לא ערבים זה לזה: אשליות הניצחון של חמאס
מצרים חוששת לאבד תמיכה כלכלית, איראן וסעודיה שקועות במשבר הסורי - והטרוריסטים מהרצועה לא מקבלים סיוע של ממש. אבל מי יתחזק בעזה כשחמאס נחלש?
העולם הערבי מביט על התמונות מעזה בתסכול. ישראל מפציצה את רצועת עזה - את משגרי הטילים בחאן יונס בדרומה ואת מצבורי הנשק בג'בליה בצפונה - ללא מפריע. חמאס והג'יהאד האיסלאמי משגרים טילים ורובם נבלמים על-ידי מערכת "כיפת ברזל". ישראל החלה את מבצע "עמוד ענן" בהצלחה אדירה: חיסול רב המחבלים אחמד ג'עברי, האיש שהיה בצעירותו בפתח, נאסר והתגייס בכלא הישראלי לתנועה האיסלאמית והפך לרמטכ"ל חמאס.
חיסולו של האיש מספר 2 אחרי מוחמד דף הוא המשך לסדרת החיסולים נגד מגה-מחבלים שהיו בלתי נגישים עד לאחרונה. בראשם עומדים עימאד מורנייה ואוסמה בן לאדן. חיסולים אלה שנכשלו בעבר, מעבירים מסר מרתיע חשוב למנהיגי הטרוריסטים בעולם, בערבית: "כל כלב ייג'י יומו". הציפייה ברצועת עזה הייתה שהפעם, בניגוד לעבר, תתערב מצרים לטובתם. "האביב הערבי" הביא את האחים המוסלמים, עמיתיהם של חמאס, לשלטון במצרים. לפני ואחרי היבחרו, הביע נשיא מצרים מוחמד מורסי את מחויבותו לעניין הפלסטיני. האם אכן לחמאס יש למה לצפות?
עד למבצע - וגם ביממה הראשונה שלו - האכזבה בעזה ממורסי רבה. הנשיא שהבטיח לפתוח את הגבול בין עזה לסיני, סגר את כל המעברים לרצועה על מנת לנהל מלחמה יעילה בטרוריסטים בסיני. המהפכה המצרית השאירה את הקופה בקהיר ריקה ומורסי אינו מסוגל לסייע כלכלית לממשלת חמאס
בטווח הנראה לעין. המלחמה בסוריה יצרה מתח בין איראן לחמאס, שמזדהה עם האחים המוסלמים. מאז הנתק עם חמאס, ריכזה איראן את הסיוע בידי הג'יהאד האיסלאמי.
התחזקותו של הג'יהאד האיסלאמי על חשבון חמאס אִפשרה לו להכתיב את התנאים בשטח ולהגביר את ירי הטילים לעבר ישראל. בהיעדר תמיכה ממצרים ומאיראן, חמאס עמד על סף משבר גדול. בסוף החודש שעבר הגיעה לו הישועה בדמותו של אמיר קטאר חאמד בן חליפה אל-ת'אני, שבא על מנת למלא את החלל שנוצר ברצועה. בעצם ביקורו הכיר האמיר בחמאס כשליטת הרצועה וגם תרם לה סכום משמעותי של רבע מיליארד דולר.
הצעד חסר התקדים של קטאר גרם לזעם רב ברשות הפלסטינית בגדה המערבית. הסיוע הקטארי לחמאס יוצר הקבלה בין שני הסכסוכים, בעזה ובסוריה. בסוריה מסייעת נסיכות קטאר, יחד עם סעודיה, לאחים המוסלמים במאבקם נגד המשטר. בעזה מנסה קטאר למנוע את התחזקותם של הגורמים הנתמכים על-ידי איראן, דהיינו הג'יהאד האיסלאמי.
את המחיר למלחמה הקרה בין מנהיגי העולם השיעי לעולם הסוני משלמים תושבי הדרום - ועכשיו גם המרכז: הג'יהאד האיסלאמי בעידודה של איראן מעוניין לסחוף את ישראל למלחמה כוללת נגד עזה, שתביא להבערת האזור ותערב את מצרים. ישראל עקבה בדאגה אחרי תהליכים אלה ואולי קיוותה שחמאס ישתלט על הג'יהאד. אך בשבועות האחרונים הירי לא נמנע, וחמאס עצמו ירה.
הג'יהאד מתחזק על חשבון חמאס
מבצע "עמוד ענן" עלול להביא לתוצאות לא רצויות לישראל. בזמן האינתיפאדה השנייה פגעה ישראל בכוחותיה של משטרת הרשות הפלסטינית ובכך אפשרה לחמאס להתחזק. עתה מרוכזות ההתקפות נגד חמאס, וזה עלול בעקיפין לחזק את הג'יהאד האיסלאמי. זאת ועוד, חמאס ניזוק לא רק מאפשרות לאובדן השליטה, אלא בשל עליית התמיכה בג'יהאד האיסלאמי בקרב דעת הקהל בעולם הערבי.
אחד הטוקבקיסטים באל-ג'זירה היטיב לבטא את תחושתם של ערבים רבים: "שימו לב! הדלק למטוסים המפציצים את עזה מקורו בסעודיה. לעומת זאת, הטילים הנורים על ישראל מקורם באיראן". מגיב אחר תהה: "מדוע סעודיה ומדינות המפרץ מחמשות את לוחמי הג'יהאד בסוריה ולא בעזה?" טוקבק נוסף כתב בציניות: "לפני ימים מספר פשט הצבא הסורי על מחנות הפליטים של הפלסטינים, היום התקיפו המטוסים הישראליים את הפלסטינים בעזה!"
תגובות רבות מלמדות על תסכול מהסיוע למורדים בסוריה שבא כביכול על חשבון הסיוע לפלסטינים ברצועת עזה: "מדוע לא מקימות מדינות ערב את ארגון 'ידידי פלסטין' (במקביל ל'ידידי סוריה')?", או "כמה מאמץ משקיעים המנהיגים הערבים להילחם בעיראק, סוריה ולוב, מה עם שחרור אל-אקצא?"
בכמה עיתונים בעולם הערבי הופצו אתמול שמועות, לפיהן חמאס כבר ירתה טיל פאג'ר 5 על תל-אביב וישראל לא מודה בכך. דוברי התנועה ניזונו מהוראות אמיתיות להפעיל טילים אלה, אלא שישראל דאגה לחסל חלק מהם מבעוד מועד. לצערנו היום החלו להתממש תקוות המשגרים להגיע לגוש דן.
ועדיין, גם חמאס וגם הג'יהאד האיסלאמי חיים באשליה שלמאבקם סיכוי אמיתי לנצח את ישראל, בעיקר כאשר איראן ומדינות ערב כגון קטאר ומצרים כביכול תומכות בהן. אולם עד כה נראה שהאשליה מתנפצת לנגד עיניהם.
מצרים אינה יכולה לסייע להם בפועל, כי איום אמיתי על ישראל, מעבר לגינוי והחזרת שגריר, יגרום לאובדן הסיוע הכלכלי מאירופה ומארה"ב. איראן מחד וסעודיה ומדינות המפרץ מאידך, שקועות במשבר הסורי ואינן יכולות להתפנות למשבר בעזה. אם כך, נראה שהעיתוי של המבצע הישראלי מוצלח. ועדיין נותרת השאלה אם כאשר החליטה על המבצע, שאלה ההנהגה בישראל את עצמה מי ייכנס לחלל שייווצר מהחלשת חמאס. החל ממחר, מצרים תשקיע את כל המאמצים הדיפלומטיים להשיג רגיעה על מנת לעצור את התהליך שעלול לצאת מכלל שליטה. ראש ממשלת מצרים בכבודו ובעצמו יגיע לרצועה על מנת להוכיח שלקהיר החדשה יש עדיין תפקיד מרכזי בתווך שבין ישראל לממשלת חמאס.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
