מי עוזר לבעלי מוגבלויות לשים את הפתק?

כ-700 אלף בני אדם בעלי מגבלות, פיגור ברמה מסוימת, עיוורים וחולים יזדקקו מחר (יום ג') לעזרת אדם נוסף בבואם להצביע. סייגים בחוק הוצבו כדי למנוע זיוף או רמאות, אולם לטענת מעורבים, הפרצות גדולות מדי והליך ההצבעה הנוכחי מיושן ומאפשר עיוות.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

על פי החוק, כל מי שבעקבות "מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו" רשאי להביא מלווה. פרטי האחרון יירשמו בפרוטוקול, והוא אינו יכול להיות מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע. בנוסף, אסור לו ללוות יותר משני בוחרים ביום הבחירות. אם מתעורר ספק כלשהו לגבי אי-יכולתו של אדם להצביע בעצמו, מזכיר ועדת הקלפי אחראי להחליט בנושא.

"הגישה צריכה להקל ככל האפשר על נכים. חולי אלצהיימר מתקדם או בעלי פיגור שכלי עמוק זו סוגיה אחרת, של מידת הבנת הפעולה על ידי המצביע", אמר ל-ynet יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-17, השופט העליון יעקב טירקל. "יש משקל וחשיבות כה גדולים לזכות ההצבעה שצריך להקל ככל האפשר על ציבורים גדולים ככל האפשר".

ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת היוצאת, הזהיר כי "אנו יודעים על הרבה שמתנדבים לעזור לאנשים אבל גם קובעים מה להצביע ומרמים. הטענות על משחקים בהצבעות הן גדולות מאוד וקיימות כל בחירות. אני לא יודע כמה אנשים באמת זכאים להצביע בעזרת מישהו אחר, אין לנו רישום על זה". עם זאת, הבהיר רותם, "זה לא יהיה נכון לשלול מהמוגבלים את זכות ההצבעה, כי אנשים אלו מנסים להשתלב בחברה".

ד"ר אלכס גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות בעבר, שמנהל כיום את בית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה, הבהיר כי "בישראל רק לאדם פסול דין אין זכות להצביע. מדובר במצב נדיר שבו בית המשפט, על בסיס חוות דעת רפואית, חושב שאדם אינו בעל רצון ויכולת משלו, ומי שממונה להיות אחראי עליו מחליט עבורו הכול ואת האדם עצמו לא שואלים".

גרינשפון אינו מכיר אנשים שהוכרו כפסולי דין בישראל ומדגיש כי "בית המשפט נזהר מלקבוע החלטות מסוג זה ומתמקד באפוטרופוסות בלבד, שאינה שוללת מהאדם את זכות הבחירה גם לאחר פגיעה מוחית, מנת משכל נמוכה או בעיה קוגניטיבית הנובעת מפגיעות ראש, מחלה או גיל. יש דברים שאדם מבין ויש זמנים שהוא מבין יותר ולכן יש לנקוט משנה זהירות בנושא זה".

למרות זאת, סייג, "יש לתקן תקנות בחוק שמבטיחות כי האדם המסייע יהיה חף מכוונה לא כשרה, ניטרלי, כלומר שאינו מעוניין להטות את בחירתו של האדם שאותו הוא מלווה". לדבריו, יש לנסות תמיד להתיר לאדם לגשת לבדו אל מאחורי הפרגוד. "יש בפתק כזה מקריות. אדם אחד יבחר במועמד זה והשני יבחר באחר. זה מצב פחות מסוכן ויותר אתי מאשר אדם שנכנס כמלווה לאדם מוגבל ומכניס למעטפה את הפתק שבו הוא בוחר ובכך מנצל לרעה את מעמדו".