מאיזה שבוע הריון יכול פג לשרוד? מדריך
מספרם בישראל נמצא בעלייה מתמדת, אך החיים אינם פשוטים עבור פג החי באינקובטור במקום ברחם אמו, וחלקם אף יסבלו מבעיות רפואיות בשארית חייהם. לקראת יום הפג הבינלאומי הכנו עבורכם מדריך מיוחד לכל מה שצריך לדעת על פגים
מדי שנה באים לעולם כ-16 אלף פגים, תינוקות הנולדים לפני השבוע ה-37 להריון. בשראל מדובר על עשירית מכלל הלידות. וכך, במקום להמשיך ולהתפתח ברחם אמם, יוצאים הפגים כשגופם עדיין שברירי ואינו בשל לעולם החיצוני ונמצאים בסיכונים לתחלואה קשה וסיבוכים רפואיים. חלקם לא מחזיקים מעמד ונפטרים עוד בבית החולים או סובלים מנכות קשה.
החיים בפגיה לא פשוטים לא רק לזאטוט, אלא גם להוריו, השוהים לצידו יום יום, דואגים לשלומו ולצפצופי המוניטורים סביב. אבל ההתפתחות הדרמטית בעולם הרפואה שינתה משמעותית את סיכוייהם של הפגים לזכות בחיים רגילים ואיכותיים, ולא רק לשרוד.
עוד על פגים:
מחקר ענק: נולדתם פגים? אלו הבעיות שמצפות לכם
מחקר ענק: הפלות חוזרות מעלות הסיכון ללידת פג
נולד לכם פג? כך תעזרו לו להדביק את הפערים
החודש יצויין יום הפג העולמי, שנועד להעלות את המודעות לחייהם של הפגים. יחד עם ד"ר איריס מורג, מומחית לרפואת ילדים ולרפואת ילודים ופגים מהמרכז הרפואי שיבא, אנו מביאים לכם תשובות לשאלות רבות הנוגעות לעולמם של הפגים, מהלידה ועד השחרור המיוחל מהפגיה.
כיצד מוגדר פג?
ההגדרה הראשונה לפג ניתנה ב-1948. הגדרה זו קבעה כי פג הוא תינוק
במשקל הנמוך מ-2.5 ק"ג או מי שנולד בטרם מלאו 38 שבועות הריון מלאים.
בשנת 2002 האיגוד האמריקני לרפואת ילדים שינה את ההגדרה וקבע כי פג הוא תינוק שנולד לפני תום 37 שבועות הריון מלאים, כלומר 259 ימים מהיום הראשון של המחזור האחרון.
מאיזה גיל לידה יכולים לשרוד פגים?
85% מהפגים שנולדו לפני השבוע ה-32 ישרדו, אך יש קשר ברור בין שבוע הלידה לאחוזי ההישרדות: ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר, סיכויי ההישרדות יורדים.
בשבוע 23 סיכויי ההישרדות נעים בין 0% ל-5%, בשבוע ה-24 הסיכויים עומדים על 60%-70% הישרדות ובשבוע 26 הם עולים עוד ל-75% עד 85% הישרדות.
ביפן מטפלים גם בעוברים שנולדים בשבוע 21 ו-22, בעוד שבישראל נקבע גבול החיות בין שבוע 23 ל-24. בשבוע זה ההורים רשאים להשתתף בהחלטה האם לבצע החייאה או לא. משבוע 24 (כשמשקל הפג קרוב ל-500 גרם) הרופאים מחוייבים לבצע בו החייאה. לעומת זאת, בהולנד לא מבוצעת החייאה לפני שבוע 25.
האם פגים נולדים בלידה רגילה?
אין המלצה חד משמעית לדרך העדיפה ללידה כשמדובר בפגים. ניתוח קיסרי בשבועות מוקדמים מהווה גורם סיכון לאם, לכן אם אין סיבה אחרת הדורשת התערבות מיידית ומהירה (כמו דופק לא תקין או מצג עכוז) אין המלצה חד משמעית לבצע ניתוח קיסרי, ולכן באים הפגים לעולם בלידה רגילה.
מה הסיבות ללידת פג?
לידה קודמת של פג מעלה את הסיכון פי שלושה ללידות מוקדמות נוספות, כמו גם להפלות חוזרות. אולם הסיבות העיקריות הן זיהום של מי שפיר (כוריואמניוניטיס), הריון מרובה עוברים, דימומים, שליית פתח והיפרדות שליה.
גורמים נוספים הם רעלת הריון, מומי רחם, עישון של יותר מ-10 סיגריות ביום, שימוש בסמים, גיל היולדת (מעל 35 או מתחת ל-17) ותת משקל של האם.
לאן מועבר הפג לאחר הלידה?
בעבר התייחסו לתינוקות שנולדו בשבוע 34 עד שבוע 36 ושישה ימים כיילודים רגילים והם היו משתחררים כעבור יומיים הביתה. אולם בשנת 2006 האיגוד האמריקני לבריאות הילד העמיד את הקבוצה הזו כקבוצה בסיכון שיש להתייחס אליה כאל פגים בעקבות שכיחות מוגברת של תחלואות המאפיינות פגים, כמו בעיות נשימה, צהבת, ערכי סוכר נמוכים בדם ודימומים תוך מוחיים.
לכן, תינוקות אלה נדרשים למעקב יותר צמוד והם מועברים לאישפוז ביחידת טיפול מיוחד להשגחה וניטור יותר ממושכת. תינוקות שנולדים לפני שבוע 34 או שמשקלם נמוך מ-2 ק"ג מועברים לאישפוז ביחידת טיפול נמרץ פגים.
מתי פגים יכולים להתחיל לאכול?
כמה שיותר מוקדם. כיום מקובל להתחיל להאכיל מוקדם ושלא למטרות הזנה, וזאת כדי להכשיר את המעי לפעולה תקינה בהמשך, כדי לעודד הפרשת מיצי מרה ולעודד המשך גדילה והתפתחות של המעי. כמו כן, ההזנה המוקדמת קשורה בהפחתת שכיחות הזיהומים, שכן כשהפג אינו מקבל מזון המעי חדיר יותר לזיהומי חיידקים.
בפגיות רבות בעולם מתחילים להאכיל כבר ביממה הראשונה לחיים בכמויות מזעריות, לעתים מדובר רק במיליליטר אחד כשלוש עד ארבע פעמים ביום, והכמויות עולות בהדרגה בהמשך. את יתר האנרגיה מקבל הפג בעירוי שבו חלבונים ושומנים, כבר מרגע הלידה.
מה אוכלים פגים?
ההמלצה העולמית היא חלב אם, אליו בהמשך מוסיפים אבקה שנקראת HMF,
המועשרת בסידן, זרחן וחלבון ומספקת לפג את הצרכים היחודיים לו לבניית עצם, גדילה וחלבון לבניית רקמות הגוף. מי שאמו אינה יכולה לספק חלב אם, מקבל פורמולה מיוחדת לפגים המועשרת באותם מרכיבים ובקלוריות. ההזנה מתבצעת תחילה בצינור המוחדר מהאף לקיבה ומכונה "זונדה" ורק בסמוך לשבועות 32-34 מתאפשרת הנקה והאכלה מבקבוק.
האם פגים שומעים ורואים?
מערכת החישה מתפתחת כבר בשבועות מוקדמים מאוד ובהדרגה: תחילה יש רגישות למגע באזור הפה, כפות הידיים והבטן ובהמשך בשאר חלקי הגוף. השמיעה וזיהוי קול האם בשלים מספיק גם אצל תינוק שנולד מוקדם.
מחקרים הראו שתינוק מזהה את ניגון הקול של אימו כבר בלידה. מחקר אחר הראה כי פגים שהוריהם הרבו לדבר אליהם בעודם באינקובאטור השמיעו קולות מוקדם יותר.
הראייה תחילה מטושטשת, אולם גם פגים בשבועות 34-36 יכולים ליצור קשר עין למשך מספר שניות.
כיצד נראים האינקובטורים החדישים בישראל?
אינקובטורים אלו מכונים ג'ירף והם מאפשרים להגיע ל-85% לחות בתוכם. הרעש בהם הוא מינימלי, הם מאפשרים לשקול את הפג מבלי להוציאו, יש להם איטום טוב וניתן אף להרים את המכסה, כך שאם יש צורך בטיפול בפג אין צורך להוציאו מהאינקובטור. עם זאת מדובר באינקובטורים יקרים מאוד ומספרם מוגבל בארץ והם משמשים בעיקר ביחידות לטיפול נמרץ פגים.
האם פג יכול לנשום בכוחות עצמו?
ריאותיו של הפג אינן בשלות דיין והן ממשיכות לגדול ולהתפתח גם לאחר הלידה, בשנתיים הראשונות לחיים. ככל שהפג נולד מוקדם יותר, הריאות אינן בשלות וחלקים בהן פשוט אינם קיימים. נאדיות הריאה, למשל, מתפתחות רק בשבוע ה-34. אותן נאדיות הן שמייצרות את החומר סורפקטנט, המשפר את היענות הריאה ובכך מתאפשר אוורור, מה שעוזר לריאה להתנפח בקלות יותר ולאפשר חימצון טוב של רקמות הגוף.
זו הסיבה שחלק מהפגים, אלו שאינם בשלים נשימתית, זקוקים להזרקה של החומר סורפקטנט לתוך ריאותיהם. הסורפקטנט מיוצר מחזיר או מעגלים, וקיימים נסיונות לייצר אותו באמצעות הנדסה גנטית, אולם זה עדיין בגדר מחקר בלבד.
האם כל פג זקוק להנשמה?
כיום משתדלים להימנע כמה שניתן מהנשמת פגים, כיוון שהיא טומנת בחובה סיכונים, בעיקר פגיעה ריאתית מתמשכת ונזקים חימצוניים. אם נאלצים להנשים משתדלים שזה יהיה לפרק זמן קצר ככל האפשר, וכשהתינוק אינו זקוק עוד להנשמה - מפסיקים אותה. שיטות חדשות כוללות שימוש במנשם המחובר לאף בהנשמה שאינה פולשנית.
האם לחוויית הפגיה השפעה לטווח ארוך?
יותר ויותר רופאי פגים ואלו שעוסקים במעקב אחר הפגים משייכים לחוויות החיים הראשוניות השפעות על התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים. על מנת לצמצם את עודף הגרויים הקיים בפגיות ואותו חווים הפגים הקטנים לפעמים חודשים עד שחרורם מקובל כיום להפחית את עוצמת התאורה, לפעמים עד לאור דמדומים, או לכסות את האינקובטורים. בנוסף ניתנת הדעת להפחתת עוצמת הרעש (של מוניטורים ודיבורים) וכןבחלק מהפגיות מותקנים שעונים מיוחדים המודדים את עוצמת הרעש.
כיום גם משתדלים להפחית את החשיפה לכאב על ידי צמצום פעולות מכאיבות ומתן טיפול נוגד כאבים כאשר צריך, וכן מעודדים את ההורים למגע, דיבור וטיפול בפג. בפגיות רבות מונהגת שיטת הקנגרו, וכיום גם מעודדים את ההורים לרחוץ את ילדיהם, להאכילם ולחתלם, תוך שיכון הפגים והוריהם בחדרים פרטיים כך שניתן לשמור על אווירה אישית ושקטה.
בפגיות בעולם מקובל לשכן את הפגים והוריהם בחדרים פרטיים כך שניתן לשמור על אוירה אישית ושקטה.
האם פגים צריכים לקבל חיסונים מיוחדים?
חיסון RSV ניתן לפגים שנולדו לפני 32 שבועות הריון בכדי להפחית תחלואה נשימתית. מדובר בחיסון המגן על התינוק מפני הנגיף, שגורם לדלקת ריאות קשה המסכנת חיים. החיסון ניתן במסגרת קופת החולים. במקביל מומלץ לחסן את הפגים מגיל חצי שנה נגד נגיפי השפעת.
מתי התינוק מפסיק להיות פג?
לאחר השחרור מהפגיה מרבית הפגים מוזמנים לביקורות ומעקבים, כמו גם ביקורות של מומחים לרפואת עיניים, מעקב שמיעה ומעקב התפתחותי. מקובל לומר כי עד גיל שנתיים אם קיימים פערים בגדילה ופערים התפתחותיים - הם לרוב חולפים. יחד עם זאת פגים לא מעטים, במיוחד אלו שנולדים בשבועות המוקדמים, ממשיכים לצמצם פערים גם אחרי גיל זה.
מתי משתחררים הביתה?
הנהלים שונים בפגיות השונות. באופן כללי משחררים כאשר התינוק מגלה סמני בשלות: אוכל היטב מבקבוק, שומר על חום גופו ועולה במשקל בצורה קבועה. כל אלו מתרחשים בסמוך לשבוע ה-36.
מדוע נותנים לפגים קפאין?
בשל חסר בשלות של מערכת העצבים ומערכת הנשימה, שכיחות אצל פגים
"הפסקות נשימה" וירידה בדופק. קפאין ניתן במקרים אלו כתרופה המעודדת את מרכז הנשימה לגירוי - ובכך מונעת את התהליכים הללו. במחקר שכלל 2000 פגים הוכח כי התרופה בטוחה ואף מפחיתה שכיחות סיבוכי פגות אחרים. את הקפאין מקובל לתת מסמוך ללידה ועד שבוע 34.
האם פגים בסיכון גבוה יותר למוות בעריסה?
כן. מסיבה זו כללי הבטיחות חשובים ביותר, עד גיל שנה, שעיקרם שינה על הגב ועל מזרן קשיח במיטה נפרדת, הרחקת חפצים ממיטת התינוק, הימנעות מעישון, ועידוד הנקה. במקרים חריגים ממליצים הרופאים לשחרר את התינוק לביתו עם מוניטור, אולם אצל מרבית הפגים ההמלצה היא לשחרר לבית ללא צורך באמצעי ניטור.
ייעוץ רפואי: ד"ר איריס מורג, מומחית לרפואת ילדים ונאונטולוגיה, מנהלת פורום פגים
ב-ynet