע, דרך המילים, והתפילות. כשצילמנו את הסצנה הזאת, ברגע מסוים חזרתי לבית כנסת ההוא בוויליאמסבורג".
קופסת פנדורה כשרה
גם לסדג'וויק העולם הרוחני לא זר. מלבד היותה יהודיה, היא גם מודה כי היא מאמינה בגלגול נשמות. "זאת עובדה שאנחנו משתמשים בפחות מעשרה אחוזים מהמוח שלנו", היא מסבירה, "אנחנו יודעים ממש מעט על איך שהגוף האנושי עובד, אנחנו יודעים מעט מאד על היקום, על מערכת השמש, אז מי אני שאגיד שאני יודעת בוודאות שאין גופים על טבעיים שמסתובבים בינינו? אני יודעת שיש נשמות סביבי, אני יכולה להרגיש כשאני נכנסת לבית אם יש אנרגיות טובות או רעות שם, אם יש שם נשמות שאינן שמחות או אינן מסופקות. אני בהחלט מאמינה, אני לא מהסקפטים".
סדג'וויק מזדהה גם עם הרקע המשפחתי של גיבורי "הדיבוק", שכן העלילה מתרחשת בתא מתפורר של בני זוג שהתגרשו בגילומם של סדג'וויק ומורגן, והמשבר שעובר על בתם (קאליס). "אני באה ממשפחה שהתגרשה ואני בהחלט יכולה להזדהות עם הכאב והקושי שבזה", היא מודה. "יש לי אמפתיה גמורה למשפחה הזאת. סיפור האימה מעולה, אבל יש גם את מערכת היחסים בין הדמויות שהוא נפלא לטעמי, סיפור אמיתי על משפחה שנאבקת כדי להמשיך לתפקד".
הצופים הישראלים ב"הדיבוק" לא יתקשו להבחין כי על הקופסה המקוללת מופיעות אותיות עבריות הפוכות, והבמאי הדני בורנדל מודה כי מדובר בטעות. "עיצבנו את זה יחד עם הארט דירקטור של הסרט" הוא מסביר, "רצינו שיהיה כתוב על הקופסה משהו בעברית, ורק על הסט מתיסיהו גילה לנו שהאותיות הפוכות ולא כתובות נכון. אז מה? זה אמור להיות מסתורי". מתיסיהו הוסיף: "יהודים הם כאלה חטטנים. הפוך, לא הפוך, למי זה משנה?".
בדקתם מה עלה בגורל הקופסה המקורית, מהכתבה של האל.איי טיימס?
"כן, הקופסא עברה כמה ידיים דרך Ebay, ועכשיו היא נמצאת במיזורי", אומרים התסריטאים ווייט וסנואודן. "היא קבורה במכרה תת קרקעי, כדי שהאדם שמחזיק בה יהיה סמוך ובטוח שהיא לא עושה רע לאף אחד. הבעלים של הקופסה פנה אלינו בפייסבוק, אחרי שיצאה ההודעה הרשמית שאנחנו עובדים על הפרוייקט, ושאל אותנו אם אנחנו רוצים אותה כהשראה בזמן הכתיבה. אמרנו שממש לא. זה מצחיק, כי בסופו של דבר, סקפטי ככל שתהיה, ברגע שמגיע הבחור ורוצה להשאיר אצלך קופסה מקוללת, אתה לא באמת רוצה להתעסק איתו".
למרות שההפקה שמרה על מרחק מהקופסה המקוללת, היא עדיין סבלה מחוסר מזל מוזר, ואפילו קצת מחשיד, כפי שסיפר מורגן. "עשיתי תחקיר מאד בסיסי לפני הצילומים, וזה הפחיד אותי למוות", אומר השחקן. "למרות שהייתי ספקן, קרו לנו דברים ממש מוזרים על הסט בזמן הצילומים, אז אפשר לומר שאנחנו פתוחים לאפשרות שזה באמת קיים".
מה קרה על הסט?
"אני משחק בסרטים כבר הרבה זמן, וזו פעם ראשונה שקרה לי על הסט שפנס התפוצץ שלוש פעמים ברציפות בצילום סצינה מרכזית. בסט סגור,
בלי חלונות או דלתות, פתאום בא משב רוח קל משום מקום.
"והדבר הכי מוזר שקרה זה, שבסיום הצילומים שמנו את כל האביזרים מהסט במחסן סגור ונעול, כולל קופסת הדיבוק - רק למקרה שנרצה לשוב ולעשות צילומי השלמות. אבל יום אחרי שסיימנו שם ועזבנו, המחסן נשרף עד היסוד, ומחקירת המשטרה עלה שהמחסן לא הוצת, אלא נשרף מבפנים. לא היה שם חשמל ולא כלום. עד היום אף אחד לא יודע איך זה קרה".
