"אוהב אותך, ילדה מתוקה שלי". חי מקונטיקט

עוד תמונה של ילדה חייכנית בשמלה מקושטת. עוד תצלום של מורה שסוככה בגופה על בני שש ושבע. עוד סיפור על ילד נלהב שיצא כמדי בוקר אל תחנת האוטובוס, מבלי לדעת מה צופן לו הגורל. כל אלה היו צריכים להופיע בספר המחזור של תלמידי בית הספר היסודי "סנדי הוק" בקונטיקט, אבל במקום זאת - הם נשקפים היום (א') מעיתוני ארצות הברית האבלים, ואליהם מתעוררים האמריקנים בשעות האחרונות. 27 לוויות מצפות לתושבי העיר ניוטאון, ולקראת הלילה יגיע לשם גם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כדי להשתתף בטקסים. ynet מעביר במהלך היום שידור חי מניוטאון האבלה.

מהרוגי הטבח בקונטיקט

הטבח בקונטיקט - סיקור נרחב ב-ynet:

• "ילדים נורו מטווח קרוב, בין שלוש ל-11 פעמים"
• אבי הרוצח מקונטיקט: "גם אנו מחפשים תשובות"
• הטירוף, הטבח והאבל: טרגדיה אמריקנית בתמונות
• מהאימה ועד הדמעה: "חשבתי שכולנו נמות"
  

בשעות האחרונות מתפרסמים עוד ועוד סיפורים שמאחורי שמות הנרצחים, אחרי שהראשונים פורסמו כבר בלילה. אנה מרקז-גרין, למשל, הייתה בתו של אמן הג'אז ג'ימי גרין, סקסופוניסט שאף כתב יצירה שנקראה על שמה. אנה בת ה-6 גדלה בקנדה, ורק לאחרונה עברה משפחתה לניוטאון. בדף הפייסבוק שלו הודה האב לדורשים בשלום המשפחה: "אנחנו מנסים לעבור את הסיוט הזה", כתב, והוסיף הקדשה לאנה: "אני אוהבת אותך, ילדה מתוקה שלי". מכרים תיארו את אנה כ"מלאת חיים ויפה".

שכניו של דניאל ברדן, בן 7, לא יודעים איך הוריו ימשיכו הלאה. הם סיפרו כי אהבתם לדניאל, כמו גם לאחיו ולאחותו, ניכרה היטב תמיד. אחד

השכנים סיפר כי תמונה אחת שחזרה על עצמה שוב ושוב לא יוצאת מראשו: דניאל הקטן והצוחק רוכב על כתפי אביו בדרך לתחנת האוטובוס מדי בוקר.

בין הילדים שנרצחו באחת משתי הכיתות שבהן ביצע אדם לנזה את הטבח, היה גם בנג'מין ווילר, בן שש. רב בית הכנסת "עדת ישראל" בניוטאון סיפר כי רק בשבוע האחרון הוא השתתף עם הוריו בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת. לזכרה של אוליביה אנגל, גם היא רק בת 6, הקימו קרובים וחברי משפחתה עמוד בפייסבוק. הם ייסדו גם קרן לתרומות עבור המשפחה, כדי לסייע להם לצלוח את התקופה הקשה שמצפה להם.

גם בשגרירות ארה"ב בתל-אביב הורד הדגל לחצי התורן(צילום: מוטי קמחי)

הילדה גרייס מקדונל שנרצחה בטבח(צילום: AP)

עוד פרטים מצטרפים גם לסיפוריהן של נשות הסגל הגיבורות, שבסוף השבוע פורסם כיצד חלקן הגנו בגופן על התלמידים ואחרות התעמתו עם

היורה ושילמו בחייהן. כזו הייתה למשל אן מארי-מרפי, בת 52, שנהרגה כשניסתה להגן על תלמידיה מפני לנזה. אנשי ביטחון שהיו בשטח תיארו אותה כ"גיבורה". גופתה נמצאה בכיתה כשהיא מסוככת על ילדים שנהרגו בטבח. מארי-מרפי עבדה בבית הספר כאשת חינוך מיוחד, וקרוביה תיארו אותה כאישה מלאת חיים וכאם טובה.

בני משפחתה של לורן רוסו, מורה בת 30 שנרצחה בטבח, סיפרו כי היא ידעה כבר בכיתה ה' שהיא רוצה להעסוק בהוראה. הסיבה לכך הייתה מורה בשם ג'ורג' הוקספרונג, שאותו אהבה כילדה. שנים אחר כך היא התקבלה לעבודה כמורה במשרה מלאה בבית הספר "סנדי הוק", ואז התברר לה שמנהלת בית הספר היא דון הוקספרונג - מי שהייתה רעייתו של המורה האהוב שלה. גם הוקספרונג נרצחה בטבח, בשעה שניסתה להיחלץ לעזרת תלמידיה ולהתעמת עם היורה.

הרוצח אדם לנזה, בתמונה מימיו כתלמיד בחטיבת הביניים(צילום: MCT)

רובי פרקר, אביה של הילדה אמילי פרקר שנרצחה(צילום: AP)

נוראה", אמר. "בתי אמילי הייתה ודאי הראשונה להתייצב ולנחם את כל המשפחות, כי זה האדם שהיא הייתה. היא נגעה בהרבה אנשים בזמן הקצר שלה על כדור הארץ. היא הייתה אדם שיכול להאיר חדר. תמיד היה לה משהו טוב לומר על כל אחד. אנחנו מוצאים כוח בדת שלנו ובאמונה".

הורים אחרים העדיפו לבטא את האבל הכבד שהיכה בהם בהודעה כתובה שהופצה בכלי התקשורת, ובה הם תמצתו את התחושות הקשות במשפטים ספורים. "שקענו בצער בעקבות אובדנה של בתנו היפהפייה", כתבו הוריה של קתרין הברד בת ה-6, "והמחשבות שלנו נתונות עם משפחות אחרות שנפגעו גם הן מהטרגדיה. אנחנו מבקשים מכולם להמשיך להתפלל למעננו ולמען משפחות נוספות שחוו אובדן".

ג'סי לואיס, תלמיד נוסף בבית הספר "סנדי הוק" היה בן 6 במותו. חברה של המשפחה ששמעה על הירי בבית הספר מיהרה לשלוח מסרון לאמו סקרלט וזו השיבה בהודעה קצרה: "ג'סי איננו". "הוא תמיד היה ידידותי, הוא תמיד אהב לדבר", סיפרו אנשים שהכירו את ג'סי לעיתון "וול סטריט ג'ורנל". "הוא היה ילד טיפוסי בן 6, מלא חיים". הם תיארו אותו כילדון שובב וכבעל "אישיות גדולה". ג'וזפין גיי הייתה גם היא בהרוגים. היא חגגה את יום הולדתה השביעי רק שלושה ימים לפני הירי.

עוד כתבות על הטבח בארה"ב:

• "עיר השינה" הציורית התעוררה לחלום בלהות
• אוקלהומה: נעצר תלמיד שהתכוון לבצע טבח
• גבורת המנהלת: ניסתה לעצור את היורה ונרצחה
• פרס לאובמה: "אין פשע מזעזע מרצח ילדים"
  

דילן הוקלי בן ה-7 שנרצח בטבח התגורר בבית שממול לזה של היורה אדם לנזה, וגרייס מקדונל בת ה-7 גרה ברחוב הסמוך. שכנים סיפרו גם על צ'ייס קובלסקי, בן 7, ותיארו אותו כילד שתמיד אהב להיות בחוץ, לרכוב על אופניים ולשחק בחצר. על הילד היהודי נוח פוזנר, תלמיד כיתה א', סיפר חבר קרוב של המשפחה ל-ynet: "הוא נהרג כמו בהוצאה להורג, מטווח קצר מאוד".

אמילי פרקר בת ה-6

לשאלה מה גרם לאדם לנזה בן ה-20 לצאת למסע הירי לא ניתנה עדיין תשובה, אולם הלילה דווח כי לפי מידע שהגיע למשטרה, יממה לפני הטבח פרץ ויכוח בין לנזה לבין ארבעה מאנשי הסגל של בית הספר. לפי הדיווחים, שלושה מהארבעה נרצחו בטבח למחרת, והאדם הרביעי - שזהותו אינה ברורה - תושאל על-ידי המשטרה. עוד מתברר כי בניגוד לדיווחים הראשונים, אמו של הרוצח, ננסי לנזה, שגם בה הוא ירה למוות, לא עבדה בבית הספר, גם לא כמורה מחליפה, ולא היה לה כנראה שום קשר למקום. עובדה זו רק הופכת את בחירתו של לנזה

להתמקד במסע הטירוף הרצחני שלו דווקא ב"סנדי הוק" לתמוהה עוד יותר.

כלי הנשק ששימשו את לנזה לטבח, שני אקדחים ורובה, היו רשומים על שם האם ננסי. הלילה העידו מכרים של האם כי היא הייתה "חובבת נשק גדולה, גדולה", וכי היא זו שלימדה את בנה אדם לירות. לפי הדיווחים, האם והבן אף היו הולכים יחדיו למטווחים. מנהל המכון לרפואה משפטית בקונטיקט, ד"ר וויין קרבר, חשף אמש כי כל הנרצחים בטבח בבית הספר נורו יותר מפעם אחת. לפי הדיווח, רבים מהילדים נורו מטווח קרוב, וכל אחד מהם ספג פגיעות של שלושה עד 11 כדורים.