יש עוד מלבדו: פורטוגל היא לא רק רונאלדו
כל הזרקורים מכוונים לעברו של כוכב ריאל מדריד, אבל לידו יש לא מעט שמות שיכולים להסב נזק לנבחרת ישראל. קבלו שלושה שכדאי להשגיח עליהם - שלא תגידו שלא הזהרנו
38 שערים ב-101 הופעות, יכולת דומיננטית שמפחידה כל יריב וכריזמה סוחפת שהופכת אותו למנהיג. לא פלא שכריסטיאנו רונאלדו הוא חלק כל כך משמעותי מנבחרת פורטוגל, שמצפה ממנו לעשות את הדברים הגדולים עבורה.
עוד ב-ynet ספורט:
אבל שחקן אחד, ענק ככל שיהיה, לא יכול לעשות את הכל לבד. אחרת, למשל, וויילס בימים הבינלאומיים של ראיין גיגס הייתה מגיעה לאנשהו (להבדיל אלף אלפי מיליוני הבדלות). הסיבה שפורטוגל שביעית בעולם ומגיעה רחוק בטורנירים היא לא רונאלדו לבדו. בואו נדבר על שלושה שחקנים נוספים שמגיעה להם התייחסות - ואולי בסופו של דבר יהיו אלה שיגנבו לרונאלדו את ההצגה בר"ג מרוב שישראל תתמקד בו.
הלדר פושטיגה
לחלוצים של נבחרת פורטוגל יצא בשנים האחרונות שם של נפילות בזירה הבינלאומית. המאמן פאולו בנטו רק חיזק את המבקרים ביורו האחרון, כאשר הגיע לטורניר עם עמדה פתוחה למדי והרבה להחליף בין החלוצים שלו בניסיון נואש למצוא את מי שיחזיק את החוד.
עוד לקראת המפגש מול פורטוגל:
- שכטר: בשבילי מסי הוא הגדול מכולם
- ברונו אלבש: "המשחק עדיין תלוי בנו"
- כך מתכוננת פורטוגל למשחק ביום ו'
הבעיה היא, ככל הנראה, שמצפים מהם ליותר מדי. אף אחד מהם לא יכול לעמוד בקצב של רונאלדו. ואם מסתכלים בעין יותר פתוחה, אפשר להגיד שפושטיגה הוא האופציה הטובה ביותר שיש לפורטוגל בהתקפה.
אחרי הכל, 24 שערים בינלאומיים לא הולכים ברגל, וחלקם הגיעו במעמדים החשובים ביותר. בקמפיין הנוכחי הוא הביא לנבחרת שלו ארבע נקודות, עם
השוויון מול צפון אירלנד ושער הניצחון בלוקסמבורג, והרגעים האלה מזכירים את החלוץ שהיה אמור להיות.
אי אפשר לומר שלא מדובר בסקורר נפלא, אבל בהחלט אפשר לומר שהוא מבוזבז. ז'וזה מוריניו טיפח אותו בפורטו ככוכב עתידי, ובפורטוגל היו משוכנעים שהוא יהיה השם הגדול של הדור שלו. הבעיה היא שבגיל 21 נפל עליו לחץ אדיר של הובלת טוטנהאם, ששילמה עליו תשעה מיליון יורו, והוא הפך לכישלון ענק.
מאז הוא לא מצא את עצמו. החלוץ בן ה-30 נדד מקבוצה לקבוצה, ותמיד נתן את השערים שלו, אבל לא מספיק. אבל זו טעות להתעלם משחקן סראגוסה. העובדה שהוא לא סופרסטאר בקנה מידה אירופי לא אומרת שהוא שכח להבקיע, כי הוא אף פעם לא שכח. בנבחרת אין אף חלוץ כמוהו, כזה שתמיד יודע להתמקם בצורה מושלמת ולכבוש בכל צורה.
ברונו אלבש
לעומת פושטיגה, הפריחה של הבלם הייתה מאוחרת. פורטו שלחה אותו שוב ושוב להשתפשף במקומות אחרים עד שהשתכנעה, ורק בגיל 25 הוא זומן לנבחרת לראשונה. בשני המקרים, היה שווה לחכות. אלבש הוא חבית אבק שריפה של רגשות, שחקן נלהב שמוסר את נפשו לקבוצה, ובעיקר בלם קשוח במיוחד.
פפה תופס רוב הזמן את הכותרות בצמד הבלמים הזה, בעיקר בגלל שהמזג והאגרסיביות שלו מוגזמים לחלוטין, וזה מוריד שלא בצדק את תשומת הלב
מהאיכות של אלבש, שכבר שנים שומר על מקומו. לא בהרבה מקרים קורה שקבוצה משלמת 22 מיליון יורו על בלם, כפי שעשתה זניט סנט פטרסבורג לפני שלוש שנים. לא בהרבה מקרים קורה שבלם בן 31 רק הולך ומשתפר, עד כדי שהוא עדיין נחשב למצרך מבוקש עבור קבוצות באירופה.
והכי מסוכן מבחינת ישראל - הוא מוסיף לאיום על השער של החלק הקדמי. לאלבש יש משחק ראש פשוט נפלא, וכבר במוקדמות הנוכחיים הוא העניש בנגיחה מוצלחת את אזרבייג'אן. שחקן נשמה אמיתי, בונוס לכל קבוצה ונבחרת שמקבלת אותו. יטריד ביום שישי את ישראל משני צידי המגרש.
ראול מיירלש
דיברנו על הגנה, דיברנו על התקפה, והגיע הזמן לקישור. שני השחקנים המשפיעים ביותר על הנבחרת מעבר לרונאלדו, ז'ואו מוטיניו ונאני, לא ישחקו מול ישראל, אבל יש לפורטוגל מספיק עומק במרכז השדה. ומיירלש לא מביא רק עומק, אלא גם הרבה ניסיון.
האיש והתסרוקת המגוחכת אמור להיות זה שישים סוף בצורה מוקדמת להתקפות של ישראל, ולא יאפשר להגיע רחוק מדי. בין הקעקועים למבט המפחיד, הוא מכיל את כל מה שצריך כדי לייצר גרזן. האגרסיביות שלו מופלאה, והטירוף שלו באותה רמה - כמו ההרחקה הממושכת שזכה לה העונה במדי פנרבחצ'ה אחרי שירק על שופט.
אבל הדברים האלה לא צריכים להשכיח את כך שיש לו את היכולת לעשות את הדברים היצירתיים יותר באותה מידת הצלחה.
כי האיש שהיה מרכזי בהעפלה של צ'לסי לגמר ליגת האלופות בשנה שעברה (והחמיץ את הגמר בגלל צהובים) הוא מולטי-כישרון.
מה שיהיה מסוכן מבחינת ישראל היא אותה יכולת מגוונת. ככל שהלחץ יגבר, הוא יכול להיות הערך המוסף בתור השחקן שמצטרף להתקפה מאחור, ושם יכול להפעיל את בעיטות התותח שלו ממרחק. סביר להניח שאם הראש שלו היה מוברג בצורה מהודקת יותר, הוא היה סופרסטאר בינלאומי ולא רק שחקן קישור מוערך.
לפנייה לכתב/ת 
