שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    יש תקווה: 6 יחמורים פרסיים נדירים שבו לטבע
    בשנתיים האחרונות לא שוחרר אף יחמור פרסי בחזרה לטבע עקב טריפות ותקיפות של כלבים משוטטים באזור הרי יהודה. קבוצה נבחרת של שש נקבות צעירות מגן החיות התנ"כי הושבה אתמול לראשונה בחזרה לטבע באזור מוגן. התקווה כי האיילים הנדירים שנכחדו בעבר בישראל, ישובו לאכלס את אזור הרי ירושלים והאזור

    הפרויקט המשותף לרשות הטבע והגנים וגן החיות התנ"כי בירושלים, להשבת יחמורים פרסיים נדירים בחזרה לטבע, זכה אתמול (ד') לחיים מחודשים לאחר הפסקה בת שנתיים. 

     

    צוות הווטרינרים והמטפלים בגן החיות הגיע בשעת בוקר כדי להרדים שש נקבות צעירות. החבורה נבחרה מתוך עדר עצום של כ-90 יחמורים החיים בגרעין הרבייה בגן החיות. קבוצת הנקבות הן השגרירות הראשונות שמשוחררות מחדש לטבע באזור הרי יהודה מזו תקופה ארוכה.

     

    נקבת יחמור פרסי בדרך לטבע בהרי יהודה (צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים) (צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים)
    נקבת יחמור פרסי בדרך לטבע בהרי יהודה(צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים)

     

    נכחדו מישראל ויובאו מאיראן

    כיום בעולם נותרו רק מאות בודדות של האיילים הנדירים. בישראל הם נכחדו לחלוטין מהטבע בתחילת המאה שעברה. הפרט האחרון של היחמורים באזור ישראל ניצוד ככל הנראה בשנת 1922 בעבר הירדן.

     

    בסוף שנות ה-70 הובאו לישראל שישה זוגות יחמורים מגרמניה ומאיראן במבצע חשאי. הם היו הבסיס לגרעין רבייה שהוליד עדר קטן, שגודל בתנאי שבי ותפח לאוכלוסיה שמונה כיום למעלה מ-340 פרטים.

     

    בשנים האחרונות החלו ברשות הטבע והגנים להשיב את היחמורים לטבע באזורים שונים בארץ, אך דווקא אזור הרי יהודה התגלה כמאתגר במיוחד ליונקים הגדולים.

     

    יחמורים רבים נדרסו למוות לאחר שהגיעו לאכול מצמחייה בשולי פסי הרכבת שחולפת בסמוך לירושלים, חלקם לא הצליחו לשרוד בטבע, אחרים ניצודו ובשנים האחרונות זיהו ברשות הטבע והגנים איום הולך וגובר שגם הוא כתוצאה ממעשי ידי אדם.

     

    צילום: דקל גת, רשות הטבע והגנים

     

     

    טרף קל לכלבים משוטטים

    להקות של כלבים מבוייתים, שככל הנראה ננטשו על ידי בעליהם וחזרו לחיות בטבע, התרגלו לשרוד ללא תלות במזון שניתן להם על ידי האדם והחלו לטרוף יחמורים באזור או להבריחם לאזור מסילת הרכבת שם נפגעו.

     

    ב-2010 לאחר שפג התוקף של הנוהל הזמני במשרד להגנת הסביבה, שאיפשר לפקחי הרשות לירות בכלבים באזורים בהם קיים חשש לפגיעה בחיות בר או כדי למנוע כלבת בשמורות טבע וגנים לאומיים, הוחלט להקפיא את הפרויקט.

     

    "הקש ששבר את קש הגמל הוא שלא נותרו כלים להתמודדות עם אוכלוסיות הכלבים המתפראים שטרפו יחמורים, ביניהם גם עופרים, ששוחררו בחזרה לטבע. זה הגיע לנקודת אין מוצא וכיום נותרו באזור בהערכה גסה כ-15 יחמורים בלבד", אומר ל-ynet שמוליק ידוב, האוצר הזואולוגי בגן החיות.

     

    לאחרונה, עם חידוש הנוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה והסמכת מספר מצומצם של פקחים בעלי היתר לירי בכלבים תוך מגבלות חמורות, הוחלט לנסות לחדש את פרויקט השבת היחמורים לטבע.

     

    מצלמות המעקב חשפו - פחות כלבים משוטטים

    את הזמן שחלף מאז הקפאת הפרויקט ב-2010, ניצלו אנשי גן החיות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים כדי לעקוב אחרי היחמורים באזור.

     

    לדבריו ידוב, שלוש נקבות שהושבו לטבע ונושאות על צווארן משדר רדיו עדיין בחיים. בנוסף הציבו אנשי גן החיות מצלמות מעקב כדי לבדוק האם הכלבים המתפראים עדיין נמצאים בכמות גדולה שעלולה לסכן את היחמורים וחיות בר נוספות.

     

    למרבה הפתעתם הם גילו פרטים חדשים של יחמורים שנולדו בטבע בנוסף לשלל חיות בר. "המצלמות חשפו מגוון יפה של חזירי בר, תנים זהובים, צבועים מפוספסים ובעיקר דורבנים הודיים שמצויים באזור המחייה של היחמורים", מסביר ידוב.

     

    צילום: באדיבות גן החיות התנ

     

     

    ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים אומר כי המצלמות שהציבו אנשי גן החיות באזור המכלאה והמחייה של היחמורים, גילו בשנתיים האחרונות כי אוכלוסיות הכלבים המתפראים הלכו והתמעטו באזור.

     

    "ברור לנו שברגע שהיחמורים שוב יאכלסו את המכלאה המוגנת, הכלבים יגיעו בסופו של דבר, אך אנחנו חייבים להיות מציאותיים וצריך לשחרר לחץ מגרעיני הרבייה המלאים עד אפס מקום. מקומם של היחמורים הוא בטבע, למרות כל הסכנות שהביאו להכחדתם בישראל, שרק הולכות ומחריפות עם השנים", הוא מסביר.

     

    שש נקבות יצאו לדרך

    בשטח המתין לצוות גן החיות דקל גד, פקח הרי יהודה ברשות הטבע והגנים. ארגזי ההובלה הורדו בשטח המכלאה והוצבו אחד ליד השני.

     

    הדלתות הורמו באיטיות ולאחר זמן מה, החלו שש הנקבות לצאת כל אחת בקצב שלה, עדיין תחת השפעה של חומר ההרדמה, כאשר הן נושאות משדרי רדיו למטרות מעקב.

     


    צילום: דקל גת, רשות הטבע והגנים

    (צילום: דקל גת, רשות הטבע והגנים)

     

    ההשבה של היחמורים מכונה "השבה רכה" לטבע. משמעות הדבר היא שהחיות אינן משוחררות הישר לשטחים הפתוחים, אלא יבלו תקופה של כשלושה שבועות באיזור מחייה מגודר  בשטח של כ-15 דונם.

     

    לדברי ידוב, הדבר נועד לאפשר להן להתרגל לשטח וגם לעבור למזון טבעי יותר. בימים הראשונים מספקים להם אנשי גן החיות את המזון אליו הורגלו

    בגן החיות ועם הזמן, היחמורים יחלו לאכול את העשבייה המקומית.

     

    "בשבועות הקרובים אנחנו הולכים לעקוב אחריהן בעזרת מצלמות מעקב וגם בתצפיות כדי לבדוק איך הן מסתגלות", הוא מסכם "כשנרגיש שהן מוכנות, נפתח את השערים וניתן להם להתחיל את החיים האמיתיים בטבע. אנחנו מתחילים בצעד קטן עם חידוש פרויקט ההשבה לטבע ואם הקבוצה הנוכחית תשרוד, נוכל להמשיך לשחרר את היחמורים בתקווה שהם יאכלסו שוב את הטבע".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים
    צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים
    צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים
    צילום: דקל גד, רשות הטבע והגנים
    צילום:יערה תמרי, רועי צידון
    צילום:יערה תמרי, רועי צידון
    צילום: באדיבות גן החיות התנ"כי ירושלים
    צילום: באדיבות גן החיות התנ"כי ירושלים
    צילום:יערה תמרי, רועי צידון
    צילום:יערה תמרי, רועי צידון
    מומלצים