50 שנה של חלום - יום הולדת להאקים אולאג'ואן
השבוע חגג הסנטר האגדי של יוסטון רוקטס חמישה עשורים. ynet ספורט עושה כבוד לאחד הכדורסלנים הגדולים אי פעם, והאיש שג'ורדן היה רוצה לצדו בחמישייה. וגם: 10 הסנטרים הכי טובים בהיסטוריה
זה היה משחק מספר 2 בגמר המערב של 1995. האקים אולאג'ואן קיבל את הכדור בפינה, ליד קשת השלוש. מולו ניצב אחד הסנטרים הטובים בליגה - דייויד רובינסון מהסן אנטוניו ספרס.
ים תקצירים ב-ynet ספורט:
- צפו בהפסד של מכבי ת"א לאולימפיאקוס / תקצירי היורוליג
- מנצ'סטר יונייטד ספגה שוויון בתוספת הזמן/ תקצירי אנגליה
- הפועל ת"א שוב מאבדת את הראש / תקצירי ליגת העל
- כדורסל: הבלאגן הגדול באשקלון / תקצירי ליגת ווינר
הוא כדרר פעמיים והחל בשעיטה קדימה ביד ימין. לפתע החליט לבצע שינוי כיוון לשמאל, והכדור נעצר בידיו. הסנטר הענק של יוסטון רוקטס שלח רגל ימינה ועבד על כולם שמא הוא עומד לזרוק ביד ימין. רובינסון קפץ, אבל במקום לעלות לסל, אולאג'ואן הסתובב לאחור, ושוב היתל בשומר שלו כאילו מדובר בילד מהשכונה. רובינסון בלע את הפתיון. האקים עוד נשאר עומד על הפרקט והכדור אצלו. מאית שניה לאחר מכן, כשהדרך פנויה לחלוטין, רק אז, עלה בקלילות אל הטבעת וסיים עם שתי נקודות.
צפו ב-10 המהלכים הגדולים בקריירה של האקים אולאג'ואן
כל התיאור המסובך הזה נמשך על פני שתי שניות בדיוק. המהלך הכה מתוחכם, שכולו קסם טהור של יכולת ואינטליגנציה, היה כל כך פשוט עבור אולאג'ואן. לא פלא שכינויו היה "האקים דה דרים" - החלום האקים. והמהלך - "הדרים שייק". חלום שהיה באמת.
"הייתי קודם כל לוקח את האקים"
האקים עבדול אולאג'ואן (2.13 מ') נולד השבוע (21 בינואר) לפני 50 שנה בדיוק בלאגוס, ניגריה, והפך לאחד מ-50 שחקני הכדורסל הגדולים בכל הזמנים.
ב-1984, באחד הדראפטים המרשימים בהיסטוריה (מייקל ג'ורדן מקום 3, צ'ארלס בארקלי 5, ג'ון סטוקטון 16), לא היה עוררין, ולו לשניה
הניגרי הצעיר היה לשותפו של ראלף סמפסון ב"מגדלי התאומים" של יוסטון, ועם מספרים נפלאים (23.5 נק', 11.5 ריב', 3.4 חס') הוביל כבר בעונתו השנייה את הרוקטס לגמר, אחרי 1:4 מפתיע על הלייקרס בגמר המערב. בבמה המרכזית, בוסטון של 86', זו שנחשבת בעיני רבים לטובה בכל הזמנים, ניצחה 2:4.
הקריירה של "החלום". צפו בווידאו
האקים שינה את כל התפיסה של עולם הסנטר. מבחורים מגודלים שנעמדים בצבע (צ'מברליין, ראסל) או משחקים אך ורק עם הגב לסל (עבדול-ג'אבר, ביל וולטון), לשחקנים זריזים עם מגוון תנועות בלתי נגמר. למעשה, כל מה שהליגה מחפשת כיום בעידן ה"סמול בול", היה כבר ביכולות הבלתי נגמרות באיש שהקדים את עצמו ב-20 שנה.
עוד ב-ynet ספורט:
- גמר החלומות: מארי יפגוש את ג'וקוביץ' באוסטרליה
- גוברת המחאה נגד אירוח יורו הצעירות בישראל
- אבי נימני על המעבר של ערן זהבי למדים הצהובים
- והבלגן במכבי ת"א חוגג אחרי ההפסד לאולימפיאקוס
"אם הייתי צריך לבחור סנטר אחד לחמישיית כל הזמנים שלי, זה ללא ספק היה אולאג'ואן", כך אמר מייקל ג'ורדן בכבודו ובעצמו. "זה משאיר בצד את פטריק יואינג, ווילט צ'מברליין, שאקיל ועוד הרבה. הייתי לוקח את האקים בגלל סיבה פשוטה: הוא כל כך ורסטילי מכל עמדה במגרש. הוא לא רק קולע, לא רק לוקח ריבאונדים, לא רק חוסם. אנשים לא זוכרים שהוא גם דורג מקום שביעי בהיסטוריה בחטיפות".
החסימה האלמותית של האקים בגמר 1994
מלך עידן הטיטאנים
ההישגים והמספרים של "החלום" הם בלתי נתפסים. האיש היחיד אי פעם שזכה בתואר ה-MVP, בתואר שחקן ההגנה של השנה וב-MVP של סדרת הגמר באותה שנה (1994). 6 פעמים בחמישיית השנה, 5 פעמים בחמישיית ההגנה של השנה, 12 פעמים אולסטאר והכי חשוב - פעמיים אלוף (94 ו-95).
אולאג'ואן הוא בעיקר הווינר הכי גדול של שנות ה-90, מלבד מייקל ג'ורדן. הסנטר האגדי היה זה שהרס את חלומם של ג'ון סטוקטון, קארל מאלון, צ'ארלס בארקלי, שון קמפ וגארי פייטון. האיש שניצל את השנתיים שג'ורדן החליט להתמקד בבייסבול (חזר באמצע העונה השנייה) וזכה בשתי הטבעות היחידות שמייקל הסכים לוותר עליהן. פעם אחת עם חסימה גדולה על ג'ון סטארקס במשחק מספר 6 מול הניקס (3:4 ליוסטון בגמר 94), ופעם אחרת בסל עם הבאזר במשחק מספר 1 מול אורלנדו (0:4 בגמר 95).
הוא אחד מארבעת השחקנים היחידים שרשמו קוואדרופל במשחק בודד (ארבעה נתונים דו ספרתיים) כשרשם 18 נק', 16 ריב', 10 אס' ו-11 חס' מול מילווקי
אבל מכל המספרים הבלתי נגמרים, שהושגו בעידן הטיטאנים של רובינסון, יואינג, שאקיל, מורנינג ומוטומבו, נשארה רק התחושה. רק הזיכרון המתוק מהמשחקים של שנות ה-90 בשלוש לפנות בוקר. בשעה המאוחרת בלילה, בזמן ש"החלום" עוד היה אמיתי.
10 הסנטרים הגדולים בכל הזמנים
10 – ארווידאס סאבוניס – פעמיים שחקן השנה באירופה (85, 97)
9 – פטריק יואינג – פעמיים פיינליסט נ.ב.א (94, 99)
8 – ביל וולטון – שתי אליפויות (77, 86), MVP של העונה (78)
7 – מוזס מאלון – אליפות אחת (83), שלוש פעמים ה-MVP של העונה (79, 82-83)
6 – דייויד רובינסון – שתי אליפויות (99, 03), פעם אחת ה-MVP של העונה (95)
5 – ווילט צ'מברליין – שתי אליפויות (67, 72), 4 פעמים ה-MVP של העונה (60, 66-68)
4 – שאקיל אוניל – 4 אליפויות (00-02, 06), פעם אחת ה-MVP של העונה (00)
3 – האקים אולאג'ואן – שתי אליפויות (94, 95), פעם אחת ה-MVP של העונה (94)
2 – ביל ראסל – 11 אליפויות (57, 59-66, 68-69), 5 פעמים ה-MVP של העונה (58, 61-63, 65)
1 – קארים עבדול ג'אבר – 6 אליפויות (71, 80, 82, 85, 87-88), 6 פעמים ה-MVP של העונה (71-72, 74, 76-77, 80)
לפנייה לכתב/ת 
