המבקר: רק שליש מהמורים למתמטיקה הוכשרו
דו"ח המבקר שפירא חושף ליקויים במערכת החינוך: ירידה דרסטית במספר הניגשים לבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד במקצועות הומניים, קושי לצמצם את הפגיעה בטוהר בחינות הבגרות וירידה בשילוב בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
בנוסף נכתב בדו"ח כי שיעור עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי הממלכתי-דתי, אשר לא הוכשרו ללמד בשנת הלימודים תשע"ב את המקצוע שהם מלמדים, הוא גבוה במידה ניכרת
בחינוך הערבי התייחס המבקר להעדפה לא עניינית בקבלת מורים לעבודה. משרד החינוך אמנם קבע קריטריונים לשיבוץ עובדי הוראה במוסדות אלה, אך הנוהל לא יושם במלואו ובכך נפגע עקרון השוויון בשיבוץ מורים במוסדות החינוך הערבי הרשמי.
עוד מצא המבקר כי ליותר מ-100 עובדים במחוזות המשרד הייתה הרשאה לבצע שינויים בטופסי המועמדות של המורים. כמו כן הועלה כי במאות מקרים עודכנו נתוני המועמדים ועקב כך שונה הניקוד שניתן להם לאחר המועד הסופי לחישוב הניקוד. שינויים אלה, העיר המבקר, יכולים לשנות את מקומו של המועמד בתור ובכך לפגוע בהגינות ההליך התחרותי.
המבקר העיר כי משרד החינוך שמנהל מערכת מורכבת, ובמסגרתה מועסקים יותר מ-100 אלף עובדי הוראה, לא יצר מסגרת ניהולית נדרשת לתכנון כוח האדם במערכת. לדברי המבקר, ממצאי הביקורת מלמדים כי במשך שנים קיים מחסור רב במידע בדבר כוח האדם בהוראה וכי מאגרי המידע של משרד החינוך אינם מספקים את המידע הדרוש בעניין זה. הוא הוסיף כי המחסור במידע פוגע פגיעה ניכרת בחיזוי הצרכים הנוגעים לכוח האדם בהוראה.
דעיכה ב-5 יח"ל במקצועות הומניים
בנוגע ללימוד מקצועות הומניים מצא המבקר כי על אף שהתוכנית ביקשה לעלות את מספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה של 5 יחידות במקצועות היסטוריה, תנ"ך וספרות - שיעור התלמידים שבוחרים ללמוד אותם ברמה זו הולך ופוחת.ועוד במשרד החינוך. המבקר גם בדק את פעולות המשרד לשמירה על טוהר בחינות הבגרות. בביקורת נמצא כי בשבע השנים האחרונות, מאז הדו"ח הקודם שעסק בנושא, לא הצליח
משנת 2008 ואילך הועלתה בחריפות במשרד החינוך סוגיית המעורבות של עובדי הוראה בבתי הספר בהפרות חמורות של כללי טוהר הבחינות. מעורבות זו, כתב המבקר, דורשת נקיטת פעולות נחרצות לאלתר נגד המפרים את הכללים. משרד החינוך עצמו, כתב המבקר, סבור שאין די בפעולות שננקטות לטיפול בסוגיה, אולם עד שנת 2012 הוא לא עשה די למיגור התופעה ולהתמודדות נמרת עמה. בנוסף, בחוזר מנכ"ל בנושא טוהר הבחינות לא נקבעו מפורשות דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה או באנשי צוות אחרים בבתי הספר אשרו הפרו את כללי טוהר הבחינות, למעט האפשרות להשעות מורים מהשגחה על בחינות.
בפרק העוסק במשרד החינוך בדק המבקר גם את עניין שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל. הוא הזכיר כי בשנת 2002 נקבעו סוג השירותים שילד המשולב בחינוך הרגיל זכאי להם, במטרה לעודד את השילוב, אך 10 שנים לאחר מכן המצב נהיה גרוע יותר. שיעורם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל ירד מ-66% ל-54%. המבקר העיר כי ירידה זו אינה מתיישבת עם העיקרון שנקבע בחוק שהתקבל לפני 11 שנים.
בנוגע להתאמות לתלמידים לקויי למידה בבחינות הבגרות מצא המבקר כי נמשכת מגמת הגידול בשיעור התלמידים שאושרו להם התאמות בבחינות בשל לקויות למידה, אך משרד החינוך לא פעל לניתוח ממשי של הגורמים למגמות המסתמנות בתחום זה ומרבית ממצאי ביקורות קודמות לא נדונו על-ידי הצוות לתיקון ליקויים במשרד. עוד נמצא כי הוועדות המחוזיות במשרד לא קיימו בקרה על אישור ההתאמות הניתנות על-ידי בתי הספר ואין בידיהן נתונים על מספר ההתאמות שאושרו לתלמידים.
טיפול לקוי בהטרדות מיניות
בחלק העוסק במוסדות להשכלה גבוהה בדק המבקר את נושא הטיפול בלקויי למידה במוסדות האקדמיים. הוא מצא בין היתר כי על אף שחוק השוויון הטיל על שר החינוך לקבוע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות של מוסדות על תיכוניים ושל שירותי ההשכלה שהם נותנים לבני אדם עם מוגבלויות, עדיין לא הותקנו תקנות ולא נקבעו הסדרים ונורמות להתאמת הנגישות של שירותי ההשכלה הגבוהה ללקויי למידה.המבקר העיר כי שילובם של בעלי ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה באופן מיטבי חשוב ביותר למיצוי יכולתיהם, לרווחתם האישית ולתרומתם לחברה. הוא הוסיף כי על שר החינוך להשלים בהקדם את התקנות מכוח הזכויות, אשר על כל מוסד להשכלה גבוהה לבחון אם התקציב שהקצה לנושא זה ושירותי התמיכה שנתן לסטודנטים ליקויי הלמידה די בהם למילוי צורכיהם.
בנוסף בדק המבקר את טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות. בביקורת נמצא כי רוב המוסדות להשכלה גבוהה לא קיימו כנדרש בשנים האחרונות פעולות הדרכה והסברה לסגל האקדמי ולסטודנטים. חלק גדול מהמוסדות שכן קיימו כנסים, כתב המבקר, לא נקטו פעולות שמטרתן לעודד עובדים וסטודנטים להשתתף בהם וגם לא ידעו כמה משתתפים נכחו בכנסים.
מהנתונים שהגיעו למבקר עולה כי בכל שנה הוגשו 42 תלונות בממוצע על הטרדה מינית. לעומת זאת, בסקר בנושאי רווחה שעשה מכון מחקר התברר כי 112 סטודנטים הוטרדו מינית על-ידי חבריהם או על-ידי מרצים. המבקר העיר כי ראוי שנתונים אלו ייבחנו על-ידי המוסדות להשכלה גבוהה, שכן הם יכולים ללמד שעדיין לא קיימים במוסדות התנאים שיניעו נפגעים מהטרדות מיניות להתלונן לפני הגורמים המוסמכים לטפל במקרים אלה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לגבי עובדי ההוראה: "בשלב הכניסה להוראה מקפיד המשרד להתאים בין מקצוע ההכשרה ומקצוע ההוראה של עובד ההוראה במערכת החינוך. במסגרת פיתוח 'מערכת ניהול מועמדים', בשלבים הבאים, לכלל המגזרים, ניתן להבטיח שיבוץ עו"ה חדשים, רק על-פי התאמה בין מקצוע ההכשרה למקצוע ההוראה בפועל".
לפנייה לכתב/ת 
