"ניו יורק טיימס": תקיפה תאיץ את תוכנית הגרעין

"ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ו"פוריין פוליסי" – על רקע נאומו באו"ם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו , ממשיכה התקשורת האמריקנית לעסוק במלוא המרץ בנושא הגרעין האיראני. במאמר שפרסם עיתון ה"ניו יורק טיימס" תחת הכותרת "איך לסייע לאיראן לבנות פצצה", מציין הכתב וויליאם ברוד כי מספר מפתיע של מומחים טוענים כי תקיפה באיראן תוביל להאצת המאמצים של טהרן להשיג נשק גרעיני.

בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

לפי המאמר, הממשל האמריקני הקודם הגיע בחשאי למסקנה דומה ודחה בנחרצות רבה אף יותר את אפשרות התקיפה, בטענה שהיא תשמש חרב פיפיות. בדעת יועציו של ג'ורג' בוש תמך גם ראש סוכנות הבין המרכזית (CIA) דאז, מייקל היידן, שסבר כי תקיפה תניע את איראן "לעשות את מה שאנחנו מנסים למנוע". גם סקוט סאגאן, מומחה למדע המדינה מאוניברסיטת סטנפורד, אמר כי תקיפה תגביר את הסיכוי שאיראן תשיג נשק גרעיני. זאת, מאחר שלטענת אותם גורמים, תקיפה תשחרר את גורמי הממשל בטהרן ממעצורים רבים ותביא בוודאות לגירוש המשקיפים הבינלאומיים.

בנוסף, איראן תוכל להציג את עצמה בפני העולם כקורבן ותקבל תמיכה ואולי אף ייבוא חיוני ממדינות שבעבר תמכו בסנקציות. כמו כן, תקיפה תאפשר לאיראן מבחינה פנימית להשקיע משאבים גדולים יותר בצבא. ואולי הטיעון החזק מכולם, לפי המאמר, תקיפה תאחד את איראן ותיצור אווירה של זעם ממוקד. לדברי הפרשנים, ההיסטוריה הוכיחה שמתקפות מהאוויר ואיומים צבאיים מסתיימים בכך שהצד המותקף עושה הכול כדי להשיג נשק גרעיני.

"אנשים תמיד מניחים שהרעים רוצים נשק גרעיני", צוטט ג'פרי לואיס, מומחה לאי הפצת גרעין מהמכון מונטריי ללימודים בינלאומיים. "אבל אני סבור שאיום בפעולה צבאית גורם לרעים להרגיש שהם

צריכים את הפצצה". הוא הזכיר כי שר החוץ של פקיסטן, זולפיקאר עלי בוטו, הדגים סוג כזה של נחישות כשאמר ב-1965: "אם הודו תייצר פצצה, נאכל דשא או עלים, אפילו נרעב, אבל נשיג גם אחת משלנו".

מארק פיצפטריק, חוקר אי הפצה בכיר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים, קבוצה מוכרת היושבת בלונדון, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי "כמעט בטוח" שתקיפה צבאית על איראן תסתיים בנהירה איראנית לסוג של "פרויקט מנהטן". לואיס וחוקרים נוספים מזכירים לעיתים קרובות את עיראק, שישראל הפציצה את הכור הגרעיני שלה ב-1981. לדבריהם, תקיפה זו נתנה חיים חדשים לשאיפות הגרעין של סדאם חוסיין. 

"כל הראיות ההיסטוריות שאני ראיתי", כתב לאחרונה לואיס. "מצביעות על כך שסדאם עדיין לא החליט לנסות להשיג נשק גרעיני עד התקיפה". בישראל כמובן שוללים את הטענה הזאת ומביאים את המקרה העיראקי כדוגמא מדוע יש לתקוף באיראן. כמו כן, היסטוריונים של הגרעין טוענים כי הפחדה לבדה עשויה לעורר תגובות שיאיצו את הפעילות הגרעינית האיראנית, כפי שקרה, לטענתם, כשהעוינות של ארצות הברית כלפי סין הביאה אותה לנסות להשיג נשק גרעיני, שהושג ב-1964.

גורם אמריקני: אנחנו מסוגלים לתקוף, ישראל לא

במקביל, המגזין הנחשב "פוריין פוליסי", לעומת זאת, בחר להעניק במה למארק פרי, ששימש בשנים 1989-2004 יועץ בלתי רשמי של יאסר ערפאת וייצג את העמדה הפלסטינית בראיונות לערוצי הטלוויזיה בארצות-הברית. במאמרו טוען פרי כי בכירים בצבא ארה"ב וגורמי מודיעין אזרחיים מתקשים לחזות את צעדיה הבאים של ישראל בסוגיית הגרעין האיראני ובפועל נערכים לשלושה תרחישים לפחות, בהם תקיפה נועזת ועתירת סיכונים של המתקן להעשרת אורניום בפורדו.

לפי פרי, הגורמים המעורים בנושא מכנים פעולה זו "מבצע אנטבה האיראני". על-פי התרחיש, ששואב שמו מהמבצע לשחרור החטופים הישראלים באוגנדה, כוחות ישראליים יפשטו על המתחם האיראני המכיל מאות צנטריפוגות, ייטלו משם כמות גדולה ככל האפשר של אורניום מועשר, ויפוצצו את המתקן עם יציאתם ממנו.

המתקן בפורדו. הישראלים יקחו את האורניום ויפוצצו את המקום?(צילום: EPA)

עם זאת, לטענת פרי, לא ברור אם ישראל תוכל לממש בהצלחה תוכנית זו, במקרה שתצליח ליישמה. הכותב סבור כי נתניהו עלול להיזדקק לא רק לתמיכה מדינית מצד ארצות הברית, אלא גם לסיוע צבאי. "כל הדיבורים האלו על 'קווים אדומים' ודד-ליין הם רק דרכה של ישראל לנסות לגרום לנו לומר שכשהם יתחילו לירות, גם אנחנו נתחיל לירות", אמר לפרי בכיר צבא לשעבר. "בשורה התחתונה, אנחנו יכולים לעשות את זה והם לא", הוסיף קצין אחר בדימוס, שהסביר כי ארה"ב מחזיקה באמצעים שחסרים לישראלים.

ובעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט", דיוויד איגנשיוס, בעל טור המקורב לממשל האמריקני, מתח ביקורת על מדיניות החוץ של הנשיא ברק אובמה ואמר כי קמפיין הבחירות שלו כולל מדיניות פנים בלבד. כמו כן, פורסם בעיתון היוקרתי מאמר משותף של מפקד צבא ארצות הברית במזרח התיכון לשעבר האדמירל בדימוס וויליאם פאלון, הסנאטור לשעבר צ'אק הייגל, חבר הקונגרס לשעבר לי המילטון, תת מזכיר המדינה לשעבר תומאס פיקרינג והגנרל בדימוס אנתוני זיני, לשעבר מפקד הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית.

לטענתם, מלחמה עם איראן היא לא בלתי נמנעת. הם תומכים בהשארת כל האופציות על השולחן וסבורים כי יש להפעיל לחץ על איראן כדי להשיג פתרון דיפלומטי, אך יותר מכול הם קוראים לדון בכל ההיבטים של התקיפה. הם טוענים כי ארצות הברית צריכה לקיים דיון לא פוליטי והגיוני בנוגע לנחיצות המלחמה.

אתמול שוחחו בטלפון נשיא ארה"ב ברק אובמה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וגורמים בסביבתם אמרו כי השיחה הייתה טובה והביאה גם רגיעה מסוימת ליחסים בין שני האישים. "זו הייתה

שיחה טובה, הם דנו בכל הנושאים", אמר גורם ישראלי בכיר. עוזר של אובמה הרחיק לכת אף יותר, ואמר כי "הטמפרטורה כעת נמוכה יותר מכפי שהייתה", כשכוונתו למתיחות בין אובמה לנתניהו.

זמן מה אחרי שיחתו עם אובמה, שוחח נתניהו בטלפון גם עם המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, מיט רומני. מהקמפיין של רומני נמסר כי הוא דן עם נתניהו ב"כמה נושאים שלגביהם יש לארה"ב וישראל אינטרסים משותפים", כולל תוכנית הגרעין של איראן וההתפתחויות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. "הם שבו והדגישו כי לא יעלה על הדעת שאיראן תגיע ליכולת גרעינית". אחרי השיחה אמר רומני לכתבים כי הוא מעריך שבסופו של דבר לא יהיה צורך בתקיפה צבאית באיראן.