כשצחי שמש הגיע לניו-יורק לפני כשלוש שנים, והוא בקושי בן 27, הוא ניסה להתמקד בתחום שבו יש לו יתרון ברור על פני אלו שגדלו כאן. קרב מגע, אומנות הלחימה הישראלית, בו הוא מתמחה, התברר כיתרון בעל משקל רב ודרך מצויינת לפתח קריירה מקומית. תוך שלוש שנים בלבד הצליח שמש להקים בית ספר לקרב מגע, שמונה כיום מעל למאתיים תלמידים והמציע כעשרים שיעורים בשבוע.

"לא חשבתי שאני אעשה את זה לכל החיים", מספר שמש, שהחל את דרכו בקרב מגע כבר בגיל שמונה. "לאשתי יש אזרחות אמריקאית אז החלטנו לעבור לפה בשביל ההרפתקה. באנו לפה עם שבע מאות דולר בכיס וזה פשוט הסתדר לאט לאט".

אומנויות לחימה זה תחום מאוד תחרותי בניו-יורק, איך הצלחת בזמן קצר יחסית למשוך כל כך הרבה תלמידים?

"בהתחלה רציתי לעבוד כשכיר בבתי ספר או במכוני כושר, אבל הייתי מאוד ישיר כשחיפשתי עבודה ואמריקאים לא ממש העריכו את זה. הבנתי שאצטרך לעשות את זה בכוחות עצמי אז התחלתי להעביר שיעורים פרטיים בפארק ולאט לאט התחלתי לאמן יותר ויותר. פתאום זה נהיה עסק בלי שהתכוונתי".

בית הספר של שמש, "קרב מגע בינלאומי", ממוקם באפר ווסט סייד, וטווח הגילאים של התלמידים נע מ-4 עד 76. "התפתחנו והצלחנו בגלל שגרמנו לתלמידים שלנו לפתח ביטחון עצמי ולהגן על עצמם", אומר שמש.

איך הקרב מגע השפיע על ההתפתחות שלך כילד?

"יצא לי להשתמש בזה כמה וכמה פעמים כשהייתי צריך להגן על עצמי מול קבוצות של ילדים וזה בהחלט מאוד תרם לביטחון העצמי שלי. כבר מגיל 14 הסתובבתי באירופה לבד ולא היה לי שום פחד. זה נתן לי להיות מי שרציתי להיות", מספר שמש. "בכל שיעור אנחנו שואלים את התלמידים הצעירים: מה הדבר הכי טוב שקרה לך השבוע ומה הדבר הכי רע? לפעמים ילדים מספרים לנו על מקרים לא נעימים שבהם הציקו להם ופגעו בהם. אנחנו מסבירים להם מה הם יכלו לעשות כדי שהתקרית לא תהפוך לטראומטית ומדגישים, כמובן, שעליהם להימנע מאלימות בכל דרך אפשרית. הידיעה, עם זאת, שהם יכולים להגן על עצמם בשעת הצורך עוזרת להם להיות בשליטה, קודם כל בפני עצמם".

עם כל הידע בקרב מגע, עדיין קשה להתגונן מול כלי נשק. אתה לא חושב שביטחון גבוה מדי יכול גם להוות סיכון?

"תראי, פחד הוא צורך הישרדותי שלנו והוא מונע מאיתנו להיכנס לצרות. אז חשוב תמיד לשמור על רמה של פחד כלשהוא. עם זאת, יש קורלציה שלילית בין היכולת להילחם לבין הצורך להילחם. ככל שאתה נלחם טוב יותר, כך גם תצטרך פחות להשתמש בזה כי אתה משדר משהו כלפי חוץ שמרתיע אנשים".

קרב מגע הפך בשנים האחרונות לאמצעי הגנה פופולארי ביותר בארה"ב אשר נלמדת בבתי ספר לשוטרים כמו גם ביחידות צבאיות וגם בקרב חוגים אזרחיים. "השאלה שתמיד צריכה להישאל היא: מה הסמכות שלי באירוע פשע? בתור שוטר אני חייב להשתלט על האירוע ומותר לי קודם כל לעצור ובמידת הצורך להרוג. בתור חייל מותר לי להרוג ובתור אזרח אני צריך לברוח, להתעלם, אם אפשר, או רק להגן על עצמי. קרב מגע הוא טכניקה המאפשרת לכולם לעשות את מה שביכולתם ובסמכותם על מנת להתמודד עם אירועים בצורה היעילה ביותר", מסביר שמש. "יש שוטרים שבאים להתאמן אצלנו, כמו גם יחידת הימ"מ האמריקאי, אבל הדבר הכי חשוב עבורי הוא ללמד אזרחים מאחר ואני רוצה שכל אחד יוכל ללכת בשלום ובביטחון ברחוב".

בתור ניו-יורקרית שנוסעת בסאבווי בארבע בבוקר, מעולם לא חשתי סכנה מוחשית וצורך להילחם. האם באמת כל כך מסוכן שם בחוץ?

"ידיעת קרב מגע היא חיונית כמו ידיעת החייאה. כמה פעמים את צריכה לא לדעת החייאה או לא לדעת קרב מגע כדי להצטער על זה לכל החיים?"

התשובה ברורה למדי, במיוחד עבור תלמידיו של שמש. "יש שלושה סוגים של תלמידים אצלנו: אנשים שכבר תקפו אותם, אנשים שמפחדים שיתקפו אותם ואנשים שחושבים שזה מגניב. הרבה תלמידים שבאים עם חרדה סובלים עכשיו פחות. אנחנו לא עושים שום דבר תחרותי, ולא משתתפים באליפויות של אומנויות לחימה. קרב מגע זה לא תחרות אלא רק הגנה עצמית וכל אחד צריך לעשות את זה בדרך שלו. אם אני אעודד תחרות אז תלמידים שלי ימשיכו להיות בחרדה ואת זה אני לא רוצה".

מתוך מגוון התלמידים של שמש, 40% הם נשים. "זה אחוז שהולך וגודל", מתבדח שמש. "מאז שהדוגמן הישראלי מייקל לואיס התחיל לקחת שיעורים אצלנו. עכשיו גם התחלנו להכשיר אותו להדרכה אצלנו". מעבר לנוכחות של לואיס, סיפורי הצלחה בשטח מעודדים יותר ויותר נשים לקחת את העניינים לידיים שלהן.

"יש לנו כמה תלמידות, למשל, שהשתמשו בטכניקות שלמדו כדי להגן על עצמן מפני תקיפה מינית", מספר שמש. "לפני כמה שבועות, אחת התלמידות שלי, בדרכה הביתה אחרי שיעור, הרגישה שמישהו מתכוון להושיט יד ולתקוף אותה ולפני שהוא בכלל הצליח לעשות משהו היא כבר מנעה את הסיטואציה. התוקף ישר ברח, והיא התקשרה לספר לי בהתרגשות איך היא הצליחה להגן על עצמה. היא רק הייתה מאוכזבת שלא הייתה לה הזדמנות לשבור לו את הפרצוף. קרב מגע מבוסס על האינסטינקטים שלנו. לכולנו יש אינסטינקטים וכשמישהו בא לתקוף אותנו הידיים אוטומטית מושטות קדימה. בעזרת הטכניקה של קרב מגע, האינסטינקטים הופכים ליעילים יותר. במקום שתיכנס לטראומה היא הרגישה שעם הידע שצברה היא הצליחה להיות בשליטה מוחלטת על הסיטואציה".

לא פחות מכישוריו כלוחם קרב מגע, שמש גם מטפח את גישת ההדרכה שלו ודואג להעביר אותה לשאר המדריכים שעובדים איתו. "יש לנו המון סבלנות עם התלמידים שלנו. באסכולה שלי אין תלמיד לא טוב, רק מורה לא טוב. אם תלמיד שלי לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו אז כנראה לא נתתי לו את הדרך הנכונה עבורו בשביל ללמוד. מכל אחד אנחנו חייבים להוציא את המקסימום ולכולם אנו מעניקים טיפול אישי".

שמש הוא הנציג הראשי של המאמן הוותיק גבי נוח, אצלו החל להתאמן כשהיה בן 18. "גבי ידוע כמאמן הכי תותח בארץ. השיטה שלו תמיד מתפתחת. אין נאמנות לפתרון מסוים כי קרב מגע מבוסס על סיטואציות אמיתיות שכל הזמן משתנות. התרבות משתנה ולכן הפתרון צריך להתחדד והאחריות של מדריכי קרב מגע היא תמיד לחפש אחר הפתרון הכי קל, מהיר, ואינטנסיבי. בקרב מגע אין חשיבות למה שלמדתי לפני עשרים שנה כי צריך לדעת לתת את הפתרון הכי יעיל כיום. צריך לזכור שקרב מגע הוא סט של כלים, לא של פתרונות".

עד איזה גיל אתה מתכנן לעסוק בקרב מגע? זו מעמסה לא קלה על הגוף אחרי הכל.

"אכן מעמסה קשה", מודה שמש. "אם אתה לא עוסק בזה באופן מקצועי אתה יכול להמשיך לעשות את זה עד גיל מאוד מאוחר, אבל אם אתה עושה את זה כל יום הגוף נשחק בסופו של דבר ורוב המדריכים לא מצליחים לעבור את מחסום גיל הארבעים. התוכנית שלי היא להכשיר עוד מדריכים, להרחיב את בית הספר לרשת, ולהעביר את הידע והגישה שלנו לכמה שיותר תלמידים".

250West 100 St, Suite C104

New York, NY 10025

Tele. +1 646-707-0388

www.ikmkravmaga.us