שתף קטע נבחר

סטימצקי תפצה אם טרייה שקוצצה משרתה

מוכרת ספרים בסניף סטימצקי באשדוד יצאה לחופשת לידה. כאשר חזרה, נתבקשה לטענתה לעבוד בשבתות בלבד וכעבור חודש פוטרה. לטענת סטימצקי, המוכרת היא שביקשה לעבוד פחות ולעזוב כדי לטפל בילדה. מה קבע בית הדין לעבודה?

מוכרת בסטימצקי, יצאה לחופשת לידה בנובמבר 2010. לטענתה, במהלך חופשת הלידה פנתה אליה מנהלת הסניף והודיעה לה כי לאחר החופשה, תשוב לעבוד בסניף אך ורק בימי שבת.

 

עוד בעבודה ועולם המשפט:

 

לטענת המוכרת, היא הסכימה לצמצום המשרה בלית ברירה, אלא שלהפתעתה, כעבור כחודש, ובטרם חלפה התקופה המוגנת, בה אסור לפטר עובדת ששבה מחופשת לידה, נודע לה מחברת הביטוח בה מנוהלת קרן הפנסיה שלה, כי סטימצקי פנתה אליהם והודיעה על סיום עבודתה.

 

משכך, פנתה המוכרת לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ותבעה פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וכן השלמת שכר בגין פיטוריה בתקופה המוגנת. בנוסף ביקשה לקבל פיצויים בגין זכויות סוציאליות שלטענתה מגיעות לה בגין תקופת עבודתה, כגון תשלום דמי חגים, דמי הבראה ודמי חופשה.

 

סטימצקי טענה מנגד, כי לאחר ששבה מחופשת הלידה, ביקשה המוכרת בעצמה לעבוד יום בשבוע בלבד, וכי היא הניחה בהמשך, כי המוכרת מעוניינת לסיים עמה את יחסי העבודה, על מנת לטפל בילדה.

 

לטענתה, מיד כאשר התברר להנהלת הסניף שהמוכרת לא ביקשה להתפטר, ביקשה ממנה לשוב לעבודה, וזו סירבה. עוד הוסיפה וטענה, כי כלל לא היה בכוונתה לפטר את המוכרת ואף שקלה לקדמה בהמשך לתפקיד ניהולי.

 

כשנשאלה סטימצקי מדוע לא פנתה לקבלת אישור מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה להפחתת המשרה, כפי שדורש החוק, היא השיבה כי הסיבה לכך הייתה יחסי החברות ששררו בין המוכרת לבין מנהליה, וכן בשל העובדה כי ההליך במשרד התמ"ת ארוך ומסורבל.

 

אישור משרד התמ"ת - חובה ולא בחירה

השופט צבי פרנקל קיבל את התביעה חלקית, וקבע כי סטימצקי פגעה בתובעת בתקופה "המוגנת", וכי לא הייתה רשאית לפגוע בהיקף משרתה או לפטרה ללא היתר מאת משרד התמ"ת.

 

השופט לא שוכנע כי העובדת היא זו שביקשה להפחית את המשרה, וציין כי בכל מקרה, הסכמת הצדדים לעניין הפחתת המשרה אינו רלוונטי ואינו מהווה תחליף לדרישת החוק לקבל היתר ממשרד התמ"ת, המהווה ביקורת חיצונית שמטרתה להגן על העובד.

 

לפיכך הוסיף השופט, אין ביחסים הטובים ששררו בין העובדת למעבידה במקרה זה ו/או בסרבול ההליך שכרוך בפנייה לקבלת אישור, כדי להצדיק סטייה מהוראות החוק.

 

משכך חויבה סטימצקי לפצות את המוכרת ב-27,400 שקל וזאת בין היתר בגין פיטורים שלא כדין, פגיעה בהיקף המשרה בתקופה המוגנת והשלמת שכר. כמו כן, חויבה בהוצאות של 2,500 שקל.

 

עו"ד יובל אלון ממשרד סלמן-אלון מגיב על פסיקת בית הדין: "בית הדין שב וחוזר על הלכות קודמות בנושא פיטורי עובדת בהריון לפיהן מוקנית לה הגנה מפני פיטורים במהלך 60 הימים לאחר חזרתה מחופשת לידה (התקופה המוגנת). הן פיטורים בתקופה המוגנת והן שינוי בתנאי העסקת העובדת מחייבים אישור משר התמ"ת.

 

פסק הדין מדגיש, כי אין כל תוקף להסכמת הצדדים לעניין שינוי תנאי העסקת העובדת במהלך התקופה המוגנת והמעסיק מחויב לפעול על פי הוראות החוק. לעניין גובה הפיצויים אשר נפסקו לעובדת, התחשב בית הדין בהצעת המעסיק לעובדת לשוב לעבודה כחודש לאחר פיטוריה בבחינת מודה ועוזב ירוחם".

 

ב"כ התובעת: עו"ד סער רשף ועו"ד דוד נפטולייב

ב"כ הנתבעת: עו"ד ברק כלב ועו"ד אסנת לונגמן

 

לעיון בפסק הדין המלא

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 


פורסם לראשונה 25/11/2012 15:14

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים