הילד לא ישן טוב בלילה? אולי הוא סובל מאנמיה

5%-10% מהתינוקות בני חצי שנה עד שנתיים סובלים ממחסור בברזל. בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית מגיעה התופעה לשכיחות של 25%. המחסור בברזל מוביל לאנמיה, מחלה שמהווה סכנה של ממש להתפתחות תינוקות וילדים. החדשות הטובות: אפשר למנוע אותה בעזרת תזונה נכונה.

עוד על ברזל לתינוקות בערוץ הורים :

הנחיות חדשות: ברזל לתינוקות - עד גיל שנה וחצי

42% מהתינוקות בישראל לא מקבלים תוסף ברזל 

חוקרים ממליצים: מתן ברזל לתינוקות - עד גיל שנתיים

מהי אנמיה? 

אנמיה היא מצב של ירידה בריכוז ההמוגלובין בדם או במספר הכדוריות האדומות הנושאות את ההמוגלובין. כדוריות הדם האדומות הן הנשאיות של החמצן הנכנס מהריאות אל התאים בגוף והן אחראיות גם על נשיאת פחמן דו חמצני מהתאים בגוף לריאות.

ההמוגלובין הוא חלבון המצוי בתוך תאי הדם האדומים ומכיל ארבעה יוני ברזל, הנקשרים לחמצן ומעבירים אותו לרקמות השונות. ירידה בהמוגלובין גורמת לירידה באספקת החמצן לרקמות הגוף ולפגיעה ברקמות העיקריות בלב ובמוח.

כיצד מתפתחת אנמיה?

ישנן מספר סיבות שעלולות להוביל לאנמיה בקרב ילדים:

חוסר ייצור מספק של כדוריות דם אדומות במח העצם

הסיבות האפשריות לכך הן חוסר ב"אבני הבניין" הדרושות לייצור כדוריות אדומות: ברזל, חומצה פולית וויטמין B12. סיבות נוספות הן הפרעה מולדת בייצור שרשראות המוגלובין (כמו במחלת התלסמיה, למשל) או הפרעה כללית במח העצם בשל מחלות כרוניות, הרעלת עופרת ועוד. גם אובדן דם מסיבי עקב טראומה או פציעה והרס מוגבר של כדוריות אדומות כתוצאה מזיהום, למשל, חסר באנזים G6PD או חוסר התאמה בין דם האם לדם הילוד.

מחסור בברזל

הגורם השכיח ביותר לאנמיה בילדים הוא חוסר בברזל. כאמור, שיעור חוסר

הברזל בקרב אוכלוסיית הילדים הכללית בארץ מוערך בכ- 5%-10% אחוזים, בעיקר בגילאי חצי שנה עד שנתיים. התופעה שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית ומגיעה לשכיחות של 25%.

אנמיה הנובעת מחוסר ברזל מהווה גורם סיכון להאטה בהתפתחות ולתפקוד קוגניטיבי ירוד, הן בתינוקות והן בפעוטות מעל גיל שנה. חוסר ברזל מוביל לעתים לעיכוב בלתי הפיך, שהשלכותיו ניכרות גם בגילאי גן וגילאי בית ספר. מחקר שבדק 196 תינוקות מינקות ועד גיל חמש גילה כי ילדים שסבלו מאנמיה הראו ציונים נמוכים יותר במבחנים מנטליים ופסיכומטריים, ביחס לילדים ללא אנמיה. בנוסף נמצא כי תוספת ברזל לתינוקות מגיל חודש ועד שישה חודשים הביאה לשיפור בחדות הראייה בגילאי שנה ומעלה.

מהם הגורמים האפשריים לחסך בברזל?

חוסר הקפדה על מתן ברזל לתינוק (7.5 מ"ג ברזל מגיל ארבעה חודשים ו-15 מ"ג מגיל שישה חודשים ועד גיל שנה, והארכת משך נטילת תוסף ברזל עד לגיל שנה וחצי כברירת מחדל). תוספת זו חשובה משום שהגדילה המואצת בשנתו הראשונה של התינוק מלווה בעלייה בנפח הדם, אך לא תמיד יש עלייה תואמת בריכוז ההמוגלובין, כפי שהגוף צריך.

הנקה בלעדית מעבר לגיל שישה חודשים ואי חשיפה של התינוק למזונות משלימים עשירים בברזל. עד גיל שישה חודשים ההנקה חשובה ביותר - חלב אם אמנם לא מכיל ברזל בכמות גבוהה, אך ספיגתו טובה ולכן רובו מנוצל בגוף התינוק. אולם מגיל שישה חודשים כמות הברזל המתקבלת בהנקה אינה מספקת ביחס לגדילתו המואצת של התינוק ויש צורך בהשלמת מזונות עשירים בברזל ומתן תוספת ברזל של 15 מ"ג.

מתן חלב ניגר לפני גיל שנה ומוצרי חלב לפני גיל תשעה חודשים - במקום הנקה או תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). חלב מהווה מקור דל לברזל ותורם להתפתחות אנמיה.

הרגלי אכילה המתבססים על מזונות דלים בברזל או על מתן ברזל בעיקר מהצומח ופחות מן החי. כאשר ילד ניזון ממזונות מן החי, כמו בשר בקר או הודו, כ-25% מהברזל נספג בגופו. אולם כשילד מקבל מזון על בסיס צמחי המכיל ברזל, רק 4% מהברזל נספג בגופו. במעונות רבים נותנים מזון על בסיס צמחי. על הורים לדאוג להשלים את החסך במזון מן החי בארוחת הערב.

בעיות ספיגה של מערכת העיכול - שכיחות בקרב ילדים הסובלים מצליאק ומאי סבילות ללקטוז.

שתיית תה, שוקו או כל משקה אחר המכיל קפאין מפריעה בספיגת הברזל.

כיצד ניתן לזהות כי הילד סובל מאנמיה?

התסמינים תלויים, כמובן, בחומרת האנמיה. ברוב הפעמים האבחנה מתעכבת משום שהתסמינים אינם ספציפיים לאנמיה. ברוב המקרים אנמיה תתבטא בצורת אחד או יותר מהסימנים הבאים:

עייפות במהלך היום מחד והפרעות בשינה רציפה בלילה מאידך

עצבנות יתר ואי שקט מתמשך

ירידה בתיאבון

סימנים מאוחרים (אנמיה כרונית): קוצר נשימה, בייחוד לאחר מאמץ קל יחסית; צהבת בעור ובלחמיות (מהרס כדוריות דם)

בבדיקת רופא: דופק מהיר, הגדלה של כבד וטחול, לשון חלקה ומבריקה.

בספירת דם: ערך המוגלובין מתחת ל-11 מ"ג/ד"ל נחשב מדד אבחנתי לאנמיה בילדים. בתוצאות ספירת הדם יש מדדים נוספים המעוררים חשד לאנמיה.

מהו הטיפול המומלץ באנמיה הנגרמת כתוצאה מחוסר בברזל?

הקפדה על מתן תוסף ברזל לכל התינוקות שנולדו במועד (שבוע 37 ומעלה): 7.5 מ"ג ברזל מגיל ארבעה חודשים ו-15 מ"ג מגיל שישה חודשים ועד גיל שנה, והארכת משך נטילת תוסף ברזל עד לגיל שנה וחצי כברירת מחדל. מומלץ לבצע ספירת דם מגיל תשעה חודשים ועד גיל שנה.

תינוקות שנולדו פגים (לפני שבוע 37), יש להמליץ על מתן תוסף ברזל במינון של 2 מ"ג על ק"ג

ליום החל מגיל חודש, אלא אם יש הנחיות אחרות הכתובות במכתב השחרור מהפגייה. המינון המרבי עד גיל 6 חודשים הוא 7.5 מ"ג ליום, ומגיל 6 חודשים עד גיל שנה המינון המרבי הוא 15 מ"ג ליום.

שילוב ירקות ופירות העשירים בוויטמין C בארוחות עשירות בברזל שמקורו בצומח (לדוגמה: תבשיל קטניות עם ירקות מגוררים מתובלים במעט לימון). שתיית מיץ תפוזים סחוט כנלווה לארוחה גם לתינוקות וגם לילדים בגילאי גן ובית ספר.

מתן מזונות עשירים בברזל מן החי. קיימת המלצה לתת מנה אחת של בשר או עוף (עדיפות להודו) כל יום מגיל שישה חודשים ואילך. ברזל מן החי נספג טוב יותר במערכת העיכול בהשוואה לברזל מן הצומח.

הפחתת גורמים תזונתיים שעלולים להפריע בספיגת ברזל: קפאין (המצוי בין היתר בקולה), תה, קקאו, סידן, אבץ, חומצה פיטית, המצויה בדגנים, וחומצה אוקסלית, המצויה בתרד ובעלים ירוקים.