החנפנות משתלמת
אחרי שריסק את הכדורגל באשדוד, ג'קי בן זקן מסתער גם על הנבחרת וממליך את גיא לוזון למאמן הלאומי הבא. מעניין למה. וגם: מפגן בורות באתר ההתאחדות, ניצחון (ספק) הירואי בדייויס ומאמן כדורעף כושל אחד. עמיר פלג בחמישי
האינטרסנט
ליקוקיו השקופים של ג'קי
בנובמבר 1990, אחרי החגים, הייתה באשדוד חגיגת כדורגל אמיתית. הפועל ומכבי עירוני נפגשו לדרבי בליגה השנייה, והעיר כולה הייתה בטירוף. 7,000 אוהדים מילאו כל פינה באצטדיון, המרפסות והגגות מסביב היו מפוצצים באנשים, צעירים טיפסו על העצים כדי לראות משחק. הפועל, המארחת, רשמה הכנסת שיא של 130 אלף שקל (כרטיס עלה אז 20 שקלים).
בשבוע שעבר אירחה מ.ס אשדוד את בית"ר ירושלים בליגת העל לעיני 2,500 צופים, רובם המכריע מהבירה. כדי שנבין את מידת העניין של הקהל האשדודי, כדאי לשוב למשחק הפתיחה של העונת הנוכחית. האימפריה של ג'קי בן זקן שיחקה בביתה מול רמת השרון, כשאת היציעים גודשים 500 צופים.
בקיצור, אל תתנו למקום הראשון להטעות אתכם, הקבוצה הזאת היא פיקציה.
מה שלא מפריע לבוס הגדול לעשות רעש כאילו שהוא הבעלים של ברצלונה, לפעמים לטנף ולעתים להתחנף.
השבוע למשל, בן זקן כתב טור מתלהם באתר one וטען שמאמני הנבחרת "הצליחו לדרדר את הכדורגל הישראלי למקום נמוך יותר משידענו על קיומו", הוסיף שהוא "לא רוצה שניר ביטון ישחק אצל גוטמן", וקרא למזכירות ההתאחדות "לקבל החלטה שאוסרת על גוטמן ואבוקסיס לזמן את שחקני הנבחרת הצעירה".
בהמשך טורו המלומד, דיקן האקדמיה הופך את גיא לוזון לאלכס פרגוסון, מהלל את "העבודה היסודית והשיטתית" שהוא עושה בנבחרת "מבחינה חברתית ומקצועית", ומסמן אותו כמאמן הלאומי הבא!!! ככה, עם שלושה סימני קריאה.
אז מה מוביל את הקשקשן, שאפילו לא צייץ כשלואיס פרננדז התנפץ, להיכנס בלי חשבון באלי גוטמן וללקק בלי בושה לגיא לוזון? האינטרסים כמובן. כמו שהשתמש בקבוצת הכדורגל המקומית למינוף עסקיו בעיר, עכשיו הוא רוצה שהנבחרת תמנף את עסקיו באירופה. והנוסחה פשוטה: גוטמן לא הרכיב את ניר ביטון, בלי הופעות בנבחרת אי אפשר להוציא רישיון עבודה באנגליה, וככה ג'קי לא יוכל לעשות כסף.
בנבחרת הצעירה, לעומת זאת, לבן זקן יש מהלכים. הוא הרי עמד בראש "ועדת האיתור" המגוחכת, שהכשירה את מינוי האחיין של יו"ר ההתאחדות למאמן. כמה חודשים אחר כך בית הדין של ההתאחדות הרחיק את יו"ר ועדת האיתור בכבודו ובעצמו מהמגרשים, למשך שנה, וקבע שהשתמש ב"סגנון של גנון". ככה זה עובד בכדורגל הפרימיטיבי והאבסודרי שלנו.
כשההתאחדות נזקקה לג'קי כדי שיכשיר את המהלך, היא הפכה אותו לסמכות מקצועית עליונה, כשליכלך עליה - הרחיקו אותו. וכנ"ל בכיוון ההפוך. כשג'קי נפגע, הוא הכריז שההתאחדות מוסד "רקוב ומושחת", וכשנזקק לשירותיה - הוא קורא לרקובים ולמושחתים להתערב בזימונים לנבחרת.
בן זקן שייך לחבורת גאוני הדור שכוללת את אבי לוזון, דני לוי, פרוספר אזגי ואבו סובחי. כולם אינטרסנטים צעקניים ושכונתיים שהם שורש הרע בכדורגל שלנו. כשיש בעיות, יטילו רפש בהתאחדות ובמוסדותיה, כשמתאים להם, יהיו חלק ממנה ומשערוריותיה. ואם לסכם בסגנון הגנון של ג'קי: אלה בדיוק האנשים שהצליחו לדרדר את הכדורגל הישראלי למקום נמוך יותר משידענו על קיומו!!!
האיגנורנטים
מברגן ברזן לברזן בלגן
ובהמשך ישיר לאנשי החינוך שמנהלים פה את הענף, שימו לב לדיווח שהופיע בשישי האחרון באתר ההתאחדות לכדורגל. "נבחרת נערים א' ביקרה במחנה העבודה ברזן בלגן", נכתב שם, כך בדיוק. ברזן בלגן במקום ברגן בלזן. ולא פעם אחת אלא כמה פעמים.
בדף הבית כתבו "ברזן בלגן", בכותרת לידיעה נכתב "ברזן בלגן", בדיווח עצמו נכתב כי "הנבחרת ניצלה את שהותה בטורניר בגרמניה לביקור במחנה
העבודה ברזן בלגן", ומתחת לתמונה שצורפה נכתב: "נבחרת הנערים במחנה ברזן בלגן".
אין לי מושג מי עורך את האתר הרשמי של ההתאחדות ומי הכותבים בו. מה שאני כן יודע שמפגן הבורות הזה התנוסס שם במשך יממה שלמה, לפני שמישהו הואיל להעיר לעמי הארץ, והטעות המביכה תוקנה מברזן בלגן לברגן בלזן. מה להם ולשואה? את אירופה הם מכירים ממחנות אימון, לא ממחנות ריכוז.
"זה חשוב מאוד ששחקנים בנבחרות הצעירות של ישראל יבינו משהו מהמורשת של העם היהודי והמדינה", אמר מאמן הנערים אלון חזן, והוא כמובן צודק. אבל לא פחות חשוב שבהתאחדות ששולחת אותם לא יישבו אנאלפביתים. העיקר שלוזון דרש, עם כניסתו לתפקיד, שעובדי ההתאחדות ילבשו חליפות. מה זה חשוב אינטליגנטים? שיהיו אלגנטים.
בינתיים, לפני שלוקחים את שחקני הנבחרות הצעירות לסיורים חינוכיים בגרמניה, כדאי לשלוח את עובדי ההתאחדות ליום לימודים ארוך בנושא השואה. למרות שבאתר שלהם בטח יכתבו למחרת: עובדי ההתאחדות ביקרו במוזיאון ים ושד.
הנסחפים
אנדי, שמשון, היפנים והפלשתים
לפני שנבחרת הדייויס שלנו המריאה לטוקיו, ליפנים היו 4 נקודות בטוחות על הנייר - ביחידים. שלושת המחבטים הבכירים שלהם מדורגים במאייה הראשונה בעולם, בעוד שדודי סלע נסוג למאייה השנייה (102), ואמיר וינטרוב מדשדש
בזוגות, לעומת זאת, כל תוצאה מלבד ניצחון ישראלי הייתה סנסציה אדירה פי כמה. רם וארליך עשו את שלהם, עכשיו אפשר להירגע, ורצוי בעיקר להרגיע. יוני מדורג 52 בעולם, אנדי 53. שניהם משחקים רק זוגות, הם שיתפו פעולה במאות משחקים ויש ביניהם הבנה עיוורת. מה שקשה מאוד לומר על הזוג טאטסומה איטו ויואיצ'י סוגיטה, הזוג היפני שהתמודד איתם.
איטו מדורג בזוגות 459 בעולם. מאזנו הזוגי ב-2012 עומד על שבעה הפסדים בשבעה משחקים. בקריירה כולה הוא קיים תשעה משחקי זוגות בלבד והשיג ניצחון אחד. והוא עוד הבכיר מבין השניים. בן זוגו, יואיצ'י סוגיטה, מדורג 588 בזוגות. עד המפגש עם אנדיוני, הצמד היפני-יפני שיתף פעולה רק ארבע פעמים. לא לחינם היחס על המשחק בסוכנויות ההימורים עמד על 5:1, נגד המארחים. בערך היחס שלבאנטה מקבלת לפני משחק בית מול ברצלונה, אפילו כשאינייסטה משחק עם מתיחה בשריר.
כל זה לא הפריע לתקשורת כאן להיסחף בערב החג ובמהלכו מ"הניצחון האדיר" בזוגות, והתחושה הייתה שטאטסומה איטו ויואיצ'י סוגיטה חייבים להסיק מסקנות ולבצע בעצמם חראקירי. באחד האתרים כינו את הניצחון בזוגות "הישג הירואי", ולרגע חששתי שהירואי זה השם של היפני שניצח אותנו.
בטלוויזיה אפילו הופיעה שקופית שנכתב עליה: "אנדי הגיבור", לא פחות. שמשון, שמצא לחי חמור וחבט באלף פלשתים, היה גיבור (ואני מניח שגם הוא השתמש בטכניקות של גב היד). רם, שנעזר בארליך, ניצח שני יפנים שמדורגים מאות מקומות אחריהם. וטוב שעם שובו לארץ הוא גם התנצל על הצהרתו השחצנית ("נראה להם מאיפה הסושי משתין") ואמר שזה היה בצחוק.
תודה גדולה מגיעה גם ליפני הבכיר, קיי נישיקורי, שסידר לנו שי לחג ולא הופיע ליום המשחקים הראשון. מהבחינה הזאת, אנדי, הסושי עשה את שלו.
המתנשא
זלינגר נכשל ובורח מאחריות
מעטים המאמנים, בוודאי בענפים האולימפיים, שזכו אצלנו לסגידה ולכסף ברמות שנשפכו על אריה זלינגר. ב-2007, כשמאמן המעוטר קיבל את נבחרת הנשים בכדורעף, הוא הציב לעצמו יעד: אולימפיאדת לונדון. לשם כידוע לא הגענו,
וגם באליפות אירופה הקרובה ייאלצו להסתדר בלי הבנות שלנו, שהפסידו בסוף השבוע לסלובקיה ולספרד. זאת למרות שבחמש השנים האלה הושקעו בנבחרת 20 מיליוני שקלים, והמאמן עצמו השתכר 40 אלף שקל בחודש.
אז עכשיו הגורו הודיע שהוא עוזב, כי הפסיקו לשלם לו, ובינתיים מסתבר שלא רק בצד המקצועי הייתה נפילה. השבוע נחשף שבמשחקים האחרונים במוקדמות, כמה משחקניות הנבחרת דרשו מזלינגר שידיח מההרכב את הקפטנית, רון פונטי, לטובת שחקנית אחרת.
וכך הגיב על הסיפור המאמן: "נתתי לפונטי צ'אנס אבל היא לא הייתה בכושר. כל השאר זו רכילות. אם אדע מי השחקנית שהדליפה אעיף אותה מהנבחרת. לצערי אין בארץ תרבות ספורט וזו אחת הסיבות שאני מעדיף לעזוב".
מוזר, אם זאת רק רכילות, למה להעיף את השחקנית שהדליפה? ומה קרה בחמש השנים האחרונות, כשהכסף נכנס לבנק. אז הייתה תרבות ספורט בארץ? בקיצור, זלינגר, אם לא הרמת לנו את העף, לפחות תוריד את האף.
לפנייה לכתב/ת 
