מפת האינטרסים: עם מי אנחנו מדברים בקהיר?
מורסי רוצה הפסקת אש ואולי דימוי של מנהיג העולם הערבי. משעל, מהנהגת החוץ של חמאס, מחפש סוף לעימות כדי להגביר השפעה. מולם עומדים הסלפים ומחנה הנייה, שמעדיפים להסלים את הלחימה. מפת יחסי הכוחות במו"מ עם ישראל
עיני כל העולם נשואות לקהיר, משם אולי תצא הודעה על הפסקת אש בין הצדדים הנצים. אלא שבניגוד לסכסוכי עבר בין ישראל לבין הפלסטינים, אז היה הנשיא המצרי חוסני מובארק מטיל את כובד משקלו ומביא לנצירת כלי הנשק, המצב כיום שונה לחלוטין - מובארק נמצא בכלא. מחליפו, מוחמד מורסי, חסר ניסיון בינלאומי ומאפשר בלית ברירה לגורמים שונים לבחוש בקלחת המשא ומתן עם ישראל, אף על פי שהיה רוצה להיות זה שגוזר את הקופונים בסופו של יום.
מבצע עמוד ענן
- כל העדכונים, הפרשנויות, התמונות והסרטונים
"נשיא מצרים נמצא במבוי סתום. מצד אחד, הוא לא יכול לממש את האג'נדה של 'האחים המוסלמים', ומצד שני, הוא רוצה להיות המנהיג של העולם הערבי ולא רוצה שאת העסק ינהלו מתווכים אחרים כמו קטאר וטורקיה", מסביר ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי.
לדברי ד"ר פרידמן, מורסי רוצה להיות האיש שיביא לפשרה ולסיום העימות הנוכחי בין חמאס לבין ישראל. "מסיבה זאת הוא כנראה לוחץ על חמאס להגיע לפשרה ולהפסקת אש".
במשך שנים ניהלו מנהיגים ישראלים קשר ישיר עם הנשיא המצרי מובארק, שבעתות משבר עם הפלסטינים ידע כאמור להביא להשגת פשרות ולסגירת עסקות. אלא שמובארק כבר איננו דמות מפתח בזירה האזורית לאחר שהודח במהפכה עממית לפני יותר משנה וחצי.
"מורסי בתחרות עם קטאר החוצפנית"
"מורסי רוצה להוכיח שהוא קובע את הכללים ושמצרים עדיין מנהלת את העולם הערבי ונותנת את החסות לחמאס", אומר ד"ר פרידמן.
"הוא נכנס לתחרות עם 'הנסיכות החוצפנית' קטאר ועם טורקיה - ולא רק איתם. כל מיני אנשים מגיעים לעזה כדי להראות שהם מנהלים את העניינים".
על רקע המצב הכלכלי הקשה במצרים, הלחץ שמופעל על מורסי גדול בעיקר דווקא מצד ציבור בוחריו ואנשי תנועתו מ"האחים המוסלמים". "מורסי לחוץ להגיע לפשרה ולהפסקת אש. ככל שהלחץ יילך ויגבר, הוא לא יוכל לעמוד בלחץ. יגידו לו 'מה ההבדל בינך לבין מובארק? אתה נושא ונותן עם ישראל בזמן ההפצצות עם עזה. אתה מנסה להגיע לפשרה במקום לבטל את ההסכמים עם ישראל'".
הדחתו של מובארק מהשלטון במצרים הביאה לעלייתם של "האחים המוסלמים" לשלטון - שזכו לרוב בפרלמנט והושיבו איש מטעמם בארמון הנשיא - ולחיזוק כוחם של גורמים איסלאמיסטים שונים, בהם הסלפים שקראו יותר מפעם אחת לממשלת מורסי לבטל את הסכמי השלום עם ישראל.
שחרור עזה? רוצים את אל אקצה
מהי עמדתם של הסלפים לגבי המשא ומתן להפסקת אש שמתנהל בין ישראל לבין חמאס? לפי ד"ר פרידמן, "מארגני הפגנות המחאה במצרים ביום שישי האחרון, בהם אנשי 'האחים המוסלמים' והסלפים, קראו ל'שתי הפתיחות' - פתיחת שערי הג'יהאד ופתיחת כל המעברים לעזה לצורך העברת ציוד, נשק ומזון".
אך בעוד הנשיא המצרי מורסי מנסה להוריד במעט את הלחץ שמופעל עליו על ידי פתיחת מעבר רפיח לסחורות בלבד, וזוכה אפילו למחמאות מצד אמיר קטאר חמד בן חליפה א-ת'אני,
הסלפים תובעים ממנו פעולות קיצוניות ביותר. "האיסלאמיסטים במצרים לא רק קוראים לשחרור עזה אלא לשחרור אל אקצה", אומר פרשננו לענייני ערבים. "כלומר, הם מנסים למנף את המבצע בעזה כדי לגייס את מצרים למלחמה בישראל. בשלב הראשון, כל האיסלאמיסטים קוראים לביטול הסכמי השלום, אולם הסלפים רוצים יותר ודוחפים לנתק כל מגע עם ישראל ולהכריז ג'יהאד".
"הסלפים שואפים כמובן לג'יהאדיזציה. הם קוראים לפעילי ג'יהאד מכל העולם לבוא לעזה", מסביר ד"ר פרידמן ומזכיר את הסיסמה שחזרה על עצמה פעמים רבות בימים האחרונים בקרב הקיצונים האיסלאמים במצרים: "מיליון שהידים בדרך לירושלים" וסיסמה נוספת: "חייבר, חייבר יא יאהוד ג'ייש מוחמד ס-יעוד" (זכרו את חייבר יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור).
הסלפים הקיצונים הם דמויות חדשות יחסית בזירה הפוליטית המצרית מאז הדחתו של מובארק מהשלטון. הם דוגלים ביישום ערכי האיסלאם כמו בסעודיה, שם יש הפרדה בין גברים לנשים והנשים חייבות לעטות רעלה.
שר ההגנה המצרי מעדיף להתמקד בסיני
שר ההגנה של מצרים, פילדמרשל עבד אל-פתאח סיסי, הוא דמות שיש לשים אליה לב במהלך המשא ומתן שמתנהל להביא להפסקת האש. ד"ר פרידמן מזכיר שיקול חשוב מאוד שעומד לנגד עיניו של הבכיר המצרי: "סיסי כנראה מתנגד לפתיחת כל המעברים לרצועת עזה. הוא זה שסגר אותם משום שהוא לא רוצה שהמבצע הישראלי בעזה יפריע למבצע המצרי בסיני".
בעוד הסלפים קוראים למלחמת ג'יהאד בישראל, ד"ר פרידמן לא רואה אפשרות לפיה סיסי ייענה לקריאתם. "הצבא המצרי לא יכול בשום פנים ואופן להפנות את כל הכוחות לישראל. ארצות הברית היא ספקית הציוד העיקרית של צבא מצרים ולכן הגנרלים שלה לא יכולים להרשות לעצמם להכעיס את האמריקנים".
ומה קורה בצד הפלסטיני? האם גם שם חלוקות הדעות על תנאי הסכם הפסקת האש עם ישראל? ד"ר עידו זלקוביץ, מומחה לפלסטינים מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ומרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, מיפה בשיחה עם ynet את יחסי הכוחות השונים בצד הפלסטיני במסגרת המשא ומתן.
ד"ר זלקוביץ הצביע על תמונת מצב מורכבת ועל מאבק כוח פנימי שמתנהל בתוך חמאס, שבמרכז תנאי ההסכם מציב את הסרת הסגר הפוליטי והכלכלי על עזה והפסקת מדיניות החיסולים של ישראל. "מאז 'האביב הערבי', המשקל הסגולי של הנהגת חמאס בעזה עלה על חשבון הנהגת חמאס חוץ בראשות חאלד משעל ועזה הפכה יותר מיליטנטית". לדבריו, ההנהגה הפנים-עזתית הפכה דומיננטית וקיצונית יותר עם קליטתו של גרעין האסירים ששוחררו בעסקת שליט בשנה שעברה, לצד קליטת חלק מהנהגת החוץ.
חמאס מפולג בין שתי ההנהגות
במצב שכזה, לפי ד"ר זלקוביץ, מציבה הנהגת הפנים של חמאס קו קשוח יותר במשא ומתן עם ישראל, ומסרבת להתגמש כרגע, כשממול עומד חאלד משעל, הסממן הבולט של הנהגת חוץ ומנסה לכופף את הנהגת הפנים.
"משעל בעל הגישה היותר פרגמטית מבקש הפסקת אש. הוא רוצה לפני הכול להוכיח להנהגה הבין-ערבית - למצרים, לקטארים וליתר - את החיוניות וההשפעה שלו. הוא מבין שדרך חיבור מדיני, הוא ישיג הישגים ארוכי טווח ויוקרה", אמר ד"ר זלקוביץ. "לכן הוא חותר להפסקת אש מוקדמת אפילו בהתגמשות משמעותית עם הדרישות הישראליות שהן רצועת ביטחון במרחק מסוים מהגדר, הזכות למרדף חם במידת תקיפה של כוחות צה"ל והזכות להמשיך במדיניות החיסולים".
המומחה לפלסטינים מאוניברסיטת חיפה הסביר כי משעל תומך בגישה רציונלית יותר על רקע חששו שפגיעה רצינית ברצועת עזה, במיוחד במבצע קרקעי, עלולה למוטט את שלטון חמאס. "השפה התוקפנית והדרישות הבלתי מתקבלות על הדעת שהציב משעל כנקודת פתיחה, נועדו על מנת לסיע לו להתגמש במשא ומתן ולהגיע לנקודות רצויות מבחינתו".
"חמאס רוצה להמשיך בירי עד הדקה ה-92"
מנגד, הנהגת חמאס הפנימית, בהובלת ראש הממשלה איסמאעיל הנייה וחבר ההנהגה המדינית של התנועה האיסלאמית מחמוד א-זהאר, ובתמיכת הנהגת האסירים המשוחררים, לא חוששת מהרס ונזק ברצועה. כל הגורמים שצוינו אף מאמינים שתמונות של הרס בעזה יביאו לתמיכה גורפת של העולם הערבי והמוסלמי בתנועה השלטת בעזה. "חמאס מסמל בעיני עצמו ובעיני העזתים את המאבק המזוין - הג'יהאד. הוא רוצה להוכיח לעם הפלסטיני שהוא ממשיך בדרך שנזנחה על ידי אש"ף בהסכמי אוסלו. בחמאס מאמינים שהזמן שעובר משחק לרעת ישראל ומייצר תחושה של ניצחון צבאי ומדיני", הסביר ד"ר זלקוביץ.
ד"ר זלקוביץ ציין כי מה שתורם להתעקשות ההנהגה הפנימית להמשיך בירי הרקטות לעבר ישראל היא התחושה שישראל לא תיכנס למבצע קרקעי בעזה. "הם מעדיפים להמשיך את הירי עד שיגיעו לשלב המיצוי, עד הדקה ה-92, מה שלאמונתם יאפשר להם להגיע להישגים טובים יותר במשא ומתן וכן יציג בפני הרחוב הפלסטיני את העובדה שהפסקת האש היא יוזמה ישראלית וכשמדובר בניצחון - ישראל הפכה בת ערובה והחזית הורחבה לתל אביב ולירושלים, בדומה לתיאוריית קורי העכביש של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה".
לצד הנהגת חמאס המפולגת, ניצב צד נוסף וקיצוני עוד יותר: הג'יהאד האיסלאמי בעזה. "הארגון שהפך לגיטימי ועבר הליך התעצמות נוכח חימוש ואימון אנשיו תחת חסות איראן , אמור לעורר את הג'יהאד לקראת הקמת מדינה פלסטינית איסלאמית", הסביר ד"ר זלקוביץ. הוא ציין כי עצם הצבת התנאים מצד הארגון מצביעה על שאיפתו להפוך לתנועה פוליטית משפיעה.
"הג'יהאד האיסלאמי מפתח לשכה פוליטית מתפקדת ויתגמש עם ההסכמות אליהן תגיע חמאס. לאחרונה אף היו גישושים בין שתי התנועות על ריצה ברשימה משותפת לבחירות אם וכאשר יהיו. מבחינת הג'יהאד האיסלאמי, עצם הפגישה בין הנהגת הארגון לבין נשיא מצרים מורסי הוא הישג מהותי המעיד על השינויים הרדיקליים שחלו במזרח התיכון בעקבות 'האביב הערבי'. שכן, הארגון, בעל בריתו המובהק של המשטר האיראני, אשר קרא רחוב על שמו של רוצח הנשיא המנוח אנואר סאדאת, נתפס בעיני המשטר בקהיר כבן שיח לגיטימי".
"הכיוון של הג'יהאד האיסלאמי הוא דחייה מוחלטת של כל הדרישות הישראליות לצד קבלת הדרישות הפלסטיניות הדומות לאלה של חמאס. הג'יהאד פחות גמיש מכולם מכמה סיבות, המרכזית שבהן היא ההשפעה האיראנית הגדולה בארגון, שכ-90 אחוזים מתקציבו מגיע מאיראן".
לפנייה לכתב/ת 
