צריך שלושה לטנגו / על סיום סאגת אוחיון

כדי להגיע לתסבוכת אליה נפל יוגב אוחיון בקיץ האחרון, צריך לפחות שלושה צדדים שתורמים טעויות, וכולם יוצאים רע. אנשי מכבי, שלא הסכימו לשדרג ואולי קצת זלזלו (תחשבו שהוא רק ביקש לקבל כמו גיא פניני וטל בורשטיין), ועכשיו מחזירים שחקן שלא רצה לשחק שם. ראשי קובאן, שמיהרו להחתים את יוגב על חוזה ענק בלי להתייעץ בכלל עם מכבי. והסוכנים, שניסו לנצל סעיף שולי בחוזה כדי להפוך את הפרתו הבוטה לכשרה למהדרין, וכך לחתוך קופון שמנמן.

אוחיון - מכבי ת"א: תקציר הפרקים הקודמים

• מתיחות בין יוגב אוחיון למכבי תל אביב
• יוגב אוחיון למכבי ת"א: שחררו אותי באופן מיידי
• פיב"א החליטה: יוגב אוחיון שחקן של מכבי ת"א
• מזרחי: "מאמין שנגיע להסכמה עם יוגב אוחיון"
  

מעל כולם, יוגב עצמו עשה רצף של החלטות רעות. פניו המוטרדות במהלך מסיבת העיתונאים הסבירו שהוא יודע כמה עמוק הבור אליו נפל. ברור שבחור נבון בן 25, שמוביל קבוצת יורוליג, לא יכול להאשים רק את הסוכנים. ממש כמו בסרט "מציצים", כשמילי הטיחה בגוטה: "למה שלא תפתחו גראז' יחד? בבוקר אתה גררת אותו, עכשיו הוא גרר אותך, אתם מסתדרים יופי ביחד." טוב שזה נגמר בחיוכים, בסטייל שמכבי מפיקה כבר עשרות שנים. זה מוציא את יוגב טוב מסיפור מכוער.

אוחיון מול פאו. ראוי לקחת על עצמו קבוצת יורוליג(צילום: ראובן שוורץ)

איש המסתורין שהינדס את החזרה הכמעט בלתי אפשרית של יוגב למכבי, הוא חנוך מינץ, שהתחיל לעבוד עם יוגב לפני שלוש שנים, בקיץ 2009, בו נבחרת

ישראל עשתה בושות באליפות אירופה בפולין, ויוגב נשאר בארץ בגלל פציעה.

יוגב היה אז בפיגור גדול בקריירה שפשוט נתקעה, בלי קליעה, ועם בעיה בכיפוף הברכיים. הוא התכופף עם הגב. מינץ עבד איתו ביסודיות על שני האלמנטים האלה, ומשם התחילה הפריחה חזרה, השיפור המדהים באחוזי הקליעה והעונשין עוד בירושלים, והביטחון שחזר בהדרגה הביא אותו עד לחמישיה במכבי.

גם הם היו צריכים לתרום טעויות. מזרחי ופדרמן(צילום: ראובן שוורץ)

חסר אינטרסים אישיים. מינץ(צילום: צפריר אביוב)

מינץ היה גם איש אמונו ושותפו בפגישות הליליות האחרונות עם מכבי, בהן התהפך הגלגל. תמיד טוב שיש שם מישהו שאין לו אינטרס מלבד האינטרס המקצועי שלך.

אחד הבונוסים הגדולים של ההישארות שלו, היא המשך העבודה המקצועית והמנטאלית עם חנוך, שכבר מצהיר ש"בנובמבר יוגב יהיה ברמת המשחק והקליעה של עדי גורדון".

ככה זה במכבי, הכל צהוב

מינץ גם צופה ליוגב אפשרות להגיע ל-NBA אם ימשיך לעבוד ולהתקדם. וכשיש לך גם מאמן מבריק כמו דיוויד בלאט, שמקדם וממשיך ללמד שחקנים בכל גיל, פתאום לא ברור מה היה ליוגב לחפש שם בערבות רוסיה, אצל פשוטין, ביורוקאפ. למרות ההכחשה הרפה של יוגב בתשובה לאחת השאלות, כנראה שהכסף מעוור ומשחית. "מה קרה לילד שדיבר עם כוכבים?".

ממשיכים כידדים. מזרחי ואוחיון(יובל חן)

עם מאמן כזה יותר קל להצליח. בלאט(צילום: אתר מכבי ת"א)

מוזר שבמסיבת העיתונאים הזו לא היתה שאלה מקצועית אחת. ככה זה במכבי, הכל צהוב. והרי יוגב גם לוקח כאן סיכון מקצועי. אחרי כל הסאגה הזו, הציפיות

ממנו הן בשמיים. הוא אמור לעבור מיד לעמדת הרכז המוביל. רק שהשנה, לפחות בסגל הקיים, הוא יישא באחריות רבה יותר. אין לידו גארד-על ברמה של פרמאר או אפילו לנגפורד, שיכול להוריד ממנו את העומס. אין לו את פאפאלוקאס ואפילו לא את בורשטיין שיתרמו מניסיונם. הוא יהיה תחת זכוכית מגדלת, כשחלק מהאוהדים לא יקבלו אותו באהבה, לפחות לא בהתחלה.

אבל יש כאן גם הזדמנות גדולה. מהבורות האלה יוצאים דווקא החיבורים הטובים ביותר. אחרי ההצגה של יוגב בקיץ בנבחרת, הוא נראה מוכן לקחת על מנהיגות על קבוצת יורוליג. למכבי יש הגרלה נוחה, וגם השינוי בשיטת המשחקים יקל עליה להגיע להצלבה, מה שיאפשר להחזיר חלק מהבור הכלכלי שהטוויסט האחרון יצר.

ויוגב - השנה הוא יתרכז בייצוב הקליעה משלוש והקטנת איבודי הכדור, בעיקר אלה שבאים ממסירה בקפיצה. עם מאמן כמו בלאט ומנטור כמו מינץ, יש סיכוי שיוגב יצליח לראות את האור. והאוהדים, לכבוד יום הכיפורים, צריכים למחול גם הם, כי נראה שהחרטה ובקשת הסליחה שלו אמיתיות ושלמות. כך שבניגוד לחוזה הדרקוני ברוסיה, על החוזה החדש עם מכבי יש חתימה טובה.