דניאל קרייג: "בבונד החדש יש גם מורכבות"
רגע לפני יציאתו של סרט ג'יימס בונד ה-23 "סקייפול" לאקרנים, מבטיח דניאל קרייג כי 007 בגילומו הוא דמות מלאה ואפלה יותר מזו של קודמיו. הבמאי סם מנדז סיפר מצדו איך "האביר האפל" של כריסטופר נולאן השפיע: "הנוף הקולנועי השתנה מאז"
חמישים שנה חלפו מאז שהמשפט "השם הוא בונד. ג'יימס בונד" נשמע לראשונה על מסך הקולנוע. השנה היתה 1962 והסרט היה "ד"ר נו". מאז נדמה שאין מישהו בעולם שלא מכיר את דמותו של 007, הסוכן החשאי בשירות הוד מלכותה איתו משפט זה מקושר, ואת האופן בו הוא שותה את המרטיני שלו.
בסוף השבוע הקרוב יעלה לאקרנים "סקייפול", הסרט ה-23 בפרנצ'ייז הארוך ביותר בתולדות הקולנוע, ודניאל קרייג ישוב ויכנס לחליפתו של ג'יימס בונד בפעם השלישית. אותו קרייג, שעם ההודעה על כך שיחליף את פירס ברוסנאן בתפקיד, רבים טענו שהוא נמוך מדי, בלונדיני מדי, שרירי מדי, עם אוזניים בולטות מדי, או פשוט לא מתאים לנוסחה המקובלת. מאז, שני סרטים אחרי ורגע לפני ש"סקייפול" מגיע למסכים, בונד של קרייג, הוכתר על ידי רבים כטוב של כל הזמנים.
קצת אחרת
לרגל יציאת "סקייפול" לאקרנים בסוף השבוע הקרוב, הוזמנו כשלושים עיתונאים מרחבי העולם, למסיבת עיתונאים אינטימית בנוכחות קרייג, חאווייר בארדם ("ויקי כריסטינה ברצלונה") שמגלם את דמות הנבל סילבה, וסם מנדז, במאי הסרט ("אמריקן ביוטי", "הדרך לפרדישן"). בסרט משתתפות גם ג'ודי דנץ' בתפקיד המפקדת של בונד M, וגם נערותיו הנוכחיות ברניס מרלו ונעמי האריס.
לקרייג ולמנדז יש הסטוריה משותפת. הבמאי הבחין לראשונה בקרייג ב-2001 בסדרת טלוויזיה בריטית והטיס אותו לא הרבה אחרי לשיקגו לאודישן לתפקיד הבן המפונק של פול ניומן ב"הדרך לפרדישן". מנדז מספר שזה היה אחד האודישנים הגרועים ביותר בחיים שלו, אך עם זאת הוא החליט לתת לקרייג את התפקיד. מאז השניים חברים ולמעשה קרייג היה זה שהביא את מנדז לפרויקט.
"זה היה איזה ערב במסיבת בית בלונדון", נזכר קרייג, "זרקתי לכיוונו של סם כמה דברים שעלו לי לראש בנוגע לבונד. ואז חרגתי לגמרי מגבולות תפקידי, והצעתי לו לביים את הסרט החדש. אני חושב ששתיתי קצת יותר מדי, אחרת לא הייתי מעיז לעשות זאת, אבל ידעתי שהוא קרא את כל הספרים של איאן פלמינג ושהוא ממעריצי בונד המושבעים. לא היה לי ספק שהוא האדם הנכון לתפקיד".
הצופים מוצאים את בונד של מנדז וקרייג בתחתית. משימתו האחרונה נכשלה לחלוטין, זהותם של מספר סוכנים חשאיים בעולם נחשפה וה-MI6 (סוכנות הביון הבריטית) נמצא תחת התקפה, דבר שמכריח את M (ג'ודי דנץ') להעביר את הבסיס של הסוכנות למיקום אחר. סמכותה של המפקדת האם מתערערת, והיא צריכה להיאבק עם גורמים ממשלתיים, כמאלורי (רייף פיינס), ראש הוועדה הלאומית למודיעין ובטחון פנים, ובמקביל עם גורמים עויינים חיצוניים, בזמן שעברה שב לרדוף אותה. בשעה קשה זו נשאר ל-M בן ברית אחד בו היא יכולה לבטוח - בונד, ג'יימס בונד.
"ב'סקייפול' יש את כל האלמנטים שאנשים מחפשים בבונד", אומר קרייג. "יש את האקשן, יש את האסטון מרטין, את המרטיני, את הנשים היפות, אבל יש בו גם מורכבות. זה סיפור טוב מאוד, קצבי וכייפי, אבל גם בוגר בהרבה מובנים. אני אוהב את העובדה שבונד נופל, ושהסרט מתחיל מנקודת שפל שלו. זה אחד הדברים שאני הכי אוהב בסרט. מעניין מאוד לראות איך הוא קם".
בתחילת העבודה על הסרט הזה, אמרת שאחרי "קוונטום של נחמה" אתה שמח שיוצא לכם לעשות עוד בונד אחד, שאתה מרגיש שיש תיקון שצריך להיעשות. איך אתה מרגיש עכשיו שהסרט גמור?
"לא ממש תיקון. אני חושב שהסיפור שהיינו צריכים לספר דרך 'קזינו רויאל' (2006) ו'קוואנטום של נחמה' (2008) סופר. זה לא סוד ששביתת התסריטאים תפסה אותנו באמצע העבודה על "קוואנטום", דבר שתקע לנו מקל בגלגלים. קשה לעשות סרט בלי כותבים. אבל אני חושב שמייקל פורסטר שביים את הסרט עשה עבודה מצויינת בהתחשב בנסיבות. מה שזה כן עשה, זה איפשר לנו להתנתק קצת משני הסרטים הקודמים שהיו מעין מבוא לדמותו של בונד, ולפתוח דף חדש מהנקודה בה 'קוונטום' הסתיים".
"לא יכולתי לבוא ולהמשיך עם התפקיד ולהעמיד פנים שאני פירס ברוסנאן או שון קונרי או כל מי שגילם את בונד בעבר. הייתי צריך להביא את התרגום שלי לדמות, ופה ניתנה לי ההזדמנות. אני זוכר שיחה מוקדמת מאוד שהייתה לי עם מנדז. התייעצתי איתו בנוגע למה עלינו לעשות על מנת להרים את סרט הבונד הטוב ביותר שנעשה עד היום. רציתי להביא את כל חמישים השנים האחרונות. את הסטייל, שיהיה יפה וקלאסי, רציתי שהמעריצים יאהבו את הסרט אבל גם רציתי להביא משהו מודרני. משהו אחר. ואני חושב שכולם יסכימו אחרי שיראו את 'סקייפול' שהצלחנו לעשות את זה".
כמו כדי לחזק את דבריו של קרייג, מסביר מנדז כי הוא לא פחד להפוך את הסיפור של בונד לפחות קליל וליותר אפל ומתוסבך, כי הוא כבר ידע שהקהל, כמו גם הסטודיו, בשלים לקבל את השינויים האלה. "משהו קרה עם סרטים גדולים ומסחריים מאז 'האביר האפל' של כריסטופר נולאן. זה היה סרט יוצא מן הכלל ומאוד אפל, ועם זאת מאוד פופולרי. בעקבותיו זה נעשה יותר קל לסרטי אקשן גדולים לעסוק בנושאים יותר אפלים ומורכבים. זו אפילו לא דעתי, זו עובדה. הנוף הקולנועי השתנה לאחר אותו הסרט, ועשה את זה להרבה יותר קל למכור סרטים מהסוג הזה לאולפנים.
"אנחנו נמצאים בתקופה בה ניתן לעשות סרט גדול, מהנה, זוהר, אסקפיסטי, ועם זאת גם סרט שאומר משהו על העולם בו אנו חיים. עם ההופעות שדניאל נתן בתפקיד בשני הסרטים הקודמים, בונד מרגיש כמו איש אמיתי שפועל בתוך סיטואציה אמיתית, דבר שמאפשר גם לקהל מאוד להתחבר אליו".
דמותו של בונד היא לא הדמות היחידה עם רבדים נוספים בסיפור. גם דמותו של סילבה, בעל השיער המחומצן ובגילומו היוצא מן הכלל של בארדם, היא לא דמות נבל רגילה. "סילבה הוא כמו מלאך המוות", מסביר בארדם. "הוא מאוד מטופח מבחוץ, אבל מבפנים הוא רקוב לגמרי. יש לו מטרה אחת פשוטה. הוא לא מתכוון להרוס את העולם. הוא מחפש נקמה. נקמה באדם אחד אותו הוא רוצה לחסל".
מה חשבת על גילום דמותו של סילבה, ומה עמד מאחורי ההחלטה להפוך אותך לבלונדיני?
"סם ואני שיחקנו עם הרעיון הזה. החלטנו ליצור אי נוחות בנוגע לסילבה, וזה התבטא גם במראה החיצוני שלו. אני חושב שזה מגניב לגמרי. זה לא הרגיש ככה בפעם הראשונה כשהסתכלתי בראי, אבל בגלל הרעיון שעומד מאחורי זה, הכיף הוא גדול. יש סיבה לך שסילבה נראה כמו שהוא נראה, וזו סיבה שמגלים באמצע הסרט. באיזשהו אופן הוא מתפרק, וצריך להמציא את עצמו מחדש. בגלל זה הוא נראה קצת מזויף, וזה חלק מאוד חשוב בדמות. לא רק העניין של 'היי, איך נגרום לנבל הזה להיראות קצת אחרת'".
מלבד העבודה הקשה על הסרט והמתח הטבעי לפני צאתו לאקרנים - ארבע שנים אחרי יציאת סרט בונד האחרון "קוואנטום של נחמה", הלחץ של הבמאי, השחקנים ובטח גם המפיקים נמצא בשיא מכיוון שהצלחתו בקופות מכריע גם מבחינת עתיד אולפני MGM. כזכור, חברת ההפקה הוותיקה עמדה על סף פשיטת רגל לפני שניצלה מקריסה על ידי ראשי חברת ספייגלאס. אלו ביססו את תוכנית השיקום של האולפנים על "סקייפול".
"גמרתי את העבודה על הסרט ממש עכשיו, לפני עשרה ימים, אז אני עדיין מעכל", אומר מנדז. "זו היתה חוויה של פעם בחיים, ואני חושב שעד שלא עושים סרט של בונד לא ניתן ממש להבין זאת. אני עדיין רוצה לראות אותו שוב ושוב. אני מאוד גאה בסרט וגאה לקחת חלק במשהו שהיווה חלק מחיי מאז שאני בן עשר".
וקרייג מסכם: "הדבר היחיד שיכולתי לאחל עבורו היה שאם אעשה סרט שלישי כבונד, אז שחוויית העבודה עליו תהיה בלתי נשכחת - עם במאי נהדר שמבין את הדמויות וחי אותן, ועם צוות כל כך ממוקד מטרה. אני לא רוצה לקחת שום דבר מזה כמובן מאליו. זה מרגש אותי וזה מאתגר אותי ברמות שאני אפילו לא יכול להתחיל להסביר אותן, וזה הרבה יותר משאי פעם ביקשתי".
