שירה: "המשורר, מה הוא אומר?"

הַמְּשׁוֹרֵר, מָה הוּא אוֹמֵר?

בְּמוֹנִית, בְּשׁוּטוֹ עַל פְּנֵי שְׂדֵרוֹת עֲשׂוּיוֹת

בִּרְחוֹבוֹת עִיר שֶׁהוּא מַכִּיר?

מָה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ

עַל חַיָּיו וְעַל שִׁירָתוֹ

וְעַל גִּילוֹ הַמְּתַקְתֵּק וְעַל הַמּוֹנֶה הַדּוֹפֵק?

וְעַד כַּמָּה הוּא נִפְתָּע לְגַלּוֹת

שֶׁמִּזְוַדְתּוֹ וְאַהֲבָתוֹ ­­­-

עוֹדָן אִתּוֹ.

בְּנִיס, בְּחוֹף הַתְּכֵלֶת

בְּנִיס, בְּחוֹף הַתְּכֵלֶת, פּוֹסְעִים עַל הַטַּיֶּלֶת

סוּסוֹנֵי יָם אִיטַלְקִיִּים

וּזְקֵנוֹת בַּעֲקֵבִים.

וְנַעֲרָה בַּחֲצָאִית שֶׁל כּוֹכְבָנִית אוֹמֶרֶת:

"חַבּוּבּ, אֶצְלִי סִיבוּב

בְּמֵאָה יוּרוֹ". 

עֲצֵי הַסִּגָּלוֹן שֶׁל הָעִירִיָּה

טוֹב שֶׁעֲצֵי הַסִּגָּלוֹן שֶׁל הָעִירִיָּה

שׁוֹטְפִים בְּסָגֹל כֵּהֶה

אֶת הַמִּדְשָׁאָה הַצִּבּוּרִית

הַמִּתְפָּרֶצֶת אֶל חַלּוֹנוֹתַי.

וְטוֹב שֶׁשִּׁירַת הַצִּפּוֹרִים עוֹבֶרֶת בָּהֶם,

וְטוֹב עוֹד יוֹתֵר שֶׁתֻּכִּים

שֶׁבָּרְחוּ מֵהַצַּפָּארִי

מַגִּיעִים לְכָאן מִזְּמַן לִזְמַן.

טוֹב שֶׁהֵם נִמְלְטוּ,

וְטוֹב שֶׁהֵם בָּאִים.

כָּכָה טוֹב

לִי.