שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גטי אימג'ס

    10 הרגעים הגדולים בקריירה של מייקל ג'ורדן

    ההצגות בגארדן מול הניקס, סלי הניצחון, ההטבעות, האליפויות. לרגל יום הולדתו ה-50 של מייקל ג'ורדן, ynet ספורט מביא את הסיפור והתמונות מאחורי הרגעים ההיסטוריים בקריירה של הכדורסלן, וכנראה גם הספורטאי, הגדול בכל הזמנים, שחוגג היום יום הולדת 50

    לכו תסכמו קריירה של גדול הכדורסלנים בכל הזמנים. מבין כל אלפי הרגעים המתוקים שהוא העניק לנו בעיניים טרוטות באמצע הלילה, איך אפשר לבחור בפיצנטה את החשובים ביותר? ניסינו, חפרנו, ומצאנו את 10 הרגעים הגדולים בקריירה של מייקל ג'ורדן.

     

    ynet ספורט חוגג 50 למייקל ג'ורדן - פרויקט מיוחד:

     

    מקום 10 - 40 על 40

    מעריצי מייקל ג'ורדן לא אוהבים להיזכר בשנתיים שלו בוושינגטון וויזארדס. מבחינתם זו הערת שוליים מטרידה שרק פגעה לו בממוצעים ובהם לא הצליח להגיע לפלייאוף. אבל הישג אחד היסטורי הוא כנראה רשם שם – השחקן הראשון מעל גיל 40 שקולע מעל 40 נק', כשהוא קולע 43 נק' ב-21 בפברואר 2003 מול ניו ג'רזי נטס. הוכחה לכך שג'ורדן הוא ג'ורדן, בכל גיל. גם ב-50?

     

     

    מייקל ג'ורדן מוכיח שלגדולה אין גיל

     

    9 – מלך ההטבעות

    אם יש משהו שג'ורדן ידע לעשות יותר טוב מכולם, כולל הכוכבים של היום, זה לתת שואו לקהל. ולא היה שואו גדול יותר מהיריבויות של מייקל מול דומינק ווילקינס בתחרויות ההטבעות שנות ה-80'. שני המעופפים הללו גרמו לנו לרחף איתם לגבהים חדשים של שיגעון, כשהשיא הגיע בזכיות של ג'ורדן ב-87 וב-88.

     

    המטביע הגדול בכל הזמנים? 

     

    עוד ב-ynet ספורט:

     

    8 – דרים טים

    זו הייתה קבוצת הכדורסל הטובה והמוכשרת ביותר בהיסטוריה, והיא נבנתה סביב והודות לשחקן הכי טוב בהיסטוריה. אילולא מייקל ג'ורדן היה מסכים להשתתף באותה אגדה בשר ודם שנבנתה בברצלונה 92', לא היינו זוכים לראות את העונג הזה. מייקל היה בשיאו, על קצה פירמידת הכישרונות הבלתי נגמרים והיה האלוף האמיתי בטקס העברת השרביט שנתנו לו בירד ומג'יק, עם ירידתם מהבמה.

     

    הכוכב של הקבוצה הגדולה בכל הזמנים 

     

    7 – מלך הגארדן

    אם יש מקום אחד בקריירה בו ג'ורדן אהב להיות, אולי אפילו יותר מהיונייטד סנטר של שיקגו, היה במדיסון סקוור גארדן, שם ניפק אינספור הופעות בלתי נשכחות. הגדולה מכולן הגיעה ב-29 במרץ 1995, חמישה משחקים בלבד לאחר שחזר מהפרישה הראשונה שלו לטובת הבייסבול. הוא סיים את אותו ערב עם 55 נק' ומסירה לסל הניצחון של ביל וונינגטון. גבירותיי ורבותיי – הוא חזר!

     

    המקום האהוב על מייקל ג'ורדן 

     

    6 – "הזריקה" – "THE SHOT"

    אם המילים "the shot on ehlo" ו-"good!!! The bulls win!! The bulls win it" מוכרות לכם, כנראה שיצא לכם לראות את אחת הזריקות המפורסמות

    בקריירה של מייקל ג'ורדן.

     

    3 שניות לסיום משחק מספר 5 בסיבוב הראשון של פלייאוף המזרח (אז היה הטוב מ-5), קליבלנד קאבלירס היו ביתרון מסל של קרייג אילו. הכדור היה של שיקגו מחוץ לקו ושניים שמרו על ג'ורדן. מייקל קיבל בכל זאת את הכדור בימין, כדרר בשמאל לכיוון קו העונשין ועלה לזריקה.

     

    בזמן הזה, אילו המסכן קפץ כדי לנסות ולחסום. הוא לא הצליח ונחת בצד השני. ג'ורדן באותו זמן עדיין היה באוויר. כשהשעון מראה זריקה אחת ולאחר שריחף באוויר בחוסר משקל, מספר 23 משחרר זריקה, מנצח את המשחק ורץ לכיוון הקהל כשהוא "חובט" באגרופו מספר פעמים.

     

    קליעת ניצחון אחת עם הבאזר מתוך 28 במהלך הקריירה, של מי שיהפוך להיות הווינר הכי גדול בהיסטוריה.

     

    THE SHOT

     

    5 – "השפעת"

    ליוונים יש את סיפורי המיתולוגיה היוונית, לנו, אוהבי מייקל ג'ורדן, יש את "משחק השפעת". כנראה המשחק הכי מיתי בקריירה של מייקל עם אינספור סיפורים

    וגרסאות.

     

    סדרת הגמר של 1997, ערב משחק מספר 5. אחרי שני ניצחונות ביתיים יוטה השוותה את הסדרה ונהנתה גם מיתרון הביתיות. ג'ורדן סבל מקלקול קיבה חריף עם חום של למעלה מ-40 מעלות. הוא לא הצליח לישון אותו לילה והתעורר רק ב-3 בצהריים למחרת. ב-6 הוא כבר היה בדלתא סנטר.

     

    הוא נראה היה חלש, עייף. יוטה כבר הובילה ב-16 נקודות ברבע השני והייתה נראית בדרך הבטוחה ל-2:3 בסדרה, מרחק משחק אחד מאליפות. ואז ג'ורדן נדלק. האגדה מספרת שהוא קיבל אינפוזיה במחצית ושהרופאים של שיקגו דרשו מפיל ג'קסון שלא לשתף אותו. אף אחד לא יכול לעצור שור בדישו.

     

    ג'ורדן קלע 20 שניות לסיום את השלשה שלמעשה הכריעה את המשחק בדרך ל-88:90, סיים עם 38 נק' (15 מתוכן ברבע האחרון), 7 ריב', 5 אס', 3 חט' וחסימה אחת ב-44 דקות, שבסיומן נפל אל זרועותיו של סקוטי פיפן. שיקגו זכתה באליפות.

     

    המיתוס

     

    4 – "היום ראיתי את אלוהים"

    רבים מכתירים את אותו ערב בבוסטון גארדן, במשחק מספר 2 של הסיבוב הראשון בפלייאוף המזרח מול בוסטון ב-1986, כהופעת היחיד הגדולה ביותר של שחקן בכל הזמנים.

     

    במשחק שנמתח על פני 2 הארכות, מייקל ג'ורדן רשם את שיא כל הזמנים (עד היום) של נקודות לשחקן במשחק פלייאוף, כשהוא מסיים עם 63 נק' ב-53 דקות. אבל יותר משזו הייתה הופעה גדולה, זה היה משחק שיבהיר לג'ורדן את מהות הכדורסל – העיקר הוא ניצחון, לא כמה קלעת.

     

    ג'ורדן זרק באותו ערב 41 זריקות, כמעט חצי מסך הזריקות של שיקגו. והוא הפסיד 135:131 למי שאחת הקבוצות הכי גדולות אי פעם – בוסטון 86'. הוא גם הודח בתבוסה חלקה 3:0 על ידי בוסטון, אבל זכה לשמוע את לארי בירד אומר לאחר אותו משחק, משפט שייכנס להיסטוריה: "אני חושב שראינו היום את אלוהים כשהוא מחופש למייקל ג'ורדן".

     

    היום בו לארי בירד ראה את "אלוהים"

     

    3 – "המהלך – THE MOVE"

    יותר משהאליפות הראשונה של מייקל ג'ורדן ב-1:4 על הלייקרס ב-1991, עם דמעות האושר כשאביו לצדו נכנסו לפנתיאון (http://www.youtube.com/watch?v=Ir0-t5Yfq-Y), דווקא רגע אחר נכנס להיסטוריה. ככל הנראה הסל הכי אייקוני בתולדות הכדורסל.

     

    במחצית השנייה של משחק מספר 2, ג'ורדן הריץ את הבולס למתפרצת ומסר לקליף לבינגסטון. הבחור הגדול ניסה לחדור, אבל ראה עליו שמירה כפולה. בזוית העין ראה לבינגסטון את מייקל חותך לכיוון קו העונשין. אז הוא מסר לו. ואז הגיע הרגע הגדול.

     

    הוא התחיל את הקפיצה צעד לפני קו העונשין ועלה כשידו הימנית נמתחת מעלה מעלה, בדרך לסיים עם דאנק סטנדרטי. במקום זה הוא הוריד את הכדור לגובה הכתפיים, העביר ליד שמאל, ובניגוד גמור לכל מה שסיפר לנו אייזיק ניוטיון עם התפוח וכל השטויות של כח הכבידה, עלה שוב עם יד שמאל וסיים בליי אפ.

     

     

    הסל הכי מוכר אי פעם 

     

    2 – 10:72

    עונת 1995-96 הייתה העונה המלאה הראשונה של ג'ורדן מאז חזר מהפרישה הראשונה. זה היה ג'ורדן הרבה פחות אתלטי והרבה פחות צעיר. אבל זה היה הג'ורדן הגדול מכולם. המנהיג, זה שמוביל את הקבוצה הגדולה בכל הזמנים, למאזן הניצחונות הכי טוב אי פעם.

     

    הדרך שעשה ג'ורדן מאותו משחק של 63 נק' מול בוסטון ב-1986, לקבוצה שמתחברת לה יחדיו באופן מושלם, עם סקוטי פיפן טוב יותר, עם דניס רודמן בריבאונד, טוני קוקוץ' מהספסל ורון הארפר בהגנה – הוכיחה ששחקנים גדולים לא נמדדים רק בסטטיסטיקה היבשה, כי אם במנהיגות שלהם. גם אם תשאלו את ג'ורדן, הוא יגיד לכם שזהו ההישג הכי גדול בקריירה שלו.

     

     

    העונה הכי גדולה 

     

    1 – סל הניצחון

    סדרת הגמר של 1998 הייתה הסדרה הכי מדוברת אי פעם. כולם ידעו שזו הולכת להיות הסדרה האחרונה של מייקל ג'ורדן (בואו נתעלם לרגע מהחזרה לוושינגטון, ברשותכם). שיקגו בולס ברגע האחרון של תהילה, מול יוטה ג'אז החזקה והצמד המופלא – ג'ון סטוקטון וקארל מאלון.

     

    במשחק מספר 6, אצל יוטה, כשהיתרון אצלה, החזיק מאלון את הכדור ליד הצבע, 22 שניות לסיום. ג'ורדן, אחד משחקני ההגנה הגדולים בכל הזמנים, הגיע וחטף לו את הכדור. לא היה צורך בשום טיים אאוט. זה רק ג'ורדן, הכדור, ביירון ראסל והסל.

     

    מספר 23 באדום כדרר, המתין, חיכה לרגע הנכון. שני כדרורים ימינה, "העיף" ביד שמאל את השומר שלו ונותר לבדו מול הטבעת ומול אלפי אוהדי ג'אז חוששים. היד עלתה למעלה, התיישרה כמו שכתוב בספר, ושיקגו ניצחו 86:87, וזכו באליפות השישית. זו הייתה הזריקה האחרונה בקריירה* של הכדורסלן הגדול בכל הזמנים.

     

    סל הניצחון הכי מפורסם בהיסטוריה - הרגע הכי גדול של מייקל

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים