שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חיזור רומנטי או טירוף חולני - איפה עובר הגבול?
    מתי אשה הופכת ממחוזרת למאוימת? האם ניתן לזהות את הרגע בו המחזר הנחמד עתיד להפוך לאובססיבי ולהעמיד את חיי בסכנה? רשמים מההצגה "בן לוקח בת"

    "אמרתי לך לא!" צרחה תרזה כשהיא חסרת נשימה, בוכה ומבועתת, לתוך שפופרת הטלפון. "לא רוצה את הפרחים שלך, לא רוצה שתתקשר אלי יותר, לא רוצה שתעקוב אחרי, לא רוצה להיות ידידה שלך, לא רוצה שתתקשר אלי למקום העבודה, לא רוצה לשמוע את מאות ההודעות המבחילות שאתה משאיר לי, לא רוצה לקרוא את מכתבי האיומים שלך, לא רוצה לשמוע יותר על מה אתה מרגיש כשאתה רואה אותי ועל כמה כואב לך שאין לך אותי. אין לי בעיות באינטימיות כמו שאתה חושב. אתה לא מכיר אותי!"

     

    עוד בנושא:

    לאהוב עד מוות: כשהאהבה הופכת לאובססיה

    ניסיתי לשכוח אותך, באמת שניסיתי. אובססיה 

    הרומנטי הפך למטרד, האהבה - לתלותיות מסוכנת

     

    את הדברים הללו אמרה תרזה לטוני, הסטוקר שלה, אחרי שהרגישה שהוא מאיים על חייה ומעמידם בסכנה. מי שהתחיל כבחור קצת ביישן וחביב למראה, הפך במהרה למפלצת. השניים נפגשו לראשונה בבליינד דייט בבר המקומי.

     

    הכימיה בהתחלה הייתה סבירה ואיש לא יכול היה להעלות על דעתו שההיכרות בין השניים תהפוך את תרזה מאשה עצמאית וחזקה לקורבן חסר ישע, הנתון לחסדיו של גבר חולה נפש ואובססיבי שאינו מקבל ומבין את המילה "לא", ושאינו בוחל באמצעים למה שנראה בעיניו כחיזור.

     

    תרזה וודאי לא שיערה בנפשה שתהפוך לבובה על חוטים אשר משחק בהם אדם שבתפנית חדה, הפך לגבר אפל ומסוכן שמאיים לסכן גם אותה. בזאת ועוד עוסק המחזה של רבקה גילמן, "בן לוקח בת", שתרגם וביים נועם שמואל, ומוצג בימים אלה בסטודיו של יורם לוינשטיין.

     

    מפרפרים לנקישות מסמרים

    כשצפיתי בהצגה לא יכולתי שלא לתהות לעצמי מהו הגבול בין חיזור רומנטי ומחמיא ל"חיזור גורלי", מציק ומאיים? האם ניתן בכלל לדעת מתי דפיקות הלב ופרפרי ההתרגשות הנפלאים בבטן עתידים להפוך לנקישות המסמרים של ארון הקבורה שבונה לכבודי אותו ה"מחזר"? האם ניתן בכלל להצביע על הרגע בו אשה הופכת ממוחמאת למאוימת?

     

    מתקבל הרושם כי בעיניי גברים מסוימים מדובר בתחום אפור. רבים מהם מאמינים שכמו באגדות, כך גם בחיים – נשים מבקשות מישהו שיילחם עליהן ותופסות את מאמציו בצורה מחמיאה ורומנטית, אך לטעמי הגבול דווקא ברור מאד. כשאשה מחליטה שהיא לא רוצה בקשר ואומרת זאת מפורשות, כאן הוא אמור להסתיים. אין פרשנות נוספת, אין מילים בין השורות, אין ספקולציות. כמו בסקס, "לא" הוא "לא", ועל הגבר ללמוד להתמודד עם הסירוב ולהמשיך עם חייו.

     

    כי במידה שהגבר ימשיך בחיזוריו העקשים, ניתן יהיה להאשימו בהטרדה מינית. בישראל עד שנת 1998 לא היה חוק מסודר ומפורט אשר דן בנושא ההטרדות ככלל והמיניות בפרט, אך היום לשמחתנו, החוק ברור ואוסר כליל הטרדה מינית. מכאן שכל הערה או הצעה בעלת אופי מיני כשהמוטרד הראה שאינו מעוניין, מהווה הטרדה מינית אסורה.

     

    אז איפה עובר הגבול – אתם שואלים? מהו חיזור לגיטימי? ובכן, עלינו לשאול את עצמנו בכל רגע נתון האם היינו מסכימים להתנהגות כזאת או אחרת הגורמת כעס, צער או תחושת פחד כלפי בן משפחה או כלפי מישהו אחר היקר ללבנו. אם התשובה שלילית או שאנו מתחבטים בתשובה ויש לנו ספק, עדיף שלא נשאיר מקום לספק ונפסיק התנהגות זאת עכשיו ומיד.

     

     

    טריילר ההצגה "בן לוקח בת"

     

     

    שאלה נוספת ששאלתי את עצמי בזמן ההצגה, הייתה האם זהו הצו החברתי המקשה על השיפוט הנכון, הרי תהליך החיזור מלכתחילה מורכב למדי. תחשבו למשל על תסמין ה"קשה להשגה". כשאחד מבני הזוג, גבר או אשה, משחק טיפוס שלא קל להשיגו במהלך תקופת החיזור, הוא מגלם תפקיד של מיוחד, שווה, יקר מציאות, לא זמין ולא מתמסר בקלות, והכל במטרה להעלות את ערכו בעיני המחזר/ת.

     

    אני מעוניינת, פשוט משחקת אותה אדישה

    הקשה להשגה הוא אדם אשר מעוניין בקשר, אך משחק משחק כפול, ונוקט את האסטרטגיה הזאת כדי להשיג בסופו של דבר את בן או בת הזוג באמצעות סוג של השהיה. זוהי פעולה מכוונת ומודעת לעצמה. בעבר היו בחברה סטנדרטים מקובלים ל"אשה הגונה", כזו שלא נענית בקלות ולא מתמסרת בקלות, ומי שלא התנהלה בהתאם לקוד הזה נחשבה זנותית ומופקרת. אך היום התנהגות כזאת מגוחכת ולא עובדת כמעט.

     

    זה נכון שישנו צורך בכיבוש בעת החיזור והוא הולך לאיבוד כשבן או בת הזוג הופכים לקלים מאוד להשגה, אך הכל קם ונופל על שאלת המינון, הפרופורציות וההבנה של שני הצדדים שאסור למתוח את החבל יתר על המידה. אין צורך להפריז ולהקשות כמו שאין צורך לגלות את כל הקלפים כבר בדייט הראשון. אך הכלל החשוב ביותר הוא לתקשר האחד עם השני. אם הגבול אינו ברור ואיננו יודעים אם המחוזר אינו מעוניין או רק משחק אותה ככזה כחלק מאסטרטגיה שלו, עלינו ליזום שיחה ישירה, קצרה וכנה עם הצד השני, ולברר את כוונותיו.

     

    כדאי לשאול אותו מפורשות אם הוא מעוניין בהמשך הקשר או לא. ואם הצד השני, המחוזר, משיב שאינו מעוניין, עלינו להסיק מכך מסקנה אחת בלבד אשר אינה משתמעת לשתי פנים, לפיה הוא אינו מעוניין בקשר ולכן עלי להניח לו לנפשו ולהמשיך הלאה עם חיי. על אותו מטבע, אם הצד המחוזר אינו מעוניין בקשר ומרגיש כי הצד השני לא הבין אותו, גם כאן על הצד המחוזר ליזום שיחה מהירה ככל האפשר, שבה הוא יבהיר בבירור לצד השני שזהו אינו משחק והוא אינו מעוניין.

     

    כשהחיזור הופך לאלים, המחוזר מרגיש כמו חיה בכלוב בו המחזר שלפני רגע נראה כמקסים, חכם ומצחיק כלפי חוץ, הופך לתצפיתן אשר מפעיל איומים, מנסה לשלוט בו ובאורח חייו, מפעיל מניפולציות רומנטיות כלפי המחוזר ולא בוחל באמצעים על מנת להשיגו. בנוסף, ככל שהזמן עובר והמחוזר אינו נענה כפי שהוא רוצה, הרכושנות, האובססיביות, והקנאה החולנית רק מתגברים וקיים אף חשד סביר שהחיזור יסתיים בפגיעה פיזית במחוזר. התחושה של המחוזר אינה אהבה או תחושה נעימה של חיזור אלא תערובת של פחד, בלבול וחוסר אונים.

     

     

    אל תקחו סיכונים

    בהצגה "בן לוקח בת", תרזה עשתה דווקא את המצופה ממנה. היא הבהירה לטוני בכל דרך אפשרית כי אינה מעוניינת בשום סוג של קשר איתו, אך טוני לא עצר באדום גם כשהוצא נגדו צו הרחקה, גם כשאילץ את תרזה לעבור מדירתה וחשף בפניה את אישיותו האפלה, המפחידה והמאיימת.

     

    כשמערכת היחסים היא אמיתית ובריאה, אין משחקים. "כן" משמעו "כן" ו"לא" משמעו אך ורק "לא". אך כשה"לא" אינו מקובל על הצד השני, מתעוררת בעיה שחייבים לפתור במהירות האפשרית. אין לנסות להיאבק בצד השני לבד ואין לשמור את התנהגותו בסוד, אחרת הוא יאגור יותר כוח והמצב יסלים אף יותר. יש לערב את גורמי המשטרה ואוכפי החוק במהירות האפשרית.

     

    בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רודי רובינשטיין
    זה מתחיל במחמאה ועלול להסתיים באלימות. תמונה מתוך ההצגה
    צילום: רודי רובינשטיין
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים