שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    72 שעות חינוך לדתיים לעומת 47 שעות לערבים
    מחקר של בנק ישראל חושף את עומק הפערים בין מגזרים בהשקעה בחינוך: בעשור הקודם מימן משרד החינוך לבתי ספר יסודיים במגזר הממלכתי-דתי בין 49 ל-72 שעות הוראה בשבוע, לעומת כ-47 שעות למגזר הערבי. במגזר הממלכתי חילוני מימן משרד החינוך בין 42 ל-56 שעות שבועיות

    משרד החינוך מממן את רוב שעות הלימוד בבתי הספר בישראל. באמצעות המימון שמעניק המשרד לבתי הספר - מימון שאליו מתווספים כספים מתקציבי החינוך של הרשויות המקומיות, מכספי עמותות ומתשלומי הורים - מצליח המשרד לגשר על הפערים הכלכליים בין רשות מקומית אחת לשנייה ולהעניק העדפה מתקנת לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

     

    אך מדיניות ההעדפה המתקנת שנוקט משרד החינוך אינה חלה על הפערים שבין מגזרים אתניים, דתיים ופוליטיים בישראל. מנתונים שמציג היום (א') בנק ישראל במחקרו על מימון שעות עבודת המורים בבתי הספר היסודיים, עולה כי בתוך כל מגזר, מקפיד משרד החינוך לתקצב יותר את בתי הספר בישובים החלשים.

     

    עם זאת, מדיניות ההעדפה המתקנת אינה חלה על הפערים הכלכליים שבין מגזר למגזר. על פי הנתונים, תלמידים בזרם הממלכתי-דתי, מכל השכבות הכלכליות, זוכים ליותר שעות מורים שבועיות מתלמידים בזרם הממלכתי-חילוני ואילו תלמידים משני המגזרים היהודיים זוכים ליותר שעות מאשר תלמידים מהמגזר הערבי.

     

    יש לציין כי מדובר בכלל שעות העבודה של המורים, הכוללות בעיקר הוראה בכיתה אך גם ישיבות צוות ומעט שעות המוקצות לבדיקת עבודות והכנת שיעורים.

     

    הנתונים שעובדו במחלקת המחקר של בנק ישראל מראים כי ממשלת ישראל היא הגורם הנושא ברוב העלות של מימון שעות הלימוד בתי הספר היסודיים וכי מימון זה משמש לצמצום הפערים החברתיים במדינה.

     


    כמות שעות לימוד לפי מגזר ומעמד חברתי-כלכלי 2001-2009

    כמות שעות לימוד לפי מגזר ודירוג כלכלי
    מגזר ודירוג חברתי-כלכלי שעות שבועיות בממוצע שעות במימון משרד החינוך
    כל בתי הספר בדירוג חלש 58.4 54.7
    כל בתי הספר בדירוג בינוני 57.1 51.4
    כל בתי הספר בדירוג חזק 50 43.5
    ממלכתי-יהודי בדירוג חלש 61.6 56.2
    ממלכתי-יהודי בדירוג בינוני 54.7 48.7
    ממלכתי-יהודי בדירוג חזק 48.8 42.5
    ממלכתי-דתי בדירוג חלש 78 72.2
    ממלכתי-דתי בדירוג בינוני 67.4 60.1
    ממלכתי-דתי בדירוג חזק 57.7 49.9
    ממלכתי-ערבי בדירוג חלש 49.1 47.2
    ממלכתי-ערבי בדירוג בינוני 48.3 46.8

    מקור: בנק ישראל, מחלקת המחקר

     

    בעשור הקודם עמדה כמות שעות ההוראה השבועיות בבתי הספר היסודיים על 58.4 שעות שבועיות בישובים בדירוג חברתי-כלכלי חלש, לעומת 57.1 שעות בישובים בדירוג חברתי-כלכלי בינוני ו-50 שעות שבועיות בישובים בדירוג חברתי-כלכלי חזק.

     

    מתוך כלל שעות ההוראה, חלק ניכר מומן על ידי משרד החינוך, אשר הגדיל את חלקו ככל שהרמה הכלכלית בישוב שבו מוקם בית הספר הייתה נמוכה יותר. בישובים בדירוג חברתי-כלכלי חלש מימן משרד החינוך 54.7 שעות שבועיות בממוצע, בישובים בדירוג בינוני מימן משרד החינוך 51.4 שעות ובישובים בדירוג נמוך מימן המשרד 43.5 שעות שבועיות.

     

    המימון המוגבר של משרד החינוך נועד לכסות על הפער שקיים בין גודל ההשקעה בחינוך ברשויות מקומיות חזקות לבין גודל ההשקעה ברשויות חלשות. נמצא כי כמות השעות השבועיות שמימנו רשויות חזקות הייתה פי שניים ויותר מכמות השעות שמימנו רשויות חלשות.

     

    עם זאת, מכיוון שהיקף שעות הלימוד שמימנו הרשויות המקומיות בעשור הקודם היה רק כ-2.5% מכלל השעות, ביטלה ההשקעה הממשלתית את השפעת הפערים בין הרשויות ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש זכו להעדפה מתקנת וקיבלו יותר שעות.

     

    אך מגמה זו, להשתמש בכספי משלם המסים כדי לצמצם פערים חברתיים-כלכליים דרך ההשקעה בחינוך, לא הצליחה לשבור את המחסומים שמציבה הפוליטיקה בין מגזרים לאומיים ודתיים שונים במדינת ישראל. עקרון "החלש מקבל יותר" נשמר בתוך תחומיו של כל מגזר, אך הפערים בין המגזרים נותרו גבוהים מאוד.

     

    כמות שעות ההוראה השבועיות הממוצעת שמימן משרד חינוך בישובים בדירוג חברתי-כלכלי חלש במגזר הערבי (47.2 שעות בממוצע) הייתה נמוכה מזו שנמדדה בבתי ספר בדירוג חברתי-כלכלי בינוני בחינוך הממלכתי (48.7 שעות בממוצע) ומזו שנמדדה בבתי ספר בדירוג חברתי-כלכלי חזק במגזר הדתי-לאומי (49.9 שעות שבועיות).

     

    כאשר משווים בין בתי ספר בדירוג חברתי-כלכלי זהה ממגזרים שונים, הפערים אפילו גדולים יותר. בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בדירוג חלש למדו בעשור הקודם 61.6 שעות שבועיות בממוצע, לעומת 78 שעות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ו-47.2 שעות בבתי ספר ערביים בדירוג זה.

     

    הפערים הגדולים קיימים למרות שמחקרים כלכליים ומידע סטטיסטי שוטף מצביעים באופן עקבי על כך שאוכלוסיית ערביי ישראל סובלת משיעור אבטלה גבוה יותר ומ רמת הכנסה נמוכה יותר מאשר האוכלוסייה היהודית. ניכר כי בניגוד למגמה בתוך כל מגזר, כאשר מדובר בפערים הכלכליים בין מגזרים אתניים ודתיים בישראל, המגמות הפוליטיות גוברות על השיקול החברתי-כלכלי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים