חינוך (חרדי) להתעלמות מהמדינה
מדוע שנצפה שהחרדים יתגייסו כאשר החינוך שלהם אינו מכשיר אותם להיות אזרחים נאמנים למדינתם? הגיע הזמן לעשות סדר בחינוך החרדי, שמספר תלמידיו עולה משנה לשנה
כל שנה זה חוזר על עצמו - כמה חרדים הולכים בגסות ובצעדים גדולים בכיכרות הערים בעת הצפירה לזכר חללי צה"ל, תולים דגלים שחורים בשכונותיהם, ומפגינים בציבור את יחסם המתנשא והשלילי כלפי הערכים והסמלים הלאומיים החשובים לציבור החילוני והדתי לאומי בישראל, באומרם כי אין זו מדינתם ואין זה צבאם.
ביום העצמאות האחרון, למשל, אירע מקרה נוראי בבני ברק בו ילדים חרדים התגודדו באחד מרחובות העיר ותלשו בהתלהבות יתרה דגלים שנתלו על אוטובוסים של חברת דן שנסעו בעיר, תוך שהם זורקים את הדגל לכל תשואות חבריהם. בדומה לכך, עורך דין חרדי התגאה בטורו באחד מהעיתונים החרדים כי יום העצמאות הוא יום רגיל עבורו והוא לא חש דבר וחצי דבר עם מדינת ישראל בה הוא חי.
עוד בערוץ הדעות:
הסיפור האמיתי מאחורי הכאת קשישים / ד"ר דנה פוגץ'
רווחים לפני צרכים / עידית לבוביץ'
החיה והמנגל / אילן הורוביץ
ולא. לא מדובר בנציג הקיצונים החרדים כלל וכלל. ואנו - האזרחים המשרתים ותורמים למדינה עומדים נדהמים מהרוע אליו יכולים להגיע יהודים אחרים ביום שבו העם היהודי מתאבל על חייליו שמתו למען מדינתו וביום שבו הוא חוגג את עצמאותו לאחר אלפיים שנות גלות.
מדוע בעצם מתנהגים החרדים, לפחות חלקם, בצורה כזו? מדוע
קל היה לפטור את העניין בהדבקת תווית שלילית נוספת על החרדים ולכנות אותם בשמות גנאי. אבל, לא יהיה זה נכון כלל וכלל. בדיוק כמו בכל חברה, ישנם אנשים חרדים טובים, אנשים רעים, אנשים צנועים, ואנשים מתנשאים. אבל, כאשר מדובר בערכים לאומיים נעלמים החרדים כלא היו, טובים ורעים כאחד, ומנהיגים חרדים רבים מצהירים, גם אם בלחש ובפורומים סגורים, כי יום העצמאות אינו יום של שמחה, ויום הזיכרון הוא יום יגונם של החילונים וחבריהם הדלי"ם, תרתי משמע.
הייתכן שהחינוך החרדי, זה שבו החרדים מתגאים כל כך, הוא הגורם לכך שחרדים רבים מנוכרים כל כך מיום העצמאות ומימי הזיכרון לשואה ולחיילי צה"ל? האם יכול להיות שהמדינה מממנת במיטב כספה בתי ספר שמכינים את בוגריהם ללעוג ולהתנכר, גם אם בלב בלבד, לכל סמל לאומי במדינה בה הם חיים כאילו הייתה זו מדינתם של הגויים?
לא מלמדים לערכים
התשובה למרבה הצער היא כן. החינוך החרדי שאינו מלמד את בניו ובנותיו דבר וחצי דבר הקשור לערכיה של המדינה בה הם חיים ואף מקפיד על קיום יום לימודים ביום העצמאות (לפחות בבתי הספר המכונים מוסדות פטור על שהם פטורים מחובת הקנייתם של ערכים ותכנים שאינם חפצים בהם) הוא המלמדם להתעלם מסמליה הלאומיים של המדינה.
חרדים שיצאו בשאלה מספרים כי הס מלהזכיר בבתי הספר החרדיים ערכים לאומיים או מלהציג סמלים לאומיים (האבסורד הוא שבתי הספר הערבים מחויבים בהנפת דגל ישראל מעל הבניין ואילו בתי הספר החרדיים פטורים מכך), ביום הזיכרון לחיילים סוגרים את החלונות בעת הצפירה ואומרים לתלמידים שיום הזיכרון ויום העצמאות עם עניינם של החילונים, לא של החרדים.
במילים פשוטות, החינוך החרדי מתעלם מערכים של אהבת המולדת, אזרחות נאמנה, שייכות לאומית - אז מדוע שנתפלא כאשר רשת האינטרנט מלאה בהמלצות לחרדים כיצד להשתמט מהשירות הצבאי ואיך לגרום למפקדים לשחררם מהצבא? מדוע שנתפלא כאשר נער חרדי מגיע לבקו"ם ומצהיר כי אין לו דבר וחצי דבר עם הצבא הזה? מדוע שנצפה שהחרדים יתגייסו כאשר החינוך שלהם אינו מכשיר אותם להיות אזרחים נאמנים למדינתם?
האדם החרדי אינו רע מטבעו חלילה, אלא הוא מבטא את הערכים שלמד במשך שנים רבות, ערכים המתנכרים למדינה. האבסורד הוא שזו אותה המדינה המסבסדת אותו בתקציבי עתק. נכון, ישנם גם חילונים שמבזים את ימי הזיכרון או פוגעים בסמלים לאומיים אלה ואחרים, אך אף אחד לא יכול להאשים בכך את החינוך הממלכתי על כך שהטביע במוחם ובנפשם דרך נלוזה מעין זו.
האם החינוך החרדי אכן חף מכל זה? אולי הגיע הזמן שבוועידת החינוך החרדי ידונו במניעת קרע עמוק יותר בין החרדים הצעירים לשאר היהודים החיים בציון? ומכיוון שקרוב לוודאי שדיון כזה לא יתרחש שם, הגיע הזמן לעשות סדר בחינוך החרדי ולהחזיר את השליטה של המדינה על חינוכם של עשרים אחוז מילדי ישראל ששיעורם באוכלוסייה עולה משנה לשנה. איך תיראה המדינה הזו כאשר כל כך הרבה צעירים חרדים שבגרו בה יחושו זרות למדינתם וניכור מחגי ומימי הזיכרון שבה?
פרופ' יזהר אופלטקה, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
