ביום חמישי האחרון התקיים בבית אירגון הילל שאוניברסיטת סטנפורד אירוע בשם "מידל איסט פיס קונצרט", פרי שיתוף פעולה של הילל, המחלקה ללימודי איראן בסטנפורד ומספר אירגונים יהודיים באזור. האווירה במופע הייתה נעימה ואינטימית והוא כלל לראשונה מופע משותף של שני מוזיקאים ישראלים, יאיר דלל ודרור סיני, יחד עם מוזיקאי פלשתינאי ומוזיקאי איראני. במהלך הערב הופיעה גם הרקדנית הישראלית, מרים פרץ, במחול אתני קלאסי וסחפה את הקהל שנכח במקום.

"המטרה הייתה להכניס את התרבות הישראלית לקונטקסט רחב יותר בכדי למשוך יותר סטודנטים ולהראות שהילל והקהילה היהודית פתוחים לתרבויות אחרות וניזונים מהן", מסביר רועי ימין, שליח הסוכנות היהודית להילל בסטנפורד. "ואכן קיבלנו תגובות חיוביות על הקונצרט כמעורר השראה, כעל חוויה כמעט דתית! אחד הסטודנטים ציין בפניי שזו הפעם הראשונה שנחשף לישראל האותנטית. תגובה נוספת שריגשה אותי במיוחד הייתה של סטודנטית מוסלמית עטויה בחג'אב שניגשה אליי. היא הודתה לי על הערב ובעיקר על כך שהזכרנו לכולם שהשלום בין האנשים עדיין אפשרי".

אירוע נוסף שיערך בחסות הילל,ICC במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו (JCC) והמרכז ללימודי יהדות באוניברסיטה הוא המופע המרהיב של ריטה "השמחות שלי", שיעלה בסטנפורד ב-3 בנובמבר ויכלול את להיטיה הגדולים בשילוב מוזיקה בשפה הפרסית. ההופעה תתקיים באולם המכיל מעל ל-700 מקומות ישיבה והציפייה היא שכל הכרטיסים יימכרו. "ריטה זו תרבות ישראלית נטו ואנחנו מציגים אותה כמדונה הישראלית אבל בו-זמנית שמים דגש על הרקע הפרסי, כדי להעצים את הדגש על המסר ולמשוך סטודנטים מהקהילה האיראנית", אומר רועי. "הסטודנטים והסגל בקמפוס מגלים עניין רב בזמרת שהיגרה מאיראן ומצליחה בישראל עם שירים בפרסית". להזמנת כרטיסים למופע של ריטה בסטנפורד

"ריטה זו תרבות ישראלית נטו ואנחנו מציגים אותה כמדונה הישראלית"

ראיון עם הזמרת ריטה ב-CNN על המופע המשלב שירים בפרסית ועברית

איך הגעתם לשיתוף פעולה עם המחלקה האיראנית?

"פנינו לראש המחלקה ללימודי איראן באוניברסיטה, ד"ר עבאס מילאני, והוא מאד התלהב מהרעיון של לעבוד יחד. ישבתי איתו לשיחה שרציתי שתימשך לנצח. הוא אדם מרתק מאד וביקורתי כלפי המשטר האיראני, ששב והדגיש שלעם האיראני אין בעיה עם ישראל, זו רק בעיה של ממשלות. סיפרתי לו שאמא שלי מהמדאן שבאיראן ומהר מאוד השיחה התגלגלה למעמד הנשים האיראניות ועל החלק שלהן במאבק נגד השלטון. כילד, אמא שלי תמיד ציינה בפניי עד כמה הנשים האיראניות משכילות ושהן לא נכנעו בקלות לדיכוי של המימשל. ד"ר מילאני מאוד התרשם מכך ואמר שהוא שמח לפגוש אנשים שאינם ניזונים מן הסטיגמות המוכרות על האיראנים. כאשר סיפרתי לו על המופע של ריטה, הוא מאד התרגש. הוא שמע את השירים שלה בפרסית, סיפר שיש לה הרבה מעריצים באיראן שנחשפו למוזיקה הזו והוא אף נתן חסות לאירוע והביע נכונות להשתתף ולסייע לאירועים בין-תרבותיים בין הילל למחלקה האיראנית".

רועי ימין (26) הוא השליח החמישי הישראלי בהילל-סטנפורד מטעם הסוכנות היהודית. הוא הגיע לכאן במסגרת תוכנית משותפת שנקראת The Jewish Israeli Fellow, שקוצרת הצלחה רבה. כבעל מרץ וכריזמה החיוניים לתפקיד ועל רקע השכלתו בתחום תקשורת ועיתונאות, הוא אותר ועבר שלבי מיון והכשרה ארוכים שקדמו להגעתו להילל. עם זאת, הוא מציין, אין כמו מראה עיניים והחוויה של הדברים בשטח. אנחנו נפגשים בבית הילל הממוקם בשדרת מיי-פילד בין בתי האחוות השונים וניתן לאירגון היהודי בחכירה ע"י האוניברסיטה.

"הילל הוא אירגון קהילתי יהודי הפזור במעל ל-500 קמפוסים בארה"ב ונולד בראש וראשונה מתוך צורך בחיי קהילה יהודיים. בעוד שיש לנו נתונים על כך שכתשעה אחוזים מהסטודנטים בסטנפורד לתואר ראשון הם יהודים, ישנם כיום גם הרבה סטודנטים ישראלים שלומדים לתואר שני ולדוקטורט כך שבשנתיים האחרונות הילל שם לו מטרה לשמש גם בית לישראלים. הילל נתפש לעיתים כמאוד דתי במהותו ויש ישראלים שמוצאים בזה בעייתיות. אחת המטרות שלי להפוך אותו לנגיש לישראלים מכל הרקעים.

רועי ימין עם סטודנטיות ב"מידל איסט פיס קונצרט"

"התוכנית של הסוכנות היהודית עם הילל שאני פועל מטעמה בעלת חשיבות רבה ברמה הממסדית של ישראל ואף ישנו קשר הדוק עם הקונסוליה של ישראל. בסטנפורד זה בולט במיוחד, מכיוון שהאוניברסיטה מדורגת שנייה בעולם ורבים מבוגריה משתלבים בשורותיה של הצמרת הכלכלית והפוליטית של ארה"ב".

אלו פעילויות קהילתיות אתם מקיימים במרכז?

"אנחנו מארחים סטודנטים לארוחות שבת וחגים באופן קבוע. בראש השנה האחרון אירחנו שמונה מאות איש. יש לנו פרויקט שנקרא 'חלה פור האנגר' – סטודנטים מכינים חלות ואת הכסף שנאסף ממכירתן תורמים עבור משפחות נזקקות. פרויקט אחר נקרא 'מחנה קסם', פעילות קיץ לילדים ממשפחות עם חולי סרטן כשהמטרה של כל הפעילויות היא ליצור מעורבות קהילתית ועוד שורה של פעילויות נוספות שהעקרונות העומדים בבסיסן שאובים מן התרבות והמסורת היהודית. התוכנית הישראלית שאני מנהל מכוונת לחשוף את הסטודנטים להיבטים מגוונים של מדינת ישראל. לדוגמה, הסיפור של שלמה מולא, ח"כ שהגיע מאתיופיה, שבא לדבר עם הסטודנטים כדי שילמדו על הקהילה האתיופית בישראל. כמו כן, פעם בשנה אנחנו מקיימים יריד ענק ביום העצמאות בהשתתפות אמנים ישראלים והשנה גם נקיים לראשונה בפברואר יריד היי-טק של חברות ישראליות ברחבי הקמפוס במטרה לחשוף את הסטודנטים לחברות ישראליות בעמק הסיליקון ולהנכיח את ישראל ברמה התרבותית והטכנולוגית".

מה עם פעילות פוליטית נגד ישראל בקמפוס? 

"אנחנו עדים בקמפוס לפעילות פרו-פלשתינאית ואנטי-ישראלית של אירגונים מוסלמים והבטן שלי מתהפכת למראה הכרזות שהם תולים. אבל בסטנפורד, שהיא אוניברסיטה פרטית, זה נעשה בצורה מתורבתת, בשונה מברקלי, שם הדברים יותר סוערים כמו הקמת חומה או מחסום של צה"ל באמצע הקמפוס כפרופגנדה נגד ישראל. בסטנפורד יש תנועה שכוללת כנסים ודוברים נגד ישראל וגם 'בי.די.אס', תנועה שדוגלת להחרים סחורות מישראל, כשחלק מהתפקיד שלנו כאירגון מוערך הוא לעבוד עם ההנהלה והסטודנטים של האוניברסיטה, ליצור דיאלוג ולעצור כל מהלך שנועד להחרים את ישראל. לדוגמה, כשצה"ל עצר סטודנט מוסלמי מסטנפורד שנסע לשטחים הרוחות פה סערו, אחד התפקידים של השליח של הילל היה לתת מידע לסטודנטים ולהסביר שהוא השתתף בפעילות לא חוקית".

מחול אתני ים תיכוני. מרים פרץ

מה אתה לומד כישראלי מהעבודה בהילל ?

"אני נמצא במקום פלורליסטי מאד וכל פעם אני נפעם מכך מחדש. מנהלת האירגון היא הרבה סרינה איזנברג, וישנה גם רבה מאד מוערכת בשם מייקל קופלנד, שמובילה סשיינס של יהדות מתקדמת ושל הקהילה הגאה ביהדות. כך שאפשר לראות פה רב אורתודוכסי, רב חרדי ורבה לסבית יושבים יחד ומשתפים פעולה ואני אומר להם שהם יכולים ללמוד מאיתנו הישראלים על תכל'ס ולהזיז תהליכים ואנחנו צריכים ללמוד מהם על פלורליזם, כבוד וקבלה של האחר. "אני אמנם חילוני אבל מגיע מרקע דתי ומבית כנסת מזרחי, כך שביום כיפור האחרון השתתפתי בבית הכנסת הרפורמי וצפיתי בתפילה יחודית ויפהפיה שבמהלכה ניגנו בגיטרה. זאת חוויה מאוד שונה עבורי, שחשפה אותי ליהדות שונה מבישראל. כשביקשו שאני אעלה לקרוא בתורה הבנתי כמה עוצמתית העובדה שאני קורא תורה בשפתי שלי, ומבין את הכתוב. "בזמן שיעורי עברית וליווי לקבוצות סטודנטים פרו-ישראליות שאני מעביר בקמפוס גיליתי סטודנטים בני 18 חריפים מבחינה אינטלקטואלית, צמאים לדעת, והם מצליחים לאתגר אותי בשאלות שקשורות לישראל. איכפת להם, אבל לא מנקודה של תמיכה אוטומטית, והם גורמים לי ללכת ולחשוב על הדברים בכובד ראש כי הם לא מקבלים סיסמאות באוויר".

"האפשרויות כאן בלתי מוגבלות כי זה מקום מדהים, אבל את הילדים שלי בעתיד אגדל בישראל, כי רוב העשיה שלי היא למען ישראל ומתוך מקום ציוני. אני חושב שישראל צריכה חבר'ה צעירים, חילוניים ומשכילים, שיהיו בארץ ושיהיה איכפת להם מעשיה חברתית. במהלך לימודי לתואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב נחשפתי להמון ביקורת בהקשר של החברה הישראלית והממשלה, אז יש לי את הצד הביקורתי כלפי המדינה. זה לא גורם לי לרגע לחשוב שאני לא רוצה לחיות בארץ. אני רוצה לחזור וחולם לשנות את מה שמפריע לי". 

לאתר של אירגון הילל