לעוות את איווט. ליל כל הצבועים
כשרוצים להשתלט על המרכז-שמאל, מציירים מפלגת מרכז-ימין לייט כמו הליכוד ביתנו כגוף קיצוני. איפה היו כל אנשי קדימה והעבודה שישבו בממשלה אחת עם ליברמן?
לפיכך לא נדרש היה מאמץ רב להוציא משלי, מיאיר וממיטב החברים הפוליטיים והתקשורתיים משמאל את שלל תיאורי האימה על הרשימה המשותפת האולטרה ימנית וקפיטליסטית של הליכוד וישראל ביתנו, ובעיקר על הליכוד שנמשך באף ימינה-ימינה בידי ליברמן. כשרוצים להשתלט תודעתית על כתר המרכז-שמאל, אך טבעי לצייר מפלגות מרכז-ימין לייט כמו הליכוד וישראל ביתנו כגופי ימין קיצוני ולאומני, קל וחומר אם מתקיימת חבירה בין מפלגות אלה, ובה בעת לנסות ולשפר את מסכות המתמרכזים שהם עוטים על פניהם.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
מישהו הפסיק את הדלק בעיר המרכזית / מיכאל טוכפלד
פלסטר על ראשם של תושבי "חוטף עזה" / שחף אלון
כך יכולה יחימוביץ', לשעבר מצביעת חד"ש, שוחרת ועדים גדולים דגולה, שעמדותיה החברתיות-כלכליות מצויות כבר שנים הרחק מעבר להרי החושך הסוציאליסטיים, להעיד לפתע על עצמה בימים האחרונים שהיא בעד תחרות, ואפילו בעד שוק חופשי, והיא בכלל ידידת המגזר העסקי. כך יכול גם לפיד, איש שמאל מדיני לכל דבר ועניין עד לאחרונה (הן בעמדותיו והן במִילְיֶה שסביבו), וזולל מתנחלים ידוע בלא מעט מטוריו עד לאחרונה, שהבהלה למרכז אחזה גם בו, להתחיל לפתע ללטף מתנחלים, ולא פחות חשוב לעשות זאת מאריאל.
בקושי ימין לייט
אם תחפושת המתמרכז מקנה לשלי ויאיר מקום של כבוד בליל כל הקודשים, מקומם של כמה מבכירי קדימה והעבודה שמור בהיכל התהילה של ליל כל הצבועים. כך, למשל, יכול אולמרט לראות בליברמן ב-2006 אדם פרגמטיסט ואחראי ולמנותו לסגן ראש הממשלה ולשר לעניינים אסטרטגיים, אך כשאיווט חובר לנתניהו לרשימה משותפת, נהפך הדבר בעיני אולמרט לחלום בלהות של מפלגת ימין מטורף. כך גם לגבי ציפי לבני. כל עוד ישבה עם ליברמן באותה ממשלה או קראה לו להצטרף אליה ב-2009 - כשנקראה להרכיב ממשלה - היה יו"ר ישראל ביתנו אדם מתון וגמיש שניתן למצוא עמו שפה משותפת. כשהוא רץ עם נתניהו, מצליחה אותה דמות, לדידה של לבני, לגרום לרשימה המשותפת להיות ימין סהרורי שעוד לא ידענו כמותה.
יו"ר קדימה, שאול מופז, שישב עד לפני כמה חודשים עם נתניהו וליברמן באותה ממשלה, גילה לפתע כי החבירה ביניהם יוצרת איום חד וממשי על ישראל, בין השאר משום שליברמן איים בעבר בהפצצת סכר אסואן. הבעיה הקטנטנה היא שמאז האיום של ליברמן ב-2001 ישב עמו מופז בכמה וכמה ממשלות, כשמן הסתם אז לא סבר שישיבת איווט האיום באותה ממשלה יחד עמו היא לא פחות מאיום אסטרטגי על ישראל. וברוח אותה תוכנית חלוקה נוהגים כמובן גם כמה מבכירי העבודה, ובראשם יצחק (בוז'י) הרצוג, שכידוע חלקו את יצוען המיניסטריאלי עם ליברמן בממשלת אולמרט ונתניהו הנוכחית, אך כשליברמן חבר לנתניהו, נוצרה באחת, לטעמם, מפלגת ימין מטורפת.
ליברמן וכמעט כל רשימתו הם לא יותר ימין מהליכוד. והליכוד, כמו ישראל ביתנו, הם הרבה יותר מרכז עם פזילה קלילה ימינה מאשר ימין אמיתי. בין אם מדובר בתחום המדיני על אימוץ עקרון שתי מדינות, על הקפאת הבנייה ביו"ש, או על ההבלגה הנמשכת על הירי בדרום, ובין אם מדובר בתחום הכלכלי, על מערכת המיסוי (למשל, מעמד הביניים בישראל משלם מס נמוך בהרבה בהשוואה לממוצע ה-OECD, ואילו העשירון העליון משלם יותר מהממוצע ב-OECD), או בהכבדת הרגולציה על שוק ההון בפרט ועל השוק החופשי בכלל - באלה גם באלה, וגם בתחומים רבים אחרים, נתניהו כליברמן הם בקושי ימין לייט.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
