שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: עופר עמרם, אוהד צויגנברג, חיים צח, עידו ארז
    על חשבוננו: הבחירות יעלו 500-450 מיליון שקל
    תקציב הבחירות הקודמות עמד לפני 4 שנים על 210 מיליון שקל ואמור לגדול בקצב עליית המדד. תקציב מימון המפלגות לסיעות המכהנות גם הוא גמיש ומבוסס על יחידת מימון צמודה למדד לכל ח"כ נבחר בתוספת יחידת מימון לכל סיעה

    מחיר הבחירות לכנסת ה-19 יעלה למשלם המסים בכ-450 מיליון עד כ-500 מיליון שקל. הקופה הציבורית תשלם את עלות הפעלת הקלפיות באמצעות ועדת הבחירות המרכזית שתהיה בין 220 מיליון ל-230 מיליון שקל.

     

     

    עלות התעמולה של המפלגות בתקציב המימון הממשלתי עומדת על כ-180 מיליון שקל, והרשימות החדשות צפויות לקבל לפחות כ-50 מיליון שקל, בינתיים כאשראי זמני.

     

    תקציב ועדת הבחירות יוגש לאישור ועדת הכספים בימים הקרובים, לאחר שהכנסת תאשר את החוק המיוחד להקדמת הבחירות. תקציב הבחירות הקודמות עמד לפני 4 שנים על 210 מיליון שקל ואמור לגדול בקצב עליית המדד. תקציב מימון המפלגות לסיעות המכהנות גם הוא גמיש ומבוסס על יחידת מימון צמודה למדד לכל ח"כ נבחר בתוספת יחידת מימון לכל סיעה. עלות היחידה נקבעת בוועדת ציבורית, על פי חוק המימון שהתקבל לפני 40 שנה, והיא עומדת היום על 1.32 מיליון שקל.

     

    בכנסת מכהנות היום 13 סיעות כך שתקציב המימון הכולל יחושב לפי 134 יחידות (120 ח"כים פלוס 13 סיעות). אבל המימון הממשלתי איננו התקרה שמגבילה את ההוצאה של המפלגות על הבחירות. החוק מאפשר להן להגדיל את תקציב הבחירות באשראי בנקאי בלבד אשר מוגבל לתקרה עד שיעור של 60% מהמימון המגיע לכל סיעה מעל 5 ח"כים. האשראי לסיעות קטנות יחושב כאילו הן מונות 5 ח"כים כל אחת.

     

    לפיכך אומדן ההוצאה הכוללת של המפלגות (מימון פלוס אשראי) יכול להגיע עד כ-300 מיליון שקל כך שמחיר הבחירות לכל הקופות הציבוריות, של המדינה ושל המפלגות עלול להסתכם בסוף החשבון אפילו בכ-600 מיליון שקל, ואולי יותר.

     

    מי מקבל מה?

    מימון הבחירות המגיע לסיעות הכנסת לפי מספר הח"כים פלוס יחידת המימון הסיעתית הוא כדלקמן –

     

    * קדימה (29 ח"כים) – 39.6 מיליון שקל.

    * הליכוד (28 ח"כים) – 38.3 מיליון שקל.

    * ישראל ביתנו (15 ח"כים) – 21.1 מיליון שקל.

    * ש"ס (11 ח"כים) – 15.8 מיליון שקל.

    * העבודה (8 ח"כים) – 11.9 מיליון שקל.

    * עצמאות (5 ח"כים) – 7.9 מילון שקל.

    * יהדות התורה (5 ח"כים) – 7.9 מיליון שקל.

    * האיחוד הלאומי (4 ח"כים) – 6.6 מיליון שקל.

    * חד"ש (4 ח"כים) – 6.6 מיליון שקל.

    * רע"מ-תע"ל (4 ח"כים) – 6.6 מיליון שקל.

    * מרצ (3 ח"כים) – 5.3 מיליון שקל.

    * הבית היהודי (3 ח"כים) – 5.3 מיליון שקל

    * בל"ד (3 ח"כים) – 5.3 מיליון שקל.

     

    זהו מחיר המימון בשנת בחירות. בשנים רגילות מוקצב לסיעות מימון להוצאותיהן השוטפות בשיעור 5% בלבד מיחידות המימון המגיע לפי גודלן. אבל גם בשנת בחירות הן לא מקבלות מיד את מלוא הסכום המגיע להן, אלא בתשלומים, והחישוב מורכב.

     

    ראש הממשלה מכריז על הקדמת הבחירות (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ראש הממשלה מכריז על הקדמת הבחירות(צילום: גיל יוחנן)

     

    לאחר שנקבע מועד הבחירות הן זכאיות למקדמה בשיעור 60% מהסכום לפי מספר הח"כים המכהנים. לאחר שנודעו התוצאות הן מקבלות סכום השווה ל-85% מהמימון המגיע לפי הממוצע של מספר הח"כים שכיהנו ונבחרו. את היתרה בשיעור 15% הן מקבלות לאחר שהגישו למבקר המדינה את דו"ח ההוצאות והוא נמצא כשר. על מפלגה שחרגה מגדר ההוצאות המוכרות או עברה על החוק מוטל קנס המנוכה מהחשבון הסופי.

     

    לדוגמה – סיעה בת 20 ח"כים עם תקרת מימון של 27.7 מיליון שקל זכאית למקדמה בסך 16.6 מיליון שקל. אם ירדה ל-10 ח"כים, יחושב מימון הבחירות לפי 15 ח"כים (ממוצע של 20 פחות 10) פלוס יחידה סיעתית ויעמוד על 21.1 מיליון. 85% מהסכום החדש יהיו כ-18 מיליון שקל, והיא תקבל תוספת למקדמה של כ-1.5 מיליון שקל בלבד ולאחר קבלת דו"ח ההוצאות ישולמו לה עוד כ-3 מיליון שקל.

     

    אבל בכנסת ה-19, המימון כבר יתבסס על 16 יחידות והסיעה תפסיד 6.6 מיליון שקל. אבל אם אותה סיעה גדלה ל-25 ח"כים. מימון הבחירות החדש אמנם יחושב לפי ממוצע של 22.5 ח"כים כלומר לפי 23.5 יחידות, ו-85% מהסכום החדש יעמדו על כ-23.4 מיליון שקל. אולם לאחר הגשת הדו"ח וההתחשבנות הסופית – מימון הבחירות יושלם

    לכ-31 מיליון שקל – כפליים מסכום המקדמה – ובכנסת הבאה הוא כבר יחושב לפי 26 יחידות ויעלה לכ-34.3 מיליון שקל.

     

    מימון ביניים

    רשימות חדשות זכאיות לקבל מימון ביניים באשראי על סמך ערבות בנקאית עד 5 יחידות מימון (כ-6.5 מיליון שקל). מי שלא עבר את אחוז החסימה יידרש להחזיר את ההלוואה, למעט מי שקבל 1% לפחות מהקולות ויזכה ליחידת מימון אחת (1.32 מיליון שקל) והיתרה אם ישנה תוחזר למדינה. בקטע הזה חוק המימון לא מעודד מתמודדים חדשים ומאלץ אותם להתמודד גם עם סיכונים כספיים בממדים לא שוויוניים עם הוותיקים.

     

    על מצוקת האשראי ניתן להתגבר בעזרת תרומות אישיות (לא מתאגידים). החוק מגביל את התרומה למפלגה עד 900 שקל. ח"כ רשאי לגייס עד 11 אלף שקל מתורם יחיד לפריימריס שלו. על מפלגה שקבלה תרומות חריגות, עלול מבקר המדינה לחייב אותה בקנס גבוה עד פי 2 מסכום התרומה.

     

    לפיכך, המפלגות תלויות יותר באשראי הבנקאי שגם הוא מוגבל. החוק קובע למפלגות תקרה להוצאה הכוללת – עד סכום של 10 יחידות מימון לסיעה המונה עד 5 ח"כים; עד סכום של 20 יחידות לסיעה המונה עד 11 ח"כים; ולסיעה גדולה יותר מ-11 – עד כפל היחידה לכל ח"כ מהעשרה הראשונים ועד 1.5 משווי היחידה לכל אחד מהח"כים הנותרים אבל לא יותר משווי של 70 יחידות – תקרה של כ-92 מיליון שקל.

     

    לא בטוח שהמפלגות הגדולות ינצלו בבחירות הקרובות את מלוא האשראי הבנקאי שהם מורשים להתחייב עליו, עקב חובות גדולים שצברו במערכות בחירות קודמות, מהתנודות במספר הנבחרים גם בבחירות לרשויות המקומיות. הן משתדלות לצמצם אותם מהמימון השוטף הזעום מה שלא מותיר להן מרחב נשימה כספי למימון הפעילות הרגילה, קל וחומר להתמודד עם ההוצאה הענקית החדשה לבחירות הקרובות.

     

    לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל, כאשר השיאניות הן העבודה (כ-54 מיליון שקל) וקדימה (כ-34 מיליון שקל). לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. מהמפלגות הקטנות סובלת בעיקר מרצ שחובותיה עמדו על כ-10 מיליון שקל אבל פחתו לכ-6 מיליון, נכון למועד הדו"ח לפני קרוב לשנתיים, ולא ניתן למנוע זעזועים נוספים ב-100 הימים הקרובים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כמה זה עולה לנו?
    צילום: Shutterstock
    ראש הממשלה מגיש את התפטרותו
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    מומלצים