שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחזה בהמתנה: מה יהיה עם "שרול"?
    המחזה המוזיקלי "שרול", אמור היה להיות חלק מהפרטואר של תיאטרון הקאמרי בשיתוף הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. אך למרות ההבטחות, זה עדיין לא קרה. "ניאלץ למצוא פתרון ארגוני וכלכלי", אומר מנכ"ל הקאמרי

    זה יכול היה להיות סיפור אופטימי: תוכן אקטואלי עם קורטוב נוסטלגיה וביקורת מסוגננת אך לא מוגזמת על דמותו של הישראלי החדש. מוזיקה מקורית מבריקה שכתב יוני רכטר. קבוצה מוכשרת של שחקנים-זמרים מהסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין שרק מחכים להזדמנות למשוך את תשומת לבם של מנהלי התיאטרונים הרפרטוארים.

     

    תלמידי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין ב"שרול"  (צילום: רדי רובינשטיין) (צילום: רדי רובינשטיין)
    תלמידי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין ב"שרול" (צילום: רדי רובינשטיין)

     

    זה יכול היה להיות סיפור אופטימי אבל נכון לרגע זה, משהו השתבש. "שרול", מחזה מוזיקלי, שכתבו במשותף שי להב ויוני זיכהולץ, למרות הפוטנציאל האדיר שלו, ממתין להחלטות על גורלו. המחזה עבר לא מעט גלגולים: בהתחלה תוכננה ההפקה בבימויו של משה קפטן, כשיתוף פעולה משולש בין הסטודיו, תיאטרון הקאמרי ופסטיבל ישראל.

     

    קפטן, המנהל האמנותי של פסטיבל ישראל, שבמקביל מלמד בסטודיו, חשב שמחזה העוסק במציאות החיים בישראל יתאים כמו כפפה לחגיגות היובל של הפסטיבל. איכשהו זה לא קרה אבל בסטודיו ובקאמרי המשיכו לגלגל את הרעיון.

     

    במאי האחרון פתח שיר מתוך המחזה, שהיה אז בשלבי חזרות מתקדמים, את מסיבת העיתונאים שחשפה את רפרטואר הקאמרי לעונה החדשה. ההפקה הוצגה כקופרודוקציה משותפת עם פסטיבל ישראל ודוּבַּר בחשיבות שיש לקירוב קהל צעיר לתיאטרון.

     

    בסטודיו למשחק המשיכו לעבוד במרץ. גם רכטר, שאת שְכַרוֹ שילם הקאמרי, לא נח. תחת ידיו הוציא אסופת שירים שכל אחד מהם, פנינה. העלילה מלווה את סיפור התבגרותו של בחור ישראלי מלידתו, דרך בית הספר, הצבא, מסלול ההיי-טק, משבר גיל ה-40 ושלב ההתפכחות. המוזיקה של רכטר רצה על מרחבי הסקאלה של הפסקול המקומי ומשוחחת עם זיכרון שנע במרחב הזמן בין שיריו של וילנסקי ועד לאופרת הרוק "מאמי".

     

    הובטחה קופרודוקציה. שרול (צילום: רדי רובינשטיין) (צילום: רדי רובינשטיין)
    הובטחה קופרודוקציה. שרול(צילום: רדי רובינשטיין)

      

    לפני שבועיים עלתה ההפקה בבכורה באולם הזירה של הסטודיו בשכונת התקווה. לשחקני ההפקה - חמישה מהם שחקני הקאמרי, שמקבלים את שכרם מהתיאטרון והשאר תלמידי שנה ג' - היה ברור: 14 הרצות בסטודיו ואחר כך אל המגרש של הגדולים.

     

    זו לא הפעם הראשונה שתיאטרונים ממוסדים "מאמצים" הפקות בתי ספר עם פוטנציאל, ומציעים אותן למנויים כחלק מהרפרטואר או כהצגות בונוס, אך זו הפעם הראשונה בהחלט ששיתוף פעולה שכזה נולד בטרם נכנסה ההפקה לשלבי חזרות.

     

    השאלה האם מקומן של הפקות סטודנטים, שנועדו להכשיר את דור העתיד, בתכניית התיאטרון הממסדי, מתבקשת. הדעות חלוקות: מחד, אימוץ הפקות שכאלה נעשה בעלויות מינימליות ומזכה את התיאטרונים בניקוד במסגרת תבחיני התמיכה של משרד התרבות.

     

    מנגד, יש הטוענים כי מטרתן של הפקות בתי הספר, לתת לסטודנטים הזדמנות לצבור שעות טיסה לפני שהם פורצים למעגל העבודה. שילוב שכזה, טוענים המקטרגים, יוצר בלבול אצל קהל רוכשי הכרטיסים שבפניו מוצגת ההפקה הסטודנטיאלית כהצגה מן המניין ולא כחלק מתהליך למידה של שחקנים בראשית דרכם.

     

    המוזיקה רצה על מרחבי הסקאלה של הפסקול המקומי  (צילום: רדי רובינשטיין) (צילום: רדי רובינשטיין)
    המוזיקה רצה על מרחבי הסקאלה של הפסקול המקומי (צילום: רדי רובינשטיין)

     

    ובכל זאת, בהתחשב בעובדה שעל במת הקאמרי הועלו לא מעט מבוכות כמו "זהר" ו"סאלח שבתי", הפקות שנעשו בשיתוף עם המתנ"ס בשדרות לטובת הבונוס שמעניקה פעילות קהילתית בפריפריה, או ערב מחווה למחזות זמר, שנעשה בשיתוף עם המתנ"ס באופקים - ההתנערות מההפקה החדשה תמוהה לשון המעטה.

     

    בתיאטרון הקאמרי לא מתווכחים על הפוטנציאל שטמון בהפקה אבל לא ממהרים לשלב אותה ברפרטואר כפי שהוסכם. "זו הצגה שיש לה פוטנציאל וכוח משלה אבל עוד לא החלטנו האם נכון להציג אותה אצלנו או להשאיר אותה במסגרת הסטודיו למשחק", אומר נעם סמל מנכ"ל הקאמרי, "יש פה חמישה שחקנים של הקאמרי, שמקבלים משכורת מהתיאטרון, אבל מדובר בהפקה עם 19 משתתפים שמסיימים את לימודיהם וגם להם נדרש לשלם. כדי שזה יתאפשר ניאלץ למצוא פתרון ארגוני וכלכלי".

     

    סמל מדגיש כי הרעיון להעלות את ההפקה כשיתוף פעולה עם פסטיבל ישראל, אמור היה לחלק את הנטל הכספי בין שני המוסדות. "בסופו של דבר זה לא הסתייע ולמרות זאת החלטנו ללכת על זה כפרויקט משותף עם הסטודיו והעמדנו
    לרשות ההפקה פאות, אביזרם ושחקנים. פרסומים בדפי המכירה של התיאטרון הביאו גם מנויים לסטודיו", אומר סמל ומדגיש: "עוד לא גיבשנו החלטה. אנחנו שוקלים את האופציות".

     

    על אף שמדובר בהפקת בית ספר, מחירי הכרטיסים למחזמר באולם הסטודיו למשחק נעים בין 70-90 שקל. "בית הספר השקיע בהפקה 100 אלף שקל וזה סיכון לא מבוטל. לשמחתי, ההצגה הפכה לקאלט ומכירת הכרטיסים כיסתה יותר ממחצית הסכום וזה לא מעט", אומר לוינשטיין, "אין ספק שמדובר בהפקה מעוררת עניין עם פוטנציאל אמיתי להצלחה. זה מחזמר שמדבר עלינו וכל אחד יכול למצוא את עצמו בתוך הדמויות. אי אפשר לחמוק מהמציאות שמוצגת על הבמה. זו הפקה מוכנה שעלויות האימוץ שלה מינימליות ושיבוצה ברפרטואר זוכה לניקוד שמתורגם לכסף. נכון שמדובר בהפקה גדולה, אבל אם רוצים אין זו אגדה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רדי רובינשטיין
    שרול. קופרודוקציה בהמתנה
    צילום: רדי רובינשטיין
    לאתר ההטבות
    מומלצים