קר שם בחוץ

החשש היה שם מההתחלה, כשהקבוצה נבנתה. הבית המוקדם הקליל נתן הארכה ואיפשר עוד קצת פנטזיות על הצלחה. המשחק נגד פנרבחצ'ה בשבוע שעבר הפיח עוד קצת רוח במפרשי התקווה. אבל אחרי המשחק הערב נדמה שמותר לומר בפה כמעט שלם: מכבי לא מספיק טובה.

עוד ב-ynet ספורט:

• הרמאי הגדול מכולם / ארמסטרונג מתוודה אצל אופרה
• אוהדי בית"ר: "ניצחון על הפועל - כמו אליפות"
• צמרת חלומית, רק שיימשך ככה / במגרש של נימני
• גרסיאס, אוסקר / אבינעם פורת על מכונת השערים הצהובה
  

הרמה שלה לא מספיקה מול הקבוצות הבכירות של אירופה, אין לה כלים להתמודד עם קבוצות עמוקות, גבוהות ומאומנות ממנה. קאחה לבוראל, סיינה, חימקי, שמו את מכבי במקומה הטבעי. בחלק התחתון של הטופ 16. בדרג השני ואולי השלישי של אירופה. אי אפשר להתכחש לזה יותר.

הרבע הראשון היה מטעה. האיחור בהגעה לאולם של שתי הקבוצות, החימום החפוז, הבלאגן ששרר במגרש, גרמו לאיבוד יתרון הביתיות של חימקי. מכבי עלתה ושיחקה כדורסל פשוט ויעיל. פלאניניץ' של חימקי, רכז גבוה

ומוכשר שעושה מהלכים אישיים יפים אבל מחבל במשחק הקבוצתי, איפשר למכבי לשלוט בקצב המשחק (בדקות שהיה על המגרש מכבי ניצחה בנקודה!). מכבי רצה, דווין סמית' סוף סוף קלע שלשה ראשונה ושניה בטופ 16. הכל נראה בסדר, אבל בלאט ידע שהכוח לא יספיק.

בפתיחת הרבע השני. לבלאט היה ברור שהוא חייב לבחון מי מהספסל הצליח לשרוד את סופת השלג בחוץ והגיע מרוכז למשחק, כי החמישיה לא תשרוד משחק שלם. אבל הוא עשה את זה מהר מדי וכבד מדי. להעלות את לוגאן, קיינר-מדלי ולנדסברג באותה חמישיה זו התעללות בהם ובקבוצה. הבלאגן במכבי חגג, ובעיקר ההגנה הפכה למסננת, וכל טיול ברחבה הביא לסל צהוב קל. זה היה הימור הגיוני של בלאט, אבל הוא לקח אותו רחוק מדי.

שון ג'יימס. "מלך הגגות" חטף כמה גגות בעצמו(צילום: AFP)

האס שלו, שון ג'יימס, סבל מבדידות בצבע מול האתלטיות והבשר המתחדש של הרוסים מהספסל. כמלך הגגות בכל הזמנים של המכללות, כנראה

שמעולם לא חטף שלושה גגות במשחק בעצמו. 11-1 בחסימות לרוסים הסבירו איפה מנצחים משחקים ברמות האלה.

לעומת זאת, הספסל של חימקי הראה מה זו תרומה אמיתית של מחליפים יעילים ומאומנים. החמישיה של חימקי קלעה 28 נקודות. הספסל קלע 60! במכבי, אם נחשיב את שון ג'יימס כשחקן חמישיה, כי פלאניניץ' עלה בפתיחה למנוע עבירות מוקדמות שלו, הספסל קלע רק 11 מתוך 67. לבנות קבוצה ארוכה כמו שמכבי בנתה הקיץ זו חוכמה קטנה. לדאוג שהוא יתרום באמת זו עבודה אחרת לגמרי. רוט למד שהדרך לתהילה עוד ארוכה, לנדסברג היה נוכח-נפקד, לוגאן תרם שלשה אחת עם הקרש. וזה נראה עוד יותר רע מהמספרים.

יוגב אוחיון. ההצלבה נראית כמו חלום רחוק(צילום: AP)

הבעיה הגדולה של מכבי לא קשורה לכדורסל, אלא לרוח. במחצית השניה, שהיתה לפרוטקול בלבד, לא נצפה אף שחקן צהוב שמחדיר התלהבות

ותשוקה. ריפיון הגנתי מחפיר, טיילת מתחת לסלים, חוסר מוכנות להקריב גוף ועבירות בשביל הקבוצה. הייתכן שמקרה פניני מתחיל לעלות למכבי יותר ממה שתכננה?

אלה דברים שקשורים לרוח צוות וקבוצתיות, והבעיה הגדולה של בלאט אינה ההפסדים, אלא העובדה שחלק מהשחקנים שלו נראו בחצי השני כאילו לא ממש אכפת להם. ובזה מכבי חייבת להתרכז עכשיו. להחזיר את האור לעיניים. של השחקנים, ושל האוהדים. ההצלבה נראית בינתיים כמו חלום רחוק. קר שם בחוץ.