מכת מצרים: נפילת הכדורגל במדינה
המהפכה בכיכר תחריר, נפילת מובארק והאסון בפורט סעיד דחקו את הנבחרת, זו שרק לפני שלוש שנים זכתה באליפות אפריקה, למקום ה-70 בעולם. אפילו אבו טריקה כבר לא שם כדי להושיע. מה יהיה הסוף? לא ברור
במצרים העתיקה, זו שעוד לפני קריעת ים סוף, אהבו ספורט. תחרויות שחייה, הטלת כידון ואפילו היאבקות העבירו למצרים את הזמן בכיף, יחד עם שעבוד בני ישראל כמובן. אבל כדורגל לא היה שם. הוא הומצא רק שנים רבות מאוחר יותר והביא לצאצאי פרעה הצלחה, כבוד ודרך חיים. עד שהאביב הערבי הפיל אותו בחזרה.
פסח ב-ynet ספורט:
- מכה של קבוצה: הרגעים הכי אומללים שעברו עלינו כאוהדים
- מליניאק עושה סדר - די לעסקנות!. צפו בשידור מהאולפן
- ספורטאי ישראל מספרים מה נשתנה
- ההחמצה הגדולה בכל הזמנים? צפו
- בנבחרת מנסים להתמודד עם הקור הצפון אירי
כבר עשרות שנים שהכדורגל משקף את החברה במצרים. שהכדורגל בשיאו אפשר להניח שהמדינה משגשגת, נמצאת בכיוון חיובי. כשהכדורגל מפורק, כמו בימים אלה, גם החברה מפורקת. מפולגת. אובדת עצות. כשאנחנו נזכרים בעשרת המכות המצרים, שלרבים מהם הקבוצה היא חיים, חווים מכה נוספת. מכה על ענף הספורט הפופולרי ביותר שלהם.
לא מזמן, לפני שלוש שנים, נבחרת מצרים הפכה לאלופת אפריקה בפעם השלישית ברציפות. בדירוג פיפ"א היא הגיעה עד למקום התשיעי. אבל באותו דירוג שהתפרסם בחודש שעבר הפרעונים הדרדרו על למקום ה-70 - הנמוך ביותר שלהם מאז ומעולם. וזו לא רק הנבחרת, אלא אפילו יותר מכך - הליגה.
ההידרדרות החלה עם הפלתו של הנשיא חוסני מובראק. האביב הערבי, המהומות, ההפגנות, ובסופו של דבר נפילת השלטון, עצרו את הספורט במדינה. אז הליגה נעצרה לשלושה חודשים ובסיומה, בגלל חוסר ספורטיביות, הוקפאו היורדות, מה שביא להגדלת הליגה מ-16 קבוצות ל-19. בעונה שאחרי, זו של השנה שעברה, התחילה מאוחר והסתיימה מוקדם. ובאופן טראגי.
אסון פורט סעיד, שהכה את הכדורגל המצרי בעונה שעברה, הוא קו פרשת המים של הכדורגל במדינה. מה שהיה לפניו לא יהיה עוד אחריו. אוהדי אל מאסרי, הקבוצה של פורט סעיד - עיר שנחשבת לאוהדת מובראק - אירחה את אל אהלי, הקבוצה שאוהדיה היו מרכז ההתאגדות המאורגנת נגד הנשיא המודח. באל מאסרי חיפשו נקמה. אלה לא היו סתם פראות אלא תקרית מתוכננת היטב בה הותקפו אוהדי אל אהלי בסכינים, אלות וחרבות. גם שוטרים השתתפו בתקיפות, בסיומן נרשמו 74 הרוגים.
האסון הביא לביטול הליגה. קבוצת חראס אל חודוד, שמעולם לא זכתה באליפות, הפתיעה כשבאותו שלב הובילה את הטבלה. "אני לא נגד ביטול הליגה אחרי מקרה כזה, אבל איך נדע בדיוק מי הולך לשחק בליגת האלופות"? שאל מאמן הקבוצה טרק אל עשרי. פארוק ג'אעפר, מאמן אל ג'ייש, הוסיף: "זו החלטה מטומטמת שתעלה הרבה כבוד וכסף. אנשים שיושבים כל היום בבתי קפה יכולים לקבל החלטות טובות יותר".
הליגה חזרה העונה - בלי אלופה ועם הרבה בלבול - אבל העסק שוב לא החזיק מעמד. לפני שבועיים הגיע זמן העונשים. בית המשפט גזר על 21 אנשים שהשתתפו במהומות בפורט סעיד עונש מוות ושני הצדדים התעצבנו. בפורט סעיד, שטוענים לעוינות מצד קהיר עוד מאז הוזנחה העיר במלחמת העצמאות של ישראל ובמלחמת יום כיפור, ברור שהעונשים חמורים מדי. בקהיר, נשכנה של אל אהלי, זועמים שרק שני שוטרים הורשעו לאחר שרבים מהם לקחו חלק פעיל באלימות. וזו חזרה לרחובות.
שתי הערים שוב נראו כאיזור מלחמה והכדורגל המשיך לספוג. אוהדי אל אהלי העלו באש את משרדי ההתאחדות וכמו שקרה לבית"ר ירושלים לא מזמן גם פה העבר פשוט נמחק. "המצב קשה מאוד", אמר מנכ"ל ההתאחדות סרוואט סוולאם, "משרדי ההתאחדות נשרפו עד היסוד. קבוצה גדולה של אולטראס אהלאווי (האולטראס של אל אהלי) שרםה את כל המסמכים, את הניירות, וגם גנבו אן השמידו את כל הגביעים והמדליות. ההיסטוריה של הכדורגל המצרי נעלמה ואף אחד לא יכול להחזיר אותה".
כרגע הליגה המצרית משוחקת. לפחות לסירוגין. אבל הרמה ירדה בגדול. הכוכבים הגדולים עזבו למקומות בהם אפשר לשחק באמת ושחקנים זרים , גם מדרג נמוך, מסרבים להגיע למצרים. בין העוזבים היה אפילו הכוכב הגדול של הכדורגל המצרי, מוחמד אבו טרייקה, שלראשונה בקריירה עזב את מצרים ועבר לקבוצת באנייאס מאיחוד האמרויות. גם הכוכב הגדול שיקבאלה נדד למפרץ. מדינת הכדורגל הטובה ביותר בעולם הערבי התפרקה.
כחלק מהניסיון להציל את המשחק החליטה ההתאחדות למנות את האמריקאי בוב בראדלי, מי שאימן בהצלחה את נבחרת ארה"ב, למאמן הנבחרת, אבל המצרים לא הצליחו אפילו להעפיל לאליפות אפריקה האחרונה לאחר שהפסידו במוקדמות לרפובליקה של מרכז אפריקה.
הכדורגל המצרי בצרות ולא נראה שיש לו דרך מילוט באופק. לפחות היום, כשאנחנו מספרים ביציאת מצרים, אפשר לזכור שפעם היו להם צרות גדולות יותר.
לפנייה לכתב/ת 
