קואליציה יקרה שלי: כמה עולה להרכיב ממשלה

המשא ומתן להרכבת הממשלה בעיצומו, כאשר ברקע מתנהלים במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר דיונים קדחתניים לקראת קיצוץ של כ-14 מיליארד שקל בתקציב המדינה. זו הזדמנות טובה להיזכר בכך שגם להסכמים הקואליציוניים עצמם יש עלות תקציבית משמעותית.

• מרכיבים ממשלה  - עמוד מיוחד ב-ynet 
• הבחירות נגמרו - נתניהו עובר לקיצוצים וגזירות
• תקציב בלי פיקוח: לח"כים לא איכפת ממספרים
• לנסח את הכתובּה של לפיד ונתניהו: המו"מ על הקואליציה
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

הרכבת הקואליציה ב-2009, שהובילה להקמתה של הממשלה היוצאת, עלתה למשלם המסים הישראלי כ-5.5 מיליארד שקל. ההוצאה נבעה בעיקר מהגדלה של קצבאות הילדים בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקל, בהתאם לדרישות המפלגות החרדיות ומהגדלה של תקציב המוסדות התורניים בעלות כוללת של כמיליארד שקל, בהתאם לדרישות המפלגות הדתיות.

העלות כללה גם הגדלה של קצבאות הזקנה בעלות כוללת של 950 מיליון שקל, בהתאם לדרישת מפלגת העבודה, שהייתה שותפה קואליציונית בתחילת דרכה של הממשלה. 

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמה סיעת הליכוד עם מפלגות ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי, התחייבו בליכוד להוסיף סכומים משמעותיים לסעיפים תקציביים, לפי בקשתן של הסיעות הדתיות.

במסגרת שלושת ההסכמים הנפרדים עם כל אחת מהמפלגות, התחייבה סיעת הליכוד להשקיע 20 מיליון שקל (10 מיליון ב-2009 ועוד 10 מיליון ב-2010) בבנייה ושיפוץ של בתי כנסת. כמו כן, התחייבה הליכוד כי תקציב הסיוע למוסדות תורניים לא יהיה נמוך מ-975 מיליון שקל לשנה.

ישיבה תורנית. לפחות 975 מיליון שקל בשנה(צילום: עמית שאבי)

בפועל, עמד התקציב השנתי של מוסדות תורניים על 1.17 מיליארד שקל לשנה, בשנים 2012-2009. זאת, כאשר בשנים 2009-2006 עמד תקציב זה על סכום של 930 מיליון שקל בשנה. בסך הכל, הוסיפה הממשלה מיליארד שקל בשנים 2012-2009 לתקצוב מוסדות תורניים, בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם הקמתה.

בנוסף, התחייבה סיעת הליכוד בשלושת ההסכמים עם המפלגות הדתיות, כי קצבאות הילדים יעלו בהדרגה בשנות כהונתה, בעלות תקציבית של 1.4 מיליארד שקל. הקצבאות גדלו בשלוש פעימות, כאשר עם תום הפעימה האחרונה, באפריל 2011, עמדו קצבאות ילד שני, שלישי ורביעי על אותה רמה - 252 שקל בחודש.

מאות מיליונים לכל מערכת חינוך 

לצד ההתחייבויות המופיעות בשלושת ההסכמים עם המפלגות הדתיות, התחייבה סיעת הליכוד בנפרד לכל סיעה כי תוסיף תקציב ייעודי למערכת החינוך שאותה היא מייצגת. מערכת החינוך של ש"ס קיבלה תוספת של 260 מיליון שקל, מערכת החינוך של יהדות התורה קיבלה 240 מיליון שקל ומערכת החינוך הממלכתית-דתית קיבלה 140 מיליון שקל.

בסך הכל, הביאו ההסכמים הקואליציוניים עם שלוש המפלגות הללו, שזכו ל-19 מנדטים בבחירות לכנסת, להוצאה תקציבית של 3.06 מיליארד שקל בשנים 2012-2009. 

ההסכם הקואליציוני עם ישראל ביתנו, שזכתה ל-15 מנדטים בבחירות לכנסת ה-18, היה זול יותר וכלל בעיקר תוספות נקודתיות לסעיפים תקציביים שקשורים לקליטת עלייה ותוספות לגופים שבראשם עמדו נציגי המפלגה.

כך, התחייבה סיעת הליכוד להקים קבינט ממשלתי לקליטת עלייה ולתקצבו בסכום חד פעמי של 82 מיליון שקל. כמו כן, התחייבו בליכוד להוסיף 10 מיליון שקל לבסיס תקציב משרד החוץ, כלומר, הגדילו את תקציב המשרד בסכום מצטבר של 40 מיליון שקל בשנים 2012-2009.

נתניהו וליברמן. תקציב משרד החוץ גדל ב-40 מיליון שקל(צילום: EPA)

לפרויקט נתי"ב, העוסק בחיזוק זיקתם של יהודי ברית המועצות לשעבר ליהדות ולמדינת ישראל, הוסיפו תקציב חד פעמי של 75 מיליון שקל, ולרשות למלחמה בסמים ואלכוהול הוסיפו תקציב חד פעמי של 15 מיליון שקל.

בסך הכל עלה ההסכם הקואליציוני בתוספת תקציבית של 212 מיליון שקל במהלך כהונתה של הממשלה ה-32.  

ההסכם הקואליציוני שהביא להצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת נתניהו כלל תוספות תקציביות משמעותיות לסעיפים שמפלגת העבודה ביקשה לקדם. הסעיפים הללו נשארו בתוקפם גם לאחר שמפלגת העבודה פרשה מהממשלה, והיוו חלק בלתי נפרד מההסכם הקואליציוני בין סיעת העצמאות, שהתפלגה ממפלגת העבודה לסיעת הליכוד.

במסגרת ההסכמים הללו, התחייבה הליכוד כי במסגרת תקציבי 2012-2009, יגדלו קצבאות הזקנה בעלות כוללת של 950 מיליון שקל. כמו כן, התחייבו בליכוד לתוספת של 100 מיליון שקל לתקציב השנתי של ההכשרות המקצועיות למובטלים ועל תוספת שנתית של 200 מיליון שקל לסבסוד מעונות היום לילדיהם של נשים עובדות.

לשכת התעסוקה בבאר שבע. עוד 100 מיליון להכשרת מובטלים(צילום: הרצל יוסף)

בסך הכל הוסיפו ההסכמים הללו לתקציב משרד התמ"ת 1.2 מיליארד שקל בשנים 2012-2009, 400 מיליון שקל להכשרה מקצועית ו-800 מיליון שקל בסבסוד מעונות יום. בעבודה גם דרשו, וקיבלו, תוספת חד פעמית של 35 מיליון שקל לגוף שיעסוק בשיקום תשתיות בישובים ותיקים (מושבים וקיבוצים).

בסך הכל עלה ההסכם בין העבודה לליכוד 2.185 מיליארד שקל. זאת בעבור תמיכתם של 13 חברי כנסת ומאוחר יותר חמישה בלבד (שנותרו ממפלגת העצמאות), בממשלתו של בנימין נתניהו.

במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, כאמור, כבר עובדים במרץ על השלמת התכנית לקיצוץ בתקציב 2014-2013. מבט אחד בעלויות הדרמטיות של ההסכמים הקואליציוניים האחרונים מלמד כי אין להתייחס להצעת התקציב כאל סוף פסוק - כל עוד לא הוקמה ממשלה. לתהליך הרכבתה יהיו השלכות מרחיקות לכת על קביעת סדר העדיפויות בתקציב, אשר ישנו מהותית גם את תוכן הקיצוץ.