רצי המרתון - קחו אחריות / טור

אירועי ספורט לא אמורים להסתיים במוות. גם לא באשפוז בבית חולים. לכן, לפני הכל, אני משתתף בצערה של משפחת מיכאלוביץ', שבנה נפטר במהלך מרתון תל אביב. אם יש אשמים, צריך למצות איתם את הדין, אבל יש רק דרך אחת למנוע את האסון הבא: לברר את העובדות, להסיק מסקנות ולקחת אחריות.

עוד ב-ynet ספורט:

• ברקוביץ' פותח פה על גוטמן
• ראמוס פותח חזית מול מוריניו
• וניר דוידוביץ' רב עם מכבי חיפה
  

כששמעתי שאחד הרצים מת, הייתי בטוח שמדובר באדם מבוגר שלא הכין את עצמו למאמץ. בשנים האחרונות נשמעים סיפורים על אלפים שהשילו ממשקלם עשרות קילוגרמים והפכו לאנשי ברזל, או לנכים שרצים מרתון. זה נפלא, אבל לפעמים מסוכן. אסור שאסון ירתיע אנשים לאתגר את עצמם ולפרוץ גבולות, אבל חשוב לזכור שלפעמים האגו מושך אותנו למקומות שאנחנו מאבדים שליטה.

העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת: לפני שאתם מתקיפים את העירייה והממשלה, תקשיבו לגוף שלכם, ואני מדבר מניסיון. בינואר 2004 דיוושתי

 בשיעור ספינינג, והרגשתי תחושה לא נוחה בחזה. מד הדופק הראה ערכים שלא הכרתי, לכן עצרתי, נשארתי לשבת על האופניים ונתתי לדופק להתייצב. יתר המשתתפים המשיכו לדווש סביבי בטירוף, וזו הרגשה לא נעימה. כשחזרתי לדווש הדופק קפץ מיד מ־50 ל־150. עצרתי, ולמרות הפדיחה ירדתי מהאופניים באמצע השיעור ונסעתי הביתה.

לא הייתי בלחץ כי לא חשתי כאבים, התקלחתי והמשכתי ל"שיבא" במונית. במיון לא מצאו כלום, אבל השאירו אותי ללילה למעקב. המוניטור לא הראה שום דבר מיוחד. בבוקר הסביר לי ד"ר גואטה, שאני בקבוצת סיכון ואם אני כבר במחלקה כדאי שאעבור צנתור. נכנסתי ל־20 דקות, יצאתי אחרי שעתיים. שני עורקים חסומים ב־90 אחוז.

אחד הפצועים במרתון ת"א(אורן אהרוני)

פעילות גופנית היא חשובה, ולאתגר את עצמך זה מצוין. אבל הכי חשוב להקשיב לגוף, כי המשחק והתחרות גורמים לנו לפעמים לעשות דברים

 לא הגיוניים. בסופו של דבר, אפילו אם למארגנים יש שיקולים כספיים והם מתרשלים ולא דואגים לשתייה לאורך המסלול, בסופו של דבר האחריות היא רק עלינו. יש חוק חינוך חובה, אין חוק ריצה חובה. אי אפשר לבצע בדיקה מקיפה ל־35,000 מתחרים, וכל אחד יכול לשקר בטופס ההרשמה.

ההפגנה מול עיריית ת"א, בעקבות האירועים במרתון

חלם הפיטורים

טל בנין פוטר ממכבי נתניה. רוב חברי ההנהלה תמכו מזמן בהחלפתו, אבל המכשול היה כספי. מכבי נתניה בבעיה כספית, ולשלם לשני מאמנים לא בא בחשבון. בשבועות האחרונים דרשו "מקורבים" מטל בנין שייקח אחריות ויתפטר. בנין, מתוך אמונה ביכולתו, וכנראה גם משיקולים כספיים, נשאר. נתניה המשיכה להתדרדר. להפועל ת"א היה סיפור דומה עם יוסי אבוקסיס, עכו עם שמעון הדרי, סכנין עם שלומי דורה. המקרה של ראובן עטר במכבי חיפה שונה במקצת, אבל תשלום שכרו בעונה הבאה עיכב את החזרה שלו לנתניה.

לפני כמה שבועות הקדשתי עמוד שלם לחוזים רב שנתיים בכדורגל ובכדורסל. אורך קדנציה ממוצע של מאמן בישראל הוא שנה פלוס־מינוס כמה חודשים. מעטים שורדים שתי עונות. זה לא מפריע למנהלים לחתום על חוזים לשנתיים ושלוש. אני מבין מאמנים שמסרבים לחתום לתקופה קצרה. אף אחד לא רוצה להיות סתימה לכמה חודשים, ואחר כך תדבק בו תווית של מאמן מחליף. מאותו רגע שום קבוצה לא תיקח אותו בתחילת העונה.

חוזה ארוך נגמר בדרך כלל רע. כי כאשר הקבוצה מתדרדרת, מתחיל הריטואל הקבוע: ההנהלה לא רוצה לשלם פיצויים, מושכת כמה שבועות שעולים בהפסדים מיותרים, ידיעות אנונימיות קוראות למאמן "לקחת אחריות" (בתרגום לעברית: שיוותר על הפיצויים). הוא, בהפוך על הפוך, רוצה שהקבוצה תפסיד כדי שיפטרו אותו וישלמו לו פיצויים. גול עצמי לחיבורים.

להכניס סעיף מיוחד. לוזון(צילום: אורן אהרוני)

את החלם הזה אפשר היה למנוע, אילו ההתאחדות לכדורגל ומנהלת ליגת על בכדורסל, היו מכניסים בכל החוזים סעיף שמבטיח למאמן שכר עד סוף העונה, ופיצוי מוסכם שתלוי בתקופת העבודה שלו. למה זה כל־כך מסובך?

עלבון לאינטליגנציה

אירועי האולסטארס הם עלבון לאינטליגנציה. קשקוש בלבוש. שחקנים לא מתאמצים, אין הגנות, שחקנים רציניים מנסים להשתמט מהשתתפות. תחרויות קליעה אפשר לקיים בהפסקות משחקים. תחרות הטבעות היא אחד הדברים הכי מטומטמים בספורט. מאחר שזה כנראה לא מספיק, ראש העיר ושחקני כדורגל הם השופטים.

תחרות ההטבעות באולסטאר(צילום: אלעד גרשגורן )

ומי החליט שהגיע הזמן ל־רהביליטציה לגיא פניני? אני לא אומר שצריך לרדוף אותו בלי סוף, אבל אחרי שתקופת ההשעיה "הבלתי מוגבלת" הוגבלה

, כמה מפתיע, לפתיחת הטופ־16 וקנס 100,000 השקלים נתרם (למי?), פניני חוזר לעצמו ושיהיה בריא. מצד שני, להכניס אותו לתחרות שלשות, כשהוא לא בין ה־20 הטובים בליגה, בזמן שדגן יבזורי (שישי) צורף רק בגלל שיונתן שולדברנד פרש (מעניין למה), מוציא שם רע לחלטורה.