עניין של בחירה: זוכרים את החיות בדרך לקלפי?

רגע לפני הבחירות, על נבחרי העם להבין כי לא ניתן להתעלם יותר מסוגיית ההגנה על בעלי חיים בישראל ולהניחה באופן עקבי בתחתית סדר העדיפויות. מיכל וולנסקי-אטיאס מעמותת "הכל חי" מחפשת מנהיג אמיץ עם חמלה

מיכל וולנסקי-אטיאספורסם: 01.01.13 , 09:41

בכנסת ישראל ממאנים להבין המהות האמיתית של סוגיית זכויות בעלי החיים. התוצאה העגומה: דחיקת מאות נושאים מצילי חיים לשולי סדר היום הציבורי. תקופת טרום הבחירות היא תקופת חשבון הנפש, בה כל אחד צריך לעשות את הבחירות הנכונות שלו.

עוד בערוץ בע"ח ב-ynet

בדיון בבית המשפט העליון בשנת 1996, קבע השופט חשין כי קרבות ספורטיביים של אדם נגד תנין בכפר הנופש חמת גדר, כחלק ממופע בידורי שנערך במקום, הינם בבחינת התעללות.

הוא ציין כי "צווינו מלידה להגן על החלש, ובעלי-חיים הם חלשים. בעל-חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר-הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה...האדם מצווה, אפוא, להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש".

להלכה המשפטית אותה קבע השופט חשין, קדמו פסיקות הומאניות אחרות בנושאי זכויות בעלי חיים, כדוגמת איסור על יצירת סבל לאווזים באמצעות איסור על פיטומם.

השקפתו של חשין בדבר התעללות בבעלי חיים, הופכת לערך ההולך ומתפשט בעולם ויוצר הזדהות מעמיקה בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. הטמעת ערך זה הינו תפקידה של הרשות המחוקקת.

קידום רווחת בע"ח: בישראל מאחרים להגיב

בכנסת ה -18 העומדת לסיים כהונתה בקרוב, הוגשו כ 46 הצעות חוק המבקשות לקדם זכויות בעלי חיים. רק שלוש מהן עברו. המסקנה המתבקשת היא כי מקבלי ההחלטות בישראל טרם הבינו כי קידום רווחת וזכויות בעלי החיים הינו חלק משמעותי מתפקידם.

על אף מגמה בין לאומית בה מבקשים לא רק להגן על בעלי חיים, אלא להתייחס באופן אמפתי הולך וגובר למצוקתם, בישראל מאחרים להגיב.

על נבחרי העם להבין כי לא ניתן עוד להתעלם מסוגיה זו באופן כה עקבי, ולהניחה בתחתית סדר העדיפויות. אין להם את הזכות המוסרית לרמוס באופן ציני זכויות של יצורים חיים אחרים, אשר הלכה למעשה – סבלם נתון באופן ישיר להחלטותיהם.

בדומה למחאה החברתית בה הופנתה אצבע מאשימה כלפי חוסר הצדק והעיוות הקיימים בסדרי העדיפויות של הממשלה, כי הרי המרוויחים הגדולים הם אלו שבידיהם הכוח, ההשפעה והממון הרב יותר, גם במקרה זה מעוותת הממשלה סדרי עדיפויות על חשבון חייהם של מיליוני בעלי חיים לטובת כסף, כסף ועוד כסף. ערכי החמלה וההומאניות הבסיסיים ביותר נשארים באופן עקבי מחוץ למשוואה.

בשם הכסף כושלת הממשלה בתפקידה לדאוג לאיזון בין השיקול הכלכלי ובין שמירה על רווחת אוכלוסיות מסוימות, כולל אלו ההולכים על ארבע. זאת, תוך התעלמות מתקדימים משפטיים, אשר יותר מפעם ביקשו להסיט את החלטות המחוקק חזרה למסלול בו נלקחים בחשבון ערכי המוסר וההומאניות.

גלגלי הצדק נעים באיטיות בלתי נסבלת

ראייה לכך, היא כמות העבודה האינטנסיבית, המושקעת מזה מספר שנים, בקידום תעשיית הימורים על מירוצי סוסים בישראל. תעשייה, שהרחק מעין המצלמה והציבור, מתעללת באופן מובהק בסוסים.

הרי נוכחנו לדעת, באדיבות "כלבוטק", מה קורה כאשר מכניסים מצלמות למקומות בהם יש ניצול של בעלי חיים ואת תדהמת הציבור למראות הללו. יתרה מכך, המקדמים את הנושא בממשלת ישראל אף הצהירו, בריש גלי, כי יהיה צורך בהחרגת נושא זה מתוך חוק צער בעלי החיים.

בעוד שבמדינות מערביות חוקים למען הגנת בעלי חיים מאושרים חדשות לבקרים, בישראל, רוב הזמן הולכים במסלול הפוך וביתר הזמן פשוט עומדים במקום. המוטיבציה, המודעות וגלגלי הצדק והבירוקרטיה נעים באיטיות בלתי נסבלת עבור מיליוני בעלי החיים, אשר עד קבלת ההחלטות, ממשיכים לסבול.

לשם ההשוואה, גם התנועה הסביבתית נתפסה כסוגיה שולית עד לפני מספר שנים. באותה עת, מצע סביבתי של המפלגות השונות היה מסתכם במשפט או שניים, אם בכלל. כיום, אין מפלגה שלא לוקחת לעצמה יועץ מומחה לתחום לכתיבת המצע ומתייחסת אליו בכובד ראש.

המהפכות הסביבתיות המשמעויות שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות לא קודמו יש מאין, אלא בזכות מודעות ציבורית ומנהיגות שידעה לקרוא את השטח, השכילה להבין את החשיבות, לשמוע את הקריאות ולנתח את המגמות המשתנות בתחום זה בעולם ולפעול במרץ ליישור קו.

הגיעה שעתם של בעלי החיים

בעוד כחודש יתקיימו הבחירות לכנסת ה-19. בתקופה בה (על אף הכל) יש תחושות של תקווה והתחדשות, הגיע שעתם גם של בעלי החיים.

הקו שצריך להנחות את הנבחרים שלנו צריך להיות כזה בו הם מקבלים החלטות כאילו קירות תעשיות המנצלות בעלי חיים היו שקופים. נדרשת כנות והכרה במתרחש בתעשיות הללו ומיגור מדיניות "לא רואים-לא יודעים" או במילים אחרות: לחדול מהכניעה לקבוצה מצומצמת של בעלי אינטרסים על חשבונם של מיליארדי בעלי חיים.

הגיעה שעתם של המועמדים לתפקיד המחוקק לבחור נכון כדי שאנו נדע לבחור נכון. זו העת להוכיח כי בבסיס של דגל המנהיגות, בו הם מנופפים בגאווה אל מול ציבור הבוחרים, ניצבים ערכי יסוד מהותיים וכנים של הומאניות, חמלה ואמפתיה, כראוי למנהיגות אמיצה.