השבוע הוקרן בערוץ 2 בישראל הסרט הדוקומנטרי "הביתה, הלוך חזור", המתעד את מסעם של חברי "הפרויקט של עידן רייכל" במהלך טיסה בת 10 שעות לניו-יורק. בשעות אלה ממש (כלומר היום, יום חמישי) מתרחש סרט דומה בכיכובן של אותן הדמויות מעל שמי האוקיינוס המפריד בין ת"א וניו-יורק. רייכל וחברי הפרויקט שלו ינחתו בעיר ביום שישי בבוקר לסיבוב הופעות בחוף המזרחי, בפעם המי יודע כמה. למעשה, רייכל יודע בדיוק כמה. “בשנה האחרונה בילינו 119 ימים רק בארה"ב! שליש מהשנה באמריקה. תוסיפי לזה גם את זמן ההמתנה בטרמינלים", מגלה רייכל בראיון טלפוני שנדחס ללו"ז הצפוף שלו הכולל הקלטות באולפן, אריזות, המראות ונחיתות.

(צילום: צביקה טישלר)

“אנחנו בעיצומן של הקלטות האלבום הרביעי שיצא לחנויות בחודשים הקרובים. כולנו עובדים מסביב לשעון ותוך כדי זה גם מתכוננים לסיבוב ההופעות. אני גאה לומר שההרכב הנוכחי שכולל 14 מוזיקאים שמופיעים על במה אחת, הוא הטוב ביותר איתו עבדתי עד כה", מכריז רייכל. בעשור האחרון הפך הפרויקט אותו הוא מוביל להרכב הישראלי המצליח ביותר בעולם, כשחבריו מחלקים את זמנם בין הופעות בארץ ובחו"ל ובמקביל מנהלים חיי משפחה וזוגיות. בין חברי ההרכב הבולטים נמנים: מאיה אברהם, גלעד שמואלי, רביד כחלני, ניב תואר, אייל סלע, כברה קסאי, מרק דדון, זיו רהב ואבי ווסה, כשרייכל מנצח על כולם כמאסטרו מיומן השולט בכל פרט טכני ובכל תו מוסיקלי. לאחרונה חזרו חברי ההרכב ממסע הופעות באיזור גאנה ורואנדה שבאפריקה ומשם המשיכו להודו.

אתם מזוהים כלהקה ישראלית כשאתם מופיעים בפסטיבלים בעולם?

“בעולם הגדול אנחנו להקה ישראלית, בלי הזיהוי הישראלי אין מהות למה שאני עושה. מקור היצירה וההשראה שלי מגיע מישראל. נכון, יש לפעמים בלאגנים וחרמות אבל זה לא מונע מאיתנו להיות מוזמנים לכל מיני פסטיבלים".

אתם זוכים להצלחה גדולה גם בניו-יורק, שתי ההופעות הצפויות בסופהשבוע הקרוב 'סולד אאוט'. מפתיע אותך שהקהל הניו-יורקי שר בעברית ואמהרית?

“בשנת 2006 הוצאנו את המוזיקה של הפרויקט לעולם הגדול. זכינו לחשיפה מאד מפרגנת ב'ניו-יורק טיימס' ולהשמעות בתחנות רדיו מקומיות מז'אנר 'מוזיקת עולם'. הופענו באמריקה בכל חור, בקמפוסים ומחוף לחוף. אני מאד מאמין בעבודת שטח ובממוצע יש לנו שלושה 'טורים' באמריקה בכל שנה. חוץ מזה הופענו בדרום אמריקה, באוסטרליה, במכסיקו סיטי ובאירופה”.

חשבת להעתיק את מרכז הפעילות שלכם לארה"ב?

“לכולנו יש משפחות בארץ וזה יהיה מאד קשה לביצוע. חוץ מזה שבסיס היצירה שלנו הוא בארץ, כך היה וכך תמיד יישאר. הדינמיקה שבין הקהילה האתיופית והצברית היא ההשראה המוזיקלית שלנו. אנחנו כל הזמן על הקו כך שזה לא משנה המרחק הגיאוגרפי. למרות הקושי אנחנו תמיד שמחים ומתרגשים לצאת לדרכים ולהופיע מול קהל חדש מסביב לעולם".

הפסקול והרסטות

רייכל, 35, נולד בכפר סבא. בגיל תשע, כשבני כיתתו התעניינו בכדורגל, הוא החל לנגן באקורדיון ולהאזין למוזיקה צוענית, ג'אז וטנגו. בהמשך למד גם לנגן בפסנתר. לאחר השירות בלהקה צבאית החל רייכל לעבוד כמדריך בפנימיית נוער לעולים חדשים, רובם מאתיופיה. ההכרות עימם הובילה ליצירה מוזיקלית מתובלת בסלסולים אמהריים וצלילים הנושאים את המאזין למסע מדברי. רייכל התברג בתעשיית המוזיקה הישראלית כמלווה של אמנים כמו עברי לידר, ריקי גל, איגי וקסמן וערן צור. במקביל המשיך ליצור מוזיקה בהשראת התרבות האתיופית והקליט באולפנו הביתי כשלושים זמרים שונים בני העדה אותם שילב באלבום שנשא את שם הפרויקט ויצא בשנת 2002. האלבום זכה להצלחה מיידית וכבש את הפלייליסט הגלג"לצי ומתוכו בלטו השירים:“בואי", “מדברים בשקט", “אם תלך" ו"הנך יפה", אותו שר רייכל בעצמו. בשנת 2005 יצא אלבום נוסף לחברי הפרויקט שנקרא “ממעמקים" ובו השירים "יש בי עוד כוח", "מילים יפות מאלה", "מכל האהבות" ו"שובי אל ביתי". בנובמבר 2008 יצא האלבום השלישי, “בין קירות ביתי", שזכה אף הוא להצלחה. רייכל הפך את המוזיקה של הפרויקט לפסקול ישראלי ואת הרסטות שלראשו לסימן היכר.

(צילום: אלעד גשגורן)

במהלך הסרט הדוקומנטרי מספר רייכל על אורח החיים בצל הנדודים: "אני רואה מסביבי אנשים שמתחתנים וכבר יש להם ילדים. חשבתי על זה שאני כבר לא אחגוג בר מצווה לבן שלי כשאני אהיה בן 40. זה כבר לא יקרה. זאת החלטה שלקחתי במודע או שלא במודע כשהייתי בן 27. זה החשבון הפשוט. אני רואה אנשים בפסטיבלים, בדרכים, בהופעות, בני 60 ומשהו ולחלקם אין משפחה ואני לא אוהב את זה".

רייכל בוחר שלא לדבר על חייו האישיים ומפרגן לחבריו בהרכב. “אני מודה לחברים הקרובים ולבני המשפחות שלנו, אלה שנשארים בארץ ותומכים מרחוק. רוב חברי הלהקה הם הורים לילדים ולהם קשה הרבה יותר כשאנו יוצאים למסע. לא יכולנו להצליח בלי העזרה של ההורים ובני הזוג. בישראל לא כל כך מקובל לצאת למסע הופעות מסביב לעולם... סיבוב הופעות מתחיל בדר"כ קריות ומסתיים ביוטבתה”.

איפה פגשתם את הקהל הכי אוהד?

“תלוי באיזו הופעה מדובר, כי כל הופעה היא אתגר חדש המלווה בהתרגשות. בארץ יש לנו יתרון יחסי כי הרדיו משמיע את השירים שהפכו למיינסטרים ולכן זה מפתיע לגלות קהל מעריצים במקומות שונים בעולם. זה מחמם את הלב כשהופעות נמכרות מראש ושיש לנו קהל שמחכה ומצפה. אני חושב שמכל המקומות בהם הופענו, בכלכותא שבהודו הכי הופתענו לגלות קהל חם ומפרגן. הגיעו לשם אנשים שנסעו במשך שעות כדי להגיע למופע".

סטנדרט חדש

בעמוד הפייסבוק המוקדש לפעילות הלהקה ושזכה לעשרות אלפי לייקים, מעריצים מניו זילנד וארגנטינה מעלים תמונות ומשתפים בחוויות מהופעות הלהקה. סטטוסים של רייכל מתקבלים בברכה.

יש לך זמן לפעילות ברשתות החברתיות?

“יש לנו צוות אינטרנטי מיוחד שאמון על כל העדכונים ברשתות. אני נכנס לפייסבוק לעיתים די קרובות כדי לכתוב הודעות אישיות ולשמור על קשר עם הקהל. כשאני בדרכים קל לי יותר לצייץ בטוויטר ולעדכן באינסטגרם שדוקא בארץ זוכים לפחות פופולריות מאשר פייסבוק. שם אני מגיב באופן יותר אישי למעריצים ברחבי העולם ולכן אני ממליץ למי שרוצה להתעדכן בפעילות הפרויקט לבדוק את הרשתות האלה בהן אני יותר פעיל. אני חולק עם הקהל את תהליך העבודה על האלבום החדש ואשמח לשמוע פידבקים אונליין. בימים האחרונים אני בהחלט משקיע בטוויטר שעות נוספות”.

גם בביקור בניו-יורק אתם מסתובבים יחד כלהקה מגובשת?

"ניו-יורק זה אולי המקום היחיד בעולם בו כל אחד מאיתנו הוא אדון לעצמו. באפריקה ובהודו אנחנו חבורה בלתי נפרדת, הולכים יחד לכל מקום גם מטעמי ביטחון אישי. אני מאמין שבניו-יורק נתפצל וכל אחד יקח לעצמו פסק זמן לטייל ולחוות לבד.”

בשבוע שעבר פורסם בבלוג החדשות החשוב בעולם, "האפינגטון פוסט", כי האלבום The Tel Aviv Sessions, שיתוף הפעולה המוזיקלי בין אמן הגיטרה המאלי ווייה טורה פארקה לבין רייכל, נכלל ברשימת עשרת האלבומים הטובים ביותר לשנת 2012. האלבום זכה לביקורת מצויינת גם באתר המוזיקה של "ניו-יורק טיימס", שם נכתב כי “האלבום מציב סטנדרט חדש בתחום הפיוז'ן של מוזיקת העולם". רייכל וטורה פעלו יחד כצמד בשם The Touré-Raichel Collective, רייכל ניגן בפסנתר וטורה בגיטרה, כשהשניים משתפים פעולה ביצירת הלחנים ורייכל הופקד על ההפקה המוזיקלית. יוסי פיין נטל חלק גם הוא בגיטרה בס וסולימאן קיין בכלי הקשה.

אתה זוכה להצלחה עולמית לא רק במסגרת הפרוייקט. שאפו.

“זו הפתעה משמחת מפני שהרעיון לאלבום התחיל מג'אם סשן ספונטני עם טורה ובחרתי לקחת את חומרי הגלם ולהפיק את זה מוזיקלית. במשך שנה וחצי שיחקתי עם החומרים, עשיתי להם בלאנס, זו הייתה עבודה מאד מעניינת ואני מקבל תגובות נפלאות על האלבום מכל העולם”.

עם איזה אמן בינלאומי תרצה לשתף פעולה בעתיד?

“בשנת 2010 הופעתי עם זמרת הנשמה אידיה ארי בטקס פרס נובל לשלום שהתקיים באוסלו. אני ממשיך לעבוד במקביל לפרויקט עם אמנים אחרים, למשל שיתוף הפעולה האחרון עם אביב גפן. אין לי חלום לעבוד עם מישהו ספציפי אבל אני מקפיד להתעדכן ולשמור על אזניים ועיניים פקוחות. אין לי כרגע כיוון מיוחד”.

בשבוע שעבר פורסם כי הזמרת שרית חדד קיבלה סכום של כשמונים אלף שקלים על מנת לשיר לראש הממשלה נתניהו את הפזמון "אתה תותח", במסגרת כנס בחירות של הליכוד. במקביל, נגד מפלגת העבודה נטען כי הם שכרו את שירותיה של הזמרת אפרת גוש, שהופיעה במסגרת אירוע של המפלגה. איך היית מגיב להצעות דומות?

"דאגנו לחזור לארץ יום לפני הבחירות על מנת שנוכל לממש את החובה האזרחית הכי חשובה שיש. המסר שלי לבוחר הוא להצביע מתוך טקטיקה של שחקן שחמט המתכנן ארבעה צעדים קדימה ולא להצביע על פי אינסטינקט ראשוני או אמוציונלי. מייד אחרי המופע בברקלי, אנחנו עולים על מטוס, שמים פתק בקלפי ואז ניגשים לסיים את הקלטות האלבום. בפברואר אנחנו שוב בסיבוב הופעות באמריקה, הפעם גם בחוף המערבי".