בית המשפט קבע: הוביט יש רק אחד
חברת ההפקה המושמצת אסיילום ביקשה לרכוב על הצלחת "ההוביט: מסע בלתי צפוי" עם סרט דל תקציב משלה, "Age of The Hobbits". שופט אמריקני בלם את הפצתו, למרות טיעוני ההגנה על כך שסרטם מבוסס על ממצאים ארכיאולוגיים
סרטו החדש של פיטר ג'קסון "ההוביט: מסע בלתי צפוי" ייצא השבוע לאקרנים ברחבי העולם, והיה מי שרצה למנף את תשומת הלב שהוא מעורר כדי להוציא מעין זיוף עלוב היישר ל-DVD. אולם אמש (ב') קבע שופט בקליפורניה: "Age of The Hobbits" ("עידן ההוביטים"), מבית השכפולים הקולנועיים אסיילום (Asylum), לא יוכל לצאת השבוע במקביל לשובר הקופות העתידי של ג'קסון.
ההחלטה הגיעה בעקבות תביעתם של נציגי אולפני האחים וורנר, שביקשו את עזרת בית המשפט בבלימת היציאה הצפויה של "Age of The Hobbits" בבימויו של ג'וזף ג'יי. לאוסון, אותו הפיקה אסיילום, חברה המתמחה ביצירת "מוקבאסטרים" - שכפולים דלי תקציב מעוותים לסרטים גדולים.
אחרי שהפיצו השנה לווידאו את "Alien Origin" בהשראת "פרומתיאוס" של רידלי סקוט, את "American Warships" בהשראת "באטלשיפ" של פיטר ברג ואת "Abraham Lincoln vs. Zombies" בהשראת "אברהם לינקולן צייד הערפדים" של טימור בקממבטוב, ביקשו להשיק את סרטם החדש "בהשראת" ג'קסון.
טוב, להגיד של-"Age of The Hobbits" יש איזשהו קשר עליליתי או הפקתי ל"ההוביט: מסע בלתי צפוי" זה קצת מוגזם. סרטו של ג'קסון עלה יותר מ-100 מיליון דולר, בעוד זה של לאוסון עלה גרושים.
והמשתתפים? בעוד שלרשות ג'קסון עמדו מרטין פרימן, איאן מקאלן, הוגו וויבינג, קייט בלנשט ועוד, בקאסט של לאוסון אתם מכירים אולי את כריסטופר ג'אדג' ("סטארגייט"). ואם אנדי סרקיס מגלם בקולו את דמותו הדיגיטלית של גולום עבור ג'קסון, בסרט של לאוסון נותנים קייל מוריס, ג'ון קנדליק וגם הבמאי ואשתו את קולם לדיבוב של השחקנים הלא מקצועיים והלא רהוטים שנשכרו להופיע על הסט. די עלוב, תודו. אבל לפחות הסרט הרבה יותר קצר.
הטריילר של "Age of The Hobbits"
והעלילה? היא בכלל רחוקה רחוקה מהסיפור והעולם של "ההוביט: מסע בלתי צפוי", המתרחש בארץ התיכונה שברא ג'יי ר.ר. טולקין. במקרה של סרט ההוביט המשוכפל מסופר על שבט שוחר שלום של הוביטים - שהם בכלל תושבי אי באינדונזיה הקדומה. כשהם מותקפים על ידי סוחרי העבדים מהאי ג'אווה שרכובים על דרקונים (ומקיימים פולחן של דרקון הקומודו), יוצא בן הוביט צעיר עם אביו ואחותו למסע מסוכן בחיפוש אחר בני האנוש הענקים לצורך מיגור אנשי ג'אווה ושחרור בני שבטם המשועבדים. הברית שנוצרת בין ההוביטים לבני האנוש מביאה לשינוי עולמנו.
השוני הניכר בין עלילות הסרטים עמד במרכז טיעוני ההגנה, ולפי נציגי אסיילום, סרטם מבוסס על ממצאים ארכיאולוגיים. הם העלו סברה כי זהו מקור ההוביטים האמיתיים (כינויים של שבטי ההומו-פלורסיינסיס שהתגוררו בעבר באינדונזיה), ומשם שאב טולקין עצמו את ההשראה לספריו. עם זאת, השופט פיליפ גוטיירז דחה את טיעוניהם. "הטיעון של אסיילום מתעלם מהקשר שנוצר בין כינויים של ההומו פלורסיינסיס להוביטים של טולקין", כתב השופט.
עוד הסביר השופט כי "אסיילום מתייחסים לשימוש בכינויים כלחלוטין לא קשורים אחד לשני, אבל זו עובדה שהכינויים מאוד קרובים: מדענים נתנו להומו-פלורסיינסיס את הכינוי הוביטים בגלל שהופעתם דמתה להוביטים של טולקין, כפי שאלו תוארו בספרים. בהתחשב בכך שההומו-פלורסיינסיס קיבלו את הכינוי הוביטים בגלל הדמיון שלהם להוביטים הבדיוניים של טולקין, בית המשפט מוצא את טיעוני אסיילום על כך שסרטם אינו קשור לעבודתו של טולקין שקריים".
השופט גוטיירז הוסיף כי יש גם יותר מדי אלמנטים זהים בשני הסרטים, וטען כי באסיילום ניסו לרכב על מומנטום לא שלהם. "רוב הגורמים שנשקלו נוטים לבלבול אפשרי, ואין שום גורם שמורה נגד ממצאים אלו. יותר מזה, הממצאים חזקים במיחד במקרה של שלושת הגורמים שבית המשפט רואה בהם כחשובים ביותר, במיוחד בהקשר של האינטרנט: זהות בסימנים, קשר בין הסחורות, ושימוש בערוצי שיווק דומים".
