שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תינוק חדש: איך להתמודד עם הקשיים אחרי הלידה

    אתם שבים מבית החולים עם תינוק קטן ושברירי שתלוי אך ורק בכם - ומביאים אתכם גם בהלה, פחד, בלבול ודכדוך. מה עושים עם ההצפה הרגשית, מתי היא דורשת טיפול ואיך מתמודדים עם כל המטלות החדשות? מדריך להורים הטריים

    אני זוכרת את עצמי אחרי לידת בתי הבכורה. אחרי ההמולה, הנישוקים, הברכות והשמחה - פתאום עטפה אותי חרדה. התינוקת שכבה לידי וישנה. הראש שלי הבין שהיא יצאה ממני, מהגוף שלי, שהיא בשר מבשרי, ואילו הלב עשה סלטות ותרגל אירוע פניקה. רציתי ללכת לשירותים, אבל יש תינוקת שאי אפשר להשאיר לבד. רציתי לאכול, להתקלח, לישון - אבל היא כאן, ולתמיד. הבכי התחיל לחנוק את הגרון, והבנתי שמעכשיו אני "המבוגר האחראי" ויש מי שתלוי בי לגמרי.

     

    תשעת חודשי ההריון מלווים בהתרגשויות רבות, בבדיקות, בחלומות, בציפיות ובהכנות לקראת בואו של התינוק, שעומד למלא את חלל ביתנו ובעיקר את לבנו. לאחר חודשי הציפייה מגיעה לבסוף הלידה, ואז אנחנו חוזרים הביתה עם התינוק. אנחנו ניצבים מולו המומים, מבולבלים מהעובדה שהוא כאן לנצח. רבים מההורים החדשים חשים מועקה נפשית ותסכול - התינוק בוכה ולא ברור למה (רעב? עייפות? גזים?), עצות מגיעות מכל הכיוונים, והם לא יודעים אם טוב לו, אם טוב להם, מה עובר עליו ומה עובר עליהם.

     

    כבר ביקרת בערוץ הריון ולידה שלנו? לחצו כאן

     

    איך לטפל בתינוק החדש? כל מדריכי הוידאו:

    למה זקוק תינוק בשבועות הראשונים?

    כיצד לרחוץ תינוק בפעם הראשונה?

    לעבור בקלות את ההנקה הראשונה

    כיצד להניק בהצלחה תאומים

    כיצד לבצע החייאה בתינוקות

     

    היום השלישי אחרי הלידה: בייבי בלוז

    תחושות של בהלה, לחץ, בלבול ודכדוך מאפיינות את התקופה הראשונה שלאחר הלידה, בעיקר הלידה הראשונה. היום השלישי שלאחר הלידה נחשב ליום שבו האישה מוצפת הורמונים - בוכה, צוחקת, מרגישה פחד, מועקה, חרדה ושמחה ביחד.

     

    מעבר לעובדה שהגוף עבר טראומה ויש כאבים, דימום או תפרים, הנפש רגישה ופגיעה במיוחד. נשים רבות מספרות על בכי ועל תחושת מחנק נוראית עם חזרתן הביתה. כביכול הן אמורות להיות הכי שמחות בעולם, אבל מספיקים משפט אחד לא במקום של בן הזוג, או אורחים שנמצאים קצת יותר מדי וכדומה, שמשפיעים מאוד ומסעירים את הנפש. מדוע הורמונים גורמים לכל מצבי הרוח והשינויים הפתאומיים האלה?

     

    "במהלך ההריון מתרחשים שינויים הורמונליים משמעותיים ושינויים פיזיולוגיים בכל מערכות הגוף", מסביר ד"ר ישעיה אריה, גינקולוג מומחה,

    מזכיר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ולבריאות מינית. "שינויים אלה נגרמים בעיקר בשל הורמונים המופרשים מהשלייה. בשלב השלישי של הלידה, השלייה נפרדת מהרחם ונפלטת מגוף האישה. עם יציאת השלייה יש ירידה משמעותית ברמת ההורמונים. שינויים אלה גורמים לאישה לשינוי פיזיולוגי משמעותי בתקופת משכב הלידה, המתבטא גם בשינויים במצב הרוח.

     

    "לכן, שכיח לראות נשים עם בכי וחרדה עד כדי מצבים של דיכאון לאחר לידה. בנוסף, שינויים הורמונליים מעלים את הורמון הפרולקטין ומתחילה תקופת הנקה המוסיפה לעייפות, לחוסר שינה ולשינויים במצב הרוח. גם השינויים הסביבתיים והאחריות המוטלת על האם במצב החדש תורמים למצב. במקרים קשים יותר של דיכאון לאחר לידה יש הוראה להפסיק את ההנקה ולחזור לפיזיולוגיה ההורמונלית הרגילה".

     

    עם זאת, מדגיש ד"ר אריה שככל שעובר זמן רב יותר מהלידה, מרגישים טוב יותר. "המצב הזה נמשך בממוצע עד שלושה חודשים. כשההנקה נמשכת זמן רב, תחושות אלה יכולות להימשך זמן רב יותר. בסופו של דבר, הגוף מסתגל בהדרגה למצב, חוזר לעצמו ומווסת את פעילות ההורמונים, כך שגם מצב הרוח מתאזן".

     

    תינוק ראשון: טלטלה נפשית של ממש

    הורים רבים שמגיעים הביתה עם ילד ראשון חוששים לטפל בקטנטן ששוכב מולם ותלוי בהם לגמרי. הוא נראה שביר ועדין כל כך. על מה הוא חושב כשהוא מעווה את פניו? האם טוב לו איתנו? למה הוא בוכה? ומה עובר עליו?

     

    "זוהי תופעה משולבת שהיא פיזיולוגית ונפשית. מצד אחד, כל אישה חווה שינויים הורמונליים וגופניים מהירים בזמן ההריון ולאחר הלידה, היכולים להשפיע גם על היכולת לוויסות רגשי. מצד שני, כניסת תינוק חדש לחיים מביאה בהכרח לטלטלה בחיי בני הזוג ומשפיעה על כל ההרגלים והתפישות שלהם את עולמם", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז רזולוציה ליישומים פסיכולוגיים מתקדמים. "בן רגע התפקידים משתנים - האישה הופכת לאם, הגבר הופך לאב, וכל מה שהם ציפו לו מקבל משמעות חדשה. לכן, אין פלא שלידה נחשבת לאחד מאירועי החיים שיכולים לעורר משבר נפשי. חשוב להפריד בין התופעה החולפת הנפוצה הנקראת בייבי בלוז לבין התפתחות תחלואה נפשית של ממש".

     

    ד"ר לוינסקי מסביר שנשים מסוימות עלולות להיות מועדות למצב זה יותר מאחרות, ביניהן נשים שיש להן רקע של משברים נפשיים, תורשה במשפחה של משבר לאחר לידה או שהן רגישות יותר להתפתחות של משבר לאחר הלידה. "התמיכה הסביבתית לא יכולה למנוע בהכרח משבר, אבל יכולה לזרז יציאה ממנו", הוא אומר.

     

    בשנים האחרונות אנחנו נחשפים לכך שגם גברים עוברים טלטלה נפשית מעין זו. "ייתכן שזה קשור בתפישת העצמי של הגבר שמשתנה בעולם החדש, אבל ככל שאדם תופס את האבהות שלו באופן מסוים ונפגש עם פער גדול מדי בין המציאות לפנטזיה שלו, כך המשבר שהוא עלול לחוות גדול יותר".

     

    העזרו במי שניתן. זה יקל עליכם את ההתמודדות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    העזרו במי שניתן. זה יקל עליכם את ההתמודדות(צילום: shutterstock)

     

    -כיצד אפשר לעזור להורים הטריים בתקופה זו?

    "קודם כל חשוב להבין שהלידה וכניסת התינוק לחיים היא תקופה משמחת מאוד, אבל גם דורשת הסתגלות. חלק מהאנשים שמתקשים להתמודד ולהסתגל יפתחו שינויי התנהגות, עצבנות, בעיות שינה (מעבר לצפוי), שינויי מצב רוח ועוד. כשאדם חווה פגיעה תפקודית או שינוי התנהגותי קיצוני, יש מקום להתייעץ עם מומחה. במרבית המקרים הטיפול יהיה תמיכתי בעיקר, ורק במיעוטם יהיה צורך בהתערבות משמעותית".

     

    אז איך מתגברים על הקושי?

    רוני ליכט-רותם, יועצת ומלווה הורות ראשונית, מדריכה הורית בבית להתפתחות תינוקות ומרכזת תוכנית אם לאם, ובעצמה אמא לארבעה, מייעצת כיצד ללוות הורים שמגיעים הביתה עם התינוק החדש וחוששים מהטיפול בו, ולתמוך בהם:

     

    עושים את זה יחד: רוב ההורים הצעירים, למרות החשש מהטיפול בתינוק, מתגברים על הפחד מיד לאחר הלידה.

     

    מותר להגיד לא: יש חששות רבים ומובנים, המתלווים לקושי הפיזי שמלווה את האם - עייפות, כאבים מהלידה, גודש ועוד. מתחילים בהבנה שמותר להגיד שקשה, מותר לא לרצות לארח, מותר לבכות, מותר להיעזר באחרים ועוד. חשוב להבין שמותר ושכדאי ליולדת לקחת פסק זמן ולהתרכז בתינוק ובעצמה, בהחלמה הפיזית מהלידה ובהיכרות עם התינוק.

     

    שפת הסימנים: פעמים רבות אמהות טריות מדברות עם התינוק בסימני שאלה בסוף המשפט: "למה אתה בוכה? אתה רעב? אתה עייף?". לאחר חודש, המשפטים כבר מסתיימים בסימן קריאה המעידים על הבנת המצב - "אתה רעב! אתה עייף!".

     

    מיומנות וניסיון: יש חששות שמקורם בחוסר ניסיון - אמבטיה ראשונה, למשל. הורים רבים חוששים מהאמבטיה הראשונה, ולכן מומלץ להם להיעזר בסבתא, בדודה או בחברה קרובה שתבוא לעזור עד שהם ירגישו בטוחים וימצאו את הדרך ואת הטכניקה שהכי מתאימות להם.

     

    ביטחון ויציבות: מומלץ לשדר ביטחון לתינוק. גם אם הוא בוכה ואתם לא מצליחים להרגיע אותו או להבין מה מציק לו, כדאי לדבר אליו בביטחון ובקול חזק, סמכותי ויציב. גם אם אתם דואגים מאוד ואין לכם מושג למה הוא בוכה, כלפי חוץ תפגינו ביטחון. כפי שאמא רגועה משפיעה על הרוגע של התינוק, כך אמא בטוחה בעצמה נותנת ביטחון לתינוק.

     

    הדרגתיות: צריך להתקדם בהדרגה. מתחילים מההבנה שהחיים השתנו לטובה ושהשינוי הוא דבר שחיכינו לו, גם אם הוא מורכב ולא פשוט. מתקדמים לאט-לאט. לא חייבים מיד לצאת לטייל ולשבת בבתי קפה עם התינוק. אפשר להיעזר בסבתות מבחינת האוכל והקניות לבית, להניח לדברים ולחכות קצת. חשוב להבין שאפשר להוריד הילוך ולתת זמן לתהליך הבונדינג - ההיקשרות לתינוק.

     

    לא חייבים להיניק: נכון שחלב אם הוא הבריא והמומלץ ביותר, אבל אמא שקשה לה מאוד עם ההנקה יכולה לשלב האכלה בתמ"ל. עדיף שהאמא תהיה רגועה ושלמה עם עצמה מאשר מתוסכלת, עצבנית ומותשת. כל אישה רשאית להחליט מה נכון עבורה, בלי שאחרים ישפטו אותה וייעצו לה מה נכון או לא נכון.

     

    תוכנית חומש: תוכנית טיפול פרקטית חשובה לסדר היום. חשוב לבנות סדר יום קבוע לתינוק, אבל בחודשיים-שלושה הראשונים הכל דינמי מאוד, משתנה ולא דומה למה שהיה יום קודם, ולכן אפשר לזרום עם התינוק תוך שמירה על מסגרת כללית.

     

    טוב לנו, טוב לו: אם להורים טוב, גם לתינוק טוב. תינוק שמקבל חום, אהבה, סבלנות ותשומת לב, תינוק שלא רעב ולא עייף, מרגיש רצוי ואהוב.

     

    בכי תמרורים: תינוקות בוכים מכיוון שזו הדרך שלהם לתקשר איתנו. תינוק בוכה אפשר להרגיע בכמה דרכים: לראות אם משהו מפריע לו - האם הוא רעב? האם הוא עייף? אולי צריך להחליף לו חיתול? אולי יש לו גרעפס? אם לא - לשיר לו, לדבר אליו, לזוז איתו, לחבק, לעטוף אותו, והכי חשוב לשדר לו ביטחון.

     

    ואם למרות הכל קשה מדי

    "לשמחתי הרבה יש היום יותר מודעות למצבה הנפשי של האם לאחר הלידה", אומרת ליכט-רותם. "המודעות היא גם של היולדת עצמה, שיודעת מה הסימנים לדכדוך או לדיכאון אחרי לידה, ולעתים פונה בעצמה לקבלת עזרה. פעמים רבות יש גם מודעות של הבעל, של המשפחה ושל חברות קרובות,

    ששמים לב לשינוי במצב הרוח של האם, לחוסר הרצון או לחוסר המסוגלות שלה לטפל בתינוק. גם אחיות טיפת חלב שואלות את האם הטרייה שאלות כדי לברר את מצבה הנפשי ולוודא שאינה בדיכאון. עזרה ראשונית אפשר לקבל מאחות טיפת חלב, שיכולה להפנות להמשך טיפול. חשוב כמובן לא לזלזל ולא להניח לדיכאון, אלא להבין שיש בעיה ולדעת שאפשר לטפל בה.

     

    "במקומות רבים פועלות תוכניות כגון 'אם לאם' ו'אם לאם בקהילה' - פרויקטים התנדבותיים שמטרתם לתמוך באם הטרייה. מתנדבות מהקהילה שהן אמהות ותיקות מגיעות לבית היולדת ומלוות אותה במשך תקופה ארוכה, ונוצרים קשרים חמים ביניהן. יש עוד גורמים שאליהם אפשר לפנות: מחלקות הרווחה בעיריות, עובדים סוציאליים, אחות טיפת חלב, רופא משפחה, פסיכולוג. מה שחשוב הוא שהסביבה תהיה ערנית למצבה של האם".

     

    -למה צריך עזרה פרטנית בבית לאחר הלידה?

    "העזרה וההדרכה הפרטניות באות לתת כלים לזוג הצעיר בהתמודדות היומיומית עם התינוק. מלבד אושר ואהבה, יש גם לחץ, חרדה וחוסר ידע. אני מגיעה לבתים, מלווה, מייעצת ומדריכה בהתמודדות היומיומית: מעזרה ברמה הפרקטית – החתלה, ערסול, תזונה, הרמת הראש, שימוש במנשא, ועד מתן אוזן קשבת, אובייקטיבית, ומענה גם לשאלות שלאחרים יכולות להישמע כלא רלוונטיות. זוגות עם תינוק חדש עוברים שינוי, והחיים החדשים מספקים, אבל גם מלאים בשאלות ובקשיים".

     

    מתוך גיליון מרס 2013 של מגזין "הורים וילדים "




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תינוק חדש. למה הוא בוכה?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים